[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
המסקנות הקרבות של הוועדה לבדיקת כשל האבטחה במצעד הגאווה בירושלים תעלה מן הסתם, בפעם המי יודע כמה, את הבעיה הנצחית של היעדר שת"פ אפקטיבי בין המשטרה לשב"ס. לכן, כדאי להקדים ולהקדיש לכך מעט תשומת לב והבנה:
המשטרה היא הגוף המוביל את שיתוף הפעולה המערכתי בין הגופים הממשלתיים בכעשרים השנים האחרונות. זוהי עובדה. סוגיה זו איננה מאפיינת משטרות אחרות בעולם המערבי והיא ייחודית לישראל. זוהי אחת ההצלחות הבודדות של מהפכת השיטור הקהילתי שניסה המפכ"ל אסף חפץ להנחיל למשטרה בחצי השני של שנות התשעים של המאה הקודמת. תנו למפקד משטרה בעיה והוא מיד יחפש שותפים. התכונה הזו נצרבה בדנ"א הארגוני והפכה חלק מתרבותו של הארגון.
הסיבה להצלחה המפתיעה הזאת איננה הרצון לעשות דברים טוב יותר. זוהי חוכמת החיים של ארגון רדוף מבחינה תקשורתית, שלמד על בשרו את נכונות האמירה של ראש ממשלת בריטניה האגדי, סר וינסטון צ'רצ'יל (סליחה על הגסות אבל אני נתלה באילנות גבוהים...), שעדיף שכולם יהיו בתוך האוהל וישתינו מבפנים, דרך החלונות החוצה, מאשר יוותרו חלק בחוץ וישתינו מבחוץ פנימה. משמע, בנכונות לשתף פעולה עם ארגון חשובה, לא רק יכולתו לתרום להשגת המשימה, אלא גם לגרום נזק תקשורתי ואחר. עצם נטרול היכולת הזו שווה את הכללתו של אותו גורם במסגרת העבודה המערכתית.
[תמונתו של ויסטון צ'רצ'יל משמאל היא נחלת הכלל]
ולמרות כל אלה, ישנו ארגון אחד בישראל שמערכת היחסים של משטרת ישראל אתו היא מהגרועות בשירות הציבורי. זהו שירות בתי הסוהר. לא תעזור העובדה שלאורך שנים מתמנה הנציב משורות המשטרה, וזה מצידו מביא לשם שורת קציני משטרה בכירים. תרבות ארגונית מחברתת. מרגע שלבשו אנשי המשטרה את מדי שב"ס, הם נחשבים בעיני חבריהם שנותרו "כחולים" כאנשי שב"ס לכל דבר ועניין, והיחס המזלזל והיריבות בעינה. מדוע?
את התשובה לשאלה הזו לקח לי שנים להבין. את הדוקטורט שלי עשיתי לפני שנים על מה שכונה אז "התיאום המערכתי" (Coordination) של המשטרה וגופים ציבוריים אחרים. אחת הקביעות בספרות המקצועית הייתה שקיומו של ממונה אפקטיבי על שני ראשי ארגונים יכולה להבטיח תיאום. משמע, עובדת היותם של שב"ס ומשטרת ישראל תחת אחריותו של אותו שר (לביטחון הפנים) אמורה להיות ערובה ליצירת תיאום אפקטיבי...
היום, כל תלמיד בקורס בסיסי של תורת המערכות המורכבות יודע שההפך הוא הנכון. עצם ישיבתם של שב"ס ומשטרת ישראל באותו משרד ממשלתי היא הערובה לכך שלעולם לא יהיה שת"פ אפקטיבי ביניהם! הסיבה לכך נעוצה במה שמכונה "המאבק התמידי על העוצמה במערכות מורכבות".
נסו לתאר זאת כיחסו של הבן הבכור במשפחה לזה שנולד אחריו. לעולם יקנא הבכור בצעיר ויילחם עמו על תשומת הלב המצטמצמת של הוריו. מה לנו טוב יותר מספר הספרים שלנו, שכבר בתחילתו מביא את סיפור קין והבל (בראשית ד'), על רצח אח בידי אחיו על רקע תשומת הלב של האב המייסד; ומעט מאוחר יותר את סיפור גנבת ברכת האב על ידי יעקב (בראשית כ"ז). כל זה ללמדנו, כי בין שני אחים תהיה, בדרך כלל, יריבות ומשקעים על רקע יחס ההורים כלפיהם...
[תמונת המקור של קין והבל; תמונת המקור של יעקב ועשיו: ציורו של הצייר האיטלקי, ג'יורדנו לוקה, 1705-1634 מוזיאון ליכטנשטיין, וינה, אוסטריה]
משטרת ישראל הייתה תמיד הבן הבכור במשרד לביטחון הפנים. שמו הקודם אף היה "משרד המשטרה" על שם הבת הבכירה והמיוחסת. רוב תקציבי המשרד זרמו אליה. אבל, לא לעולם חוסן. נציב שב"ס שהגיע משורותיה - יעקב גנות - הפך את שב"ס לארגון כליאה לאומי, חשוב לקברניטים ולגורמי הביטחון הלאומי בישראל, שתקציביו ונכסיו גדלים, גם על חשבון משטרת ישראל. כך למשל, על רקע בריחת האנס בני סלע ב- 2006 מידי המשטרה, הועבר מערך הליווי ובתי המעצר (על המבנים והתקנים) מאחריות משטרת ישראל לשב"ס. משטרת ישראל התבזתה ונענשה. שב"ס צמח וגדל!
גם מבחינה תקציבית הולך חלקו של שב"ס בתקציב המשרד לבט"פ וגדל מבחינה יחסית, ועומד כבר על 21% מתקציב המשרד, בעוד חלקה היחסי של המשטרה קטן בהתמדה (למרות שמבחינה נומינלית, הסכומים גדלים). הירידה הזו מלמדת גם על ירידת הקשב של השר הממונה למשטרה, מה עוד שנולדו בינתיים עוד שני אחים "קטנים", זוללי תקציב ותשומת לב: שירותי הכיבוי וההצלה והרשות להגנה על עדים.
על רקע המציאות הזו ניתן להבין טוב יותר את עובדת חוסר השת"פ הכרוני בין המשטרה לשב"ס ומקורותיו. כשל האבטחה האחרון הוא סימפטום אחד בשרשרת ארוכה של סימפטומים לאורך השנים, ובשום אופן איננו המקרה האחרון בשרשרת...
Pingback: הכל על שיתוף פעולה לסוגיו באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
לדעתי צריך לאחד את שב״ס עם המשטרה.
יש להפוך את שב״ס חייל עצמאי בתוך המשטרה בדומה למג״ב עם ההכשרות הייעודיות שלו, כמו כן כל הסוהרים אשר יסתובבו במסגרת עבודתם ומחוצה לה יראו עוד ככוח שיטור עם זה רגלי או ממונע בעזרת מהבהבים כחולים ויתן הרגשת ביטחון לאזרחים ותגבור המשטרה באירועים חריגים ומלחמה בפשע ובתאונות הדרכים ע״י ניראות רכבי שב״ס כרכבי משטרה, וכמו שיש שוטר תנועה או חוקר או מגבנ״יק יהיה שוטר שהוא סוהר.
אני מציע להעביר את שב"ס לאחריות משרד הדתות. ממילא כל מי שנכנס בשערי הכלא הופך לדתי…
כרגיל צודק. שווה לחשוב גם על יוקרת הארגון. ככל שהמשטרה טובה פחות ציבורית, גם יעלה ערכם של הגופים האחרים במשרד ובעיני השר. כל ארגון ישמח לאידו של האחר.