פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל מבריק! הרצוג, לבני והמערכות המורכבות…

לבני והרצוג

[תמונת יצחק הרצוג נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Piotr Drabik. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0תמונת ציפי לבני נוצרה והועלה לויקיפדיה על ידי U.S. Department of State, והיא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של 16צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אם כך הוא עושה הסכם עם ציפי לבני, נחר בבוז אחד ממומחי הטלוויזיה אתמול, כשדיבר על הסכם הרוטציה השנוי במחלוקת שבין בוז'י הרצוג וציפי לבני... כיצד יעשה הסכם עם הפלסטינים?... עברו כבר מספר ימים מאז ההסכם, ומפתיע עד כמה חטאו פרשנים בהבנה של המהלך הזה או של האיש שיזם אותו. הרצוג, יוצא משרד עורכי הדין "הרצוג פוקס נאמן" רחוק מלהיות תמים, למרות חזותו הנערית המטעה הוא פרקליט חכם ממולח (אדריכל עמותות ברק...). אינני מומחה פוליטי. אני מומחה למורכבות. בתחום הזה ראוי ההסכם לציון לשבח וללימוד.

בתורת המערכות המורכבות מכונה הצעד אותו נקט הרצוג "רעיון מחולל". זהו רעיון ממזרי פשוט וזול, המעצב מציאות. הרצוג לא יהיה ראש ממשלה, אבל על הרעיון הזה הוא מקבל אצלי ציון של 100 עגול! אסביר:

מה מכר הרצוג ללבני בעצם? כלום! עד ההסכם נתפסה מפלגת העבודה של אחרי עידן שלי יחימוביץ', כמפלגת נישה בשמאל המפה הפוליטית, ללא יכולת ויומרות הנהגה; והעומד בראשה לילד תמים חסר כריזמה, שאיננו ראוי למנהיגות, ואיננו "נספר" כלל כמועמד לגיטימי לרשות ממשלה. במחי הסכם הפכה המפלגה לטוענת לכתר, והרצוג למועמד אמתי לראש ממשלה. די לבחון את התגובות מצידה השני של המפה הפוליטית על מנת להבין את עוצמת החשש וגודל האיום שניצב היום מול נתניהו. אין ספק שאם יכול היה זה להחזיר את הגלגל לאחור, היה שמח לסבול "פוטשים" מלוא החופן מלפיד ומלבני, ולבטל את השד הזה שהוציא במו ידיו מן הבקבוק!

ישראל היום 14 דצמבר 2014

מה הרוויח הרצוג? ראשות ממשלה אפשרית לשנתיים, ומעמד ציבורי של מנהיג לגיטימי. ברגע אחד השתנה השיח הציבורי והתקשורתי. ממשלה בראשות העבודה הפכה, בן רגע, מפנטזיה של בודדים לאפשרות סבירה. גם תוקפיו של הרצוג, בתקשורת ובמפלגות היריבות עושים עבורו את העבודה, כיוון שהם מבססים את מיתוגו החדש. כך למשל, יצא העיתון "ישראל היום", המזוהה עם ראש הממשלה נתניהו, בכותרת ראשית שבה מככבות המילים "ממשלת שמאל" (ראו התמונה משמאל). עצם החיבור של מפלגת העבודה עם המילה "ממשלה" - בלי קשר לתוכן - לא הייתה קיימת עד השבוע שעבר. היא מקבעת מציאות חדשה בשיח הציבורי, ומסדרת לגיטימיות רחבה לאפשרות הזו (גיליון ה- 14/12/14).

מה שילם? הוא השיג זאת כמעט בחינם, ללא חברת פרסום מובילה ויקרה, ללא מיתוג ומיצוב מקצועיים שעולים הון... כל שזה עלה לו הוא דחיקה של כמה חברי כנסת פוטנציאליים מהעבודה למקומות, שאם המומנטום יימשך, אפילו הם יתכן ויהפכו ריאליים.

האם הצעד הזה מבטיח לו הצלחה? כמובן שלא. שלושה חודשים של מסע בחירות הן נצח של אי וודאות והכל אפשרי. אולם ההתהוות שיצר – של מיצוב העבודה כמפלגת שלטון לגיטימית – היא עובדה מוגמרת.

אז מה עליו לעשות עכשיו? על פי תורת הרשתות, מפלגת העבודה הינה רכזת, שהוכנס אליה זרז / וקטור, והיא פיתחה עוצמה גוברת והתנהגות המאופיינת בצמיחה מהירה [ריבוי גדל והולך של קשרי גומלין המצטרפים אליה (ראו את הסקרים...)]. רכזת נבנית בהתחלה בעבודה קשה וסיזיפית, כשהתגמול עבורה הוא קטן. אולם, לאחר שהיא עוברת מסה קריטית של קשרי גומלין, משתנה היחס בין השקעה לתוצאות, ועל כל השקעה מזערית מגיע תגמול גדול. על כן, הרצוג חייב לשמור על מומנטום של התרחבות מתמדת של הרכזת, על מנת להגיע לאותה מסה קריטית, שאפיינה את הנדידה למפלגת יאיר לפיד בשבוע שלפני הבחירות הקודמות. בניגוד למפלגות אחרות שחוות תנועה הפוכה של פילוג ופיצול, עליו להמשיך ולקלוט גורמים חיצוניים נוספים למפלגה. מבחינה זו, פרופ' מנואל טרכטנברג ושאול מופז הם תגבור מצוין. מפלגה הטוענת לשלטון חייבת להציג מועמדים ראויים לשלושה תיקים מרכזיים: אוצר, ביטחון וחוץ. החיבור: טרכטנברג, מופז ולבני משלימים את החלק הזה שהיה חסר בפאזל, ומהווים הילת רשת מצוינת המאפשרת לרכזת להמשיך ולגדול!

ולגבי המשא ומתן עם הפלסטינים, אין לי אלא לחזור על המשפט שבתחילת הפוסט, אבל במשמעות הפוכה: "אם כך הוא עושה הסכם עם ציפי לבני וכך הוא יודע לקרוא את המערכת הפוליטית, אז סוף סוף מצאנו אדם חכם וערמוני המסוגל לנהל משא ומתן עם הפלסטינים..."

[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן]

   

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: רעיון מחולל מבריק! הרצוג, לבני והמערכות המורכבות…

  1. Pingback: הכל על רעיון מחולל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: באג 2000 כרעיון מחולל שקיבע את התלות של ארגונים בחברות התכנות והתוכנה - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: הרעיון המחולל - תיאוריה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.