תקציר: בשני העשורים האחרונים - וביתר-שאת אחרי פרעות תשפ"א במאי 2021 - הפך המושג 'משילות' לרווח בשיח הציבורי ולשכיח מאוד בכותרות העיתונים. חוברת הוכנה במטרה לגבש מסד תיאורטי בסוגיה זו. היא מוגשת לכם בחלוקה לפרקים, וניתנת להורדה כאן.
[להורדת החוברת לחץ: משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי]
עודכן ב- 29 לנובמבר 2022
זוהי החוברת השנייה בסדרה נייר עמדה, שראתה אור על ידי המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל (מב"ל), במרץ 2007. היא נכתבה ע"י ד"ר ליאור שוחט, ועניינה היה ליצור ידע חדש בסוגיה שעד אז עסקו בה אך מעט בספרות המקצועית בעברית ובהקשר ישראלי.
מחברה, ד"ר ליאור שוחט (בתמונה משמאל), שימש בעת הכנתה כראש היחידה למדיניות במרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וכעמית הוראה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובבית הספר לניהול בקריה האקדמית אונו.
* * *
מתחילת המילניום, אנו שומעים יותר ויותר על משילות. ראשיתו של המושג במדעי המדינה, ויישומיו הולכים ומתרחבים גם לתחום הניהול בכלל והניהול הציבורי בפרט. הוא מדבר למעשה על אפקט מצרפי של יכולת ביצוע או של יכולת הוצאה מהכוח אל הפועל, במערכות חברתיות וארגוניות שונות.
לאחרונה גוברים גם הקולות בשיח הציבורי הישראלי הנדרשים לנושא המשילות, לרוב לשם אזכור של חסכים וגירעונות באותה איכות הקרויה משילות, מידת השפעתם ואופי השפעתם על ביצועי המגזר הציבורי, עם דגש מיוחד לסוגיית המשילות בפרפריה, בערים המעורבות ובמגזר הערבי.
טענות כאלה הן, למשל, שבעיית חוסר המשילות הכרוני של ממשלות ישראל גורם להעצמה של כוחות אלטרנטיביים, הממלאים את הוואקום הזה: מיליציות וולונטאריות, טייקונים, ועדי עובדים חזקים, מפלגות קטנות שמגדילות את יכולתן להשיג וויתורים קואליציוניים על חשבון הרוב, או תפקידו חסר הפרופורציות של אגף התקציבים במשרד האוצר (פרץ, 2010)
טענות כאלה הן, למשל, שבעיית חוסר המשילות הכרוני של ממשלות ישראל גורם להעצמה של כוחות אלטרנטיביים, הממלאים את הוואקום הזה: טייקונים, ועדי עובדים חזקים, מפלגות קטנות שמגדילות את יכולתן להשיג וויתורים קואליציוניים על חשבון הרוב, או תפקידו חסר הפרופורציות של אגף התקציבים במשרד האוצר (פרץ, 2010)
מלחמת לבנון השנייה המחישה בצורה מדאיגה זיקה עמוקה של נושא המשילות לסוגיות של ביטחון לאומי [להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן]. נחשפו בה ליקויים וכשלים מרובים: באופן ההיערכות, בהתגייסות, בהפעלה ובתגובה של מערכות אזרחיות רבות בעורף לרבות במוסדות שלטון מרכזי ומקומי. כל אלה קרו באופן בלתי תלוי ביכולת הביצוע הצבאי בשדה הקרב או באיכותו.
בשנים האחרונות - וביתר-שאת אחרי פרעות תשפ"א במאי 2021 - הפך המושג 'משילות' לרווח גם בשיח הציבורי ולשכיח מאוד בכותרות העיתונים, כמו למשל, הכתבה שלמטה.
מסיבה זו, ישנה זיקה עמוקה בין יכולת המשילות לבין נושאי הביטחון הלאומי
בחינה ראשונית של ספרות המשילות, העלתה כי כותבים רבים (בעיקר ישראליים) מייחסים למונח משילות משמעות כמעט אקסיומטית ואינם טורחים להגדירו או להסבירו. מאחר שרובן המכריע של ההתייחסויות הקיימות הוא מתחום המנהל הציבורי, ומאחר שתפיסתנו רב תחומית בעיקרה; עולה צורך לא מבוטל להעמיד הגדרות ראויות, לזהות את רכיביו של המכלול הרב ממדי הזה ובתוך כך לבחון גם את יחסיו עם נושא הביטחון הלאומי.
לפיכך מטרת החומרים בסוגיית המשילות היא לטפל בסוגיות ההמשגה של משילות ולבחון תחומים במשילות שהליקויים בהם עלולים לאיים על הביטחון הלאומי. המחסור בכתיבה ובהגות דיסציפלינארית או בין תחומית בנושא זה, בשילוב עם ההכרה הגוברת בחשיבות המושג עבור עולם התוכן של הביטחון הלאומי או בחשיבה מדינית ביטחונית, ממקמים את נושא יכולת המשילות או יכולת הממשלה למשול (Government's Ability) בזירה הרלוונטית עד מאוד לביטחון הלאומי.
פרקי החוברת
1. מבוא (הדף הנוכחי);
2. מהי משילות, ומהם חסמי משילות?
3. השפעת המשילות על הביטחון הלאומי;
4. הגדרה המשלבת "משילות" ו"ביטחון לאומי;
[להורדת החוברת לחץ: משילות והשפעתה על הביטחון הלאומי]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/514.
- סמי פרץ (2010), אין רפורמות והח"כים חוגגים, דה מרקר, 5/7/2010, ע' 3. הורד ביום 6/7/10.