משה חדד: חוק נתוני תקשורת, בין הצורך באכיפה לבין הזכות לפרטיות

רשת

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי fdecomite לאתר flickr]

[להורדת העבודה, לחץ כאן: משה חדד - חוק נתוני תקשורת - אכיפת חוק מול הזכות לפרטיות[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

במקביל להתפתחות עידן המידע, התפתחו גם טכנולוגיות מודרניות המאפשרות לאסוף את אותו המידע שזורם, לעבדו ולנתחו בהתאם לצרכים השונים של בעלי היכולת לעשות כן.

השילוב בין יכולת העברת המידע במהירות והיכולת לאוספו, העניקה לגורמים השונים – החל מרשויות המדינה, דרך תאגידים פרטיים וכלה בארגוני פשיעה – מגוון רחב של כלים ואפשרויות פעולה שלא היו בידיהם בעבר[1].

חוק נתוני תקשורת, או בשמו המלא – "חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007", פורסם ב- 27 בדצמבר 2007 ונכנס לתוקף ב- 27 ביוני 2008, ומאפשר למספר רשויות חקירה בישראל, בראשן משטרת ישראל - לקבל לרשותן נתוני תקשורת של תושבי ישראל לצורך ביצוע התפקידים הציבוריים המוטלים עליהן.

מטבע הדברים, החוק עורר דיון ציבורי נרחב סביב הפגיעה בפרטיות שגורם החוק, וכנגד החוק הוגשו שתי עתירות על ידי האגודה לזכויות האזרח ועל ידי לשכת עורכי הדין בישראל. בשנת 2012 פורסם פסק הדין של בג"צ בדבר העתירות שהוגשו כנגד החוק.

עבודה זו מביאה את שני הצדדים של הסוגיה: הצורך באכיפה (כפי שמוצג למשל במקרה הבוחן של רצח ענבל עמרם) מול הזכות לפרטיות.

בהקשר זה, ראוי לתת דגש בעבודה לחשיבות השימוש בנתוני התקשורת לעבודת המשטרה. חשיבות זו עולה כל העת עם השיפורים הטכנולוגיים בשדה התקשורת. הם משמשים כלי חיוני להתחקות אחר פעילותם של חשודים, מסייעים לאיתור חשודים וליצירת קצה חוט בין חשוד לבין העבירה הנחקרת או הנחשפת. כן הם מאפשרים ללמוד על קשר אפשרי בין מעורבים בביצוע עבירות, מאפשרים אימות פרטים מהותיים באשר להשתלשלות האירועים עד לביצוע העבירה ולאחריה ובכך מאפשרים פענוח העבירה וזיהוי מבצעיה. באותה מידה, נתוני התקשורת עשויים ללמד, כבר בשלבים ראשוניים, על שלילת אפשרות מעורבותו של אדם בביצוע עבירה מסוימת, ובכך למנוע נקיטת אמצעי חקירה אחרים כלפיו[1].

איתור נעדרים והצלת חיי אדם – נעשה שימוש רחב ביותר בנתוני התקשורת ככלי ראשוני לאיתור הנעדרים, ועל מנת להגיע לאנשים אשר יש חשש מיידי לחייהם. במקרים לא מעטים מטפלים מוקדי המשטרה באירועים בהם מתקבל מידע מיידי על חשש לחיי אדם מסיבות שונות, והאיתור באמצעות טלפון סלולארי הוא כלי חיוני ואולטימטיבי להצלת חיים במקרים מעין אלו. לצורך כך, מאגר הבעלויות על מכשירי טלפון, לכשיהיה בידי המשטרה, יאפשר לסייע בקיצור משמעותי של משך הזמן לאיתור האדם אותו נדרש להציל.

פלטי שיחות – פירוט מועדי שיחות נכנסות ויוצאות ממכשיר טלפון וזהות אפשרית של המשוחחים עשוי ללמד על קשר שהתקיים בין מחזיק המכשיר לבין אחרים. במקרים רבים, עצם קיומו של הקשר חיוני לפענוח העבירה. עצם התקשרות של עבריין לקורבן למשל עשוי ללמד על חדש שמדובר בביצוע עבירה. לקשר זה חשיבות מיוחדת כאשר החשוד מרחיק עצמו מלכתחילה וטוען כי לא היה כל קשר בינו ובין הקורבן. קשרים אלה עשויים להצביע לא רק על מבצע העבירה אלא גם על אלה שסייעו לו בפעילותו, באמצעות פענוח ההתקשרויות בפרקי הזמן שתוך כדי וסמוך לביצוע העבירה.

מיקום – נתון תקשורת המלמד על מיקומו של מכשיר בזמן נתון מהווה מרכיב חשוב מאוד בפענוח עבירות, ויכול לשמש לאישוש טענת אליבי או הפרכתה. איתור מיקומו של אדם בזמן נתון יכול לסייע מאוד לא רק בפענוח פשעים אלא גם במניעתם, במקרה בו מדובר על מידע קונקרטי על עבירה העומדת להתבצע.

פעילות מבצעית שוטפת – נתוני תקשורת יכולים לסייע בביצוע פעילות מבצעית שוטפת של המשטרה בהצלת חיים ומניעת סיכון. אם מגיע למוקד המשטרה מידע לגבי אירוע שמתרחש כעת, ואין יכולת ליצור קשר עם המתלונן או הקורבן, מאפשרים נתוני התקשורת לאתר את מיקומו של המכשיר ממנו התבצעה השיחה על מנת להגיע למקום באופן מיידי.

איתור מיידי של עבריינים בעבירה שבוצעה זה עתה – לעיתים מגיע למשטרה מידע על עבירה שהתבצעה זה עתה ויש מידע לגבי זהות אפשרית של חשוד שככל נראה מצוי בשלבי הימלטות מהמקום. איתור מיידי של החשוד הוא קריטי לפענוח העבירה, שכן בתוך זמן קצר יוכל החשוד להרחיק עצמו מהמקום, להשמיד ראיות, להסיר מעליו סימנים מחשידים ששימשו אותו בזירה ולהשמידם. בנסיבות כאלה, יש חשש גדול שאיתור החשוד לאחר זמן לא יאפשר עוד השגת ראיות הנדרשות לשם העמדה לדין, והמשמעות של מצב זה ברורה.

בתשובת המדינה לבג"ץ שהוגש נגדה בכין החוק, נטען כי כלי נתוני התקשורת הוא מהפוגעניים פחות, באופן יחסי, לחקירת עבירות; נתוני התקשורת הם כלי ראשוני ללימוד סביבת החשוד ולהבנה האם כיוון החקירה הוא רלוונטי והאם יש בסיס לחשד. בהשוואה לכלים אחרים העומדים לרשויות במצבים אלה, כגון האזנות סתר, עיקוב, איסוף מודיעין או פעולות אחרות, ניתן לקבוע בוודאות סבירה שאיסוף נתוני התקשורת הוא הכלי הפחות פוגע.

[1] בג"צ 3809/08+בג"צ 9995/08, החלטת בג"צ, 3.

[להורדת העבודה, לחץ כאן: משה חדד - חוק נתוני תקשורת - אכיפת חוק מול הזכות לפרטיות[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

2 thoughts on “משה חדד: חוק נתוני תקשורת, בין הצורך באכיפה לבין הזכות לפרטיות

  1. Pingback: רשתות ארגוניות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: נושא לימוד: רשתות - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.