פנחס יחזקאלי: קללת הסטטיסטיקה המשטרתית

האמנם החזקת סכין שלא כדין

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אלימות קשה - ודקירות סכין במהלך תגרות נערים - הפכו מכת מדינה ברחובותינו. על כן, הכריז המפכ"ל, דודי כהן, על העבירה של החזקת סכין שלא כדין - עבירה על סעיף 186 לחוק העונשין - כעבירה מועדפת לאכיפה על ידי השוטרים. הישגיהם בתחום אכיפתה הוכנסו למעקב למערכת הפיקוח וההערכה על ביצועי יחידות המשטרה, מנהל (מדידה, ניהול והערכה למפקד). עד פה הכל בסדר.

הבעיה היא במעבר מהיעד אל המדד. המירוץ אחר הנתונים של המערכת הממוחשבת מחייב פתיחה רבה של תיקים על החזקת סכין. אבל, מה עושים אם המצב בשטח בעייתי פחות מהצורך להזין את נתוני המחשב? ממציאים בלית ברירה תיקים... את המחיר משלם האזרח שעבורו המערכת המשטרתית הייתה אמורה להיות קיימת מלכתחילה!

מחיר המרדף אחר הנתונים - מקרה בוחן

לפני מספר שבועות התייצבה בביתי אשה - עולה חדשה מרוסיה בעליה הגדולה של שנות ה- 90 של המאה הקודמת - שלטענתה באה דווקא אלי כי קראה חלק ממאמרי וידעה שהייתי קצין משטרה בכיר.

לטענתה, בנה נעצר לפני מספר ימים על ידי המשטרה על ידי בלשים בגן הציבורי. הנער - ילד מחונן שקפץ כיתה - יצא אל בגן הציבורי מצויד בסכין חיתוך, לחתוך עלים ופרחים לייבוש לצורך חוג בביולוגיה שבו נטל חלק. הבלשים חיפשו בכליו ומצאו את הסכין. למרות גילו הצעיר (14) לא הודיעו להוריו בזמן על המעצר וכשהגיעו למשטרה היה הנער כבר אחרי החקירה, בה נפתח נגדו תיק פלילי בגין החזקת סכין.

בדיקתי בתחנת המשטרה העלתה שהנער הודה בעדותו כי החזיק סכין להגנה עצמית, כיוון שהיה מסוכסך עם נערים אחרים הנמצאים לעתים בגן הציבורי.

ביקשתי לתחקר בעצמי את הנער. זה טען בפני שאחד הבלשים לקחו הצידה והבטיח לעזור לו. "אני אומר לך מה כדאי לך להגיד כדי שהתיק ייסגר, הבטיח. הנער עשה כדבריו, והמלכודת נסגרה!

הסיפור היה ברור לי כשמש. במרדף אחר תיק גלוי נוסף של החזקת סכין, גם עתידו של הנער היה מחיר שכדאי לשלמו עבור הבלשים.

פניתי לדרגים המקצועיים במשטרה, ונעניתי במהירות ובמקצועיות רבה (דומה שהתופעה הייתה מוכרת גם להם...). לאחר בירור קצר התיק נסגר.

פותחים תיקי שווא ומנפחים נתונים...

ב-25 באוקטובר 2010 כתב סגן ניצב דוידי גרדר שגיב, קמ"ד סטטיסטיקה במשטרת ישראל, מסמך פנימי, הממוען לבכירי אגף חקירות ומבצעים במשטרה, שהודלף לתקשורת. בדוח סקר סנ"צ גרדר שגיב את הנתונים הסטטיסטיים ביחס לעבירה של החזקת סכין, שנרשמו במערכת המנה"ל בשנים האחרונות בכל מחוזות משטרת ישראל:

לדבריו, הנתונים מעלים חשד כי גורמים במשטרה ניפחו באופן מלאכותי נתונים על-מנת להציג 'פיענוחים' והצלחות בתיקים רבים. במטרה לעמוד ביעדים שהציבו בפניהם ושמציבה בפניהם מערכת "המנה"ל". זאת, גם בשל החשיבות שקיימת בתוך המשטרה לנתונים הללו בכל הנוגע לקידומי קצינים ושוטרים אשר עומדים ביעדי תוכנת "המנה"ל". לכן, קובע הדוח כי נתוני תוכנת המנה"ל מעוותים, שגויים, מוטעים ומסולפים.

אחוז גבוה מאוד של יותר מ-60% של התיקים של החזקת סכין נסגרו דווקא בעילה של חוסר ראיות. עובדה זו אינה מתקבלת על הדעת משום שדווקא בעבירה שכזו הראיה עצמה – הסכין - היא נשוא העבירה. כמו-כן נמצא אחוז גבוה של תיקים שבהם לא נמצא העבריין. תיקים אחרים נסגרו בעילה של חוסר אשמה פלילית [בעילה זו אין כתם ברישומי המשטרה].

סנ"צ גרדר שגיב ציין כי אומנם האחוז הגבוה של סגירת תיקים בעילת חוסר ראיות אינו מאפיין דווקא את השנים 2010-2006 - שנות הפעלת מערכת המנה"ל - אלא איפיינו גם את השנים הקודמות. אלא, שאחוז הסגירות בשנים 2005-2003 היה נמוך באופן משמעותי מאחוזי סגירות התיקים משנת 2006. כמו-כן מציין הדוח כי כ-14% מכלל התיקים ללא חשודים נסגרו בעילה של חוסר אשמה פלילית. לצורך ההשוואה - רק 3.6% מכלל עבירות הסמים שנפתחו בין השנים 2010-2007 נסגרו בעילת חוסר אשמה פלילית.

להערכה זו שותף גם סנ"צ גרדר שגיב: "מתעורר חשש כי לא מעט תיקים נפתחים בשטח שלא כשורה. אחר כך תיקים אלה נסגרים בעילת "אין אשמה פלילית", אולם ממשיכים להיספר לזכות היחידות שלא לצורך", כתב בדוח.

עוד העלה סנ"צ גרדר שגיב תמיהה כיצד ישנן עבירות של החזקת סכין שנסגרו בעילת עבריין לא נודע. זאת משום שעל-מנת לפתוח תיק על החזקת סכין יש לתפוס את העבריין המחזיק פיזית את הסכין. "כיצד יתכנו תיקי על"ן בעבירות חשיפה של החזקת סכין?", תהה וביקש תשובות מבכירי אגף החקירות.

עוד ציין כי במסמך זה הוצגו ממצאים בדבר אחוז סגירה גבוה מאוד של תיקי החזקת סכין בעילות של "חוסר ראיות" ו-"אין אשמה פלילית. "עילות אלה והיקפן אינן סבירות לעבירת החשיפה של החזקת סכין. אנו חוששים כי תיקים רבים נפתחים שלא כשורה אך ורק כדי להציג הישגים טובים במערכת המנה"ל. אנו סבורים כי על אגף חקירות ומבצעים לבדוק באופן יסודי את הנושא ולבחון בשיתוף איתנו האם יש מקום לשנות את המדד במנה"ל", כתב.

לסיכום

המרדף אחר הנתונים גורם להכתמת אזרחים לחינם. כמה תיקי שווא כאלה נפתחו בגלל השיטה? כמה נערים "זכו" לרישום פלילי על לא עוול בכפם?

הנה לכם עיוורון קלאסי בסוגיית תפיסת התפקיד של המשטרה: עבור מי המשטרה קיימת? כיצד תספק להם שירות איכותי?

במצב הנוכחי, דומה כי המשטרה קיימת עבור מערכת המנה"ל, והאזרחים חשובים בעיניה כקליפת השום...

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה