מבוא לתורות המורכבות – ראיון עם ד"ר יואב בן דב

ב-11 בנובמבר 2012 הועלה ליו-טיוב ראיון עם ד"ר יואב בן דב,  "פילוסוף של המדע", מהעוסקים העיקריים בתורות המורכבות בישראל. הראיון נעשה דרך תכנית הטלוויזיה "אפקט הפרפר" המשודרת בערוץ 66. ראיון זה הנו לטעמי מבוא מצוין לאלה שרוצים לעסוק בתורות המורכבות.

להלן תקציר הדברים:

עד שנות הששים של המאה הקודמת ידעו אנשים באינסטינקטים שלהם,, שהדברים מורכבים יותר מכפי שהם בדרך כלל מוצגים, אולם לא ניתן היה לעשות עם זה הרבה. בשנות הששים נכנסו המחשבים לחיינו וככל שאלה מתקדמים ומשתכללים הם מצליחים לפשט עבורנו חלק מהמורכבות, באופן שאנחנו מתחילים להבין עולמות שלמים של ידע חדש.

בין שנות ה- 80-60 נחשפנו לתורת הכאוס. למדנו כי דבר קטן יכול לגרום לתוצאות גדולות. בעזרת המחשבים, יכולנו גם להיווכח שזה נכון, כיוון שהם אפשרו לנו לערוך סימולציות: לשנות חלק קטן מהנתונים ולהיווכח שהתוצאות משתנות בגדול.

בשנות ה-80 ניתן היה כבר להתחיל ולחבר דברים יחד, ונחשפנו לתורת המערכות המורכבות.

בשנים 1995-4 נחשפנו לראשונה לאינטרנט: יותר ויותר מחשבים הפכו מחוברים ביניהם ועקב כך, גם האנשים שמאחוריהם. בשנת 2000 הפכו כבר כולם מחוברים והחל עידן הרשתות החברתיות.

כך התחלנו לעסוק בשלם ולא רק בחלקיו. נוכחנו שכשמחברים דברים נוצרת ישות ברמה גבוהה יותר: נוצרת התהוות שהיא יותר מסכום חלקיה והיא יכולה לעשות הרבה יותר ממה שיכול כל אחד מהם לעשות בנפרד. זה מנוגד לראייה המדעית הישנה, שמהותה הוא פירוק השלם וחקר של רכיביו, כל אחד בנפרד, לעומק. כך למשל, משוואות מפרקות דברים.

נציין כי קיימות תרבויות שתמיד הכילו מורכבות. כך לדוגמה התרבות הסינית היא כזו. קחו למשל את הדיקור הסיני שמשמעותו, שנגיעה עם המחט בגורמים המשפיעים באמת יוצרת שינוי מהותי; או אומנויות הלחימה: אצבע אחת שנוגעת בנקודה הנכונה יכולה להקריס בריון.

כשמחברים מספר מרכיבים לישות גדולה יותר, מתחיל להיווצר סדר חדש, והישות שנוצרת מחיבור של מרכיבים גדולה יותר מסכום מרכיביה. הגורמים השונים מתחיילים לעבוד בצורה מתואמת, ונוצרת אבולוציה. כך למשל, המוח משמעותי הרבה יותר מסכום הנירונים שהוא מכיל.

הבנו שלמערכות גדולות יש אופי משלהם ומטרות משלהם, כמו למשל העובדה שארגונים שואפים, בראש ובראשונה, לשמר את שרידותם; שהבורסה יכולה לפתח אופטימיות או פסימיות; ועוד. כך למשל, שביל הנמלים אינטליגנטי יותר מהנמלה הבודדת. הוא יודע להציב לעצמו מטרות, להתגבר על מכשולים, ועוד.

נציין כי העיסוק המדעי במורכבות עדיין בחיתוליו, ואין עדיין שפה מדעית קלאסית להתמודדות עימה. אולם, המחשבים העניקו לנו כלים חדשים ללמוד את הידע החדש שנגלה לנו: בניגוד למשוואות - הכלי של המדע הישן - שמפרקות דברים, הסימולציות מלמדות אותנו איך השלם עובד. כלי נוסף הוא הסטטיסטיקות שהמחשבים מספקים לנו בזמן אמת כדי להבין למשל אינטראקציות בין אנשים, כמו בפייסבוק.

מתחילות להיווצר התמחויות חדשות גם בעולם הפרקטי, כי רואים למשל מה עובד ומה לא. למשל, המומחים החדשים לשיווק ויראלי, שלמדו מה גורם לאנשים להעביר מידע במהירות הלאה.

זה עולם חדש שאין לדעת לאן יגיע, מכיוןון שאנו למדים, שהיישויות הקולקטיביות חשובות וחכמות לאין שעור מהאינדיבידואל.

בניגוד למה שחשבנו, תוספת המידע לא הביאה ליתר סדר אלא ערערה את היציבות. ריבוי המידע והדינמיות הרבה שבה הוא עובר היא גורם משמעותי של חוסר יציבות. זו בשורה רעה לארגונים קפואים. קשה לשלוט ביד רמה כשיש הרבה פרפרים שיכולים ליצור משק כנפיים.

לעומת זאת, האפשרויות שנפתחו לפני אנשים הן עצומות. אדם אחד באמצעים מוגבלים יכול לשנות את העולם שינוי אדיר אבל, השינוי יהיה שונה מזה שהוא ראה בעיני רוחו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *