יעקב לחר: המיעוט הערבי בישראל מול המיעוט הגרמני בחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה

Anschluß sudetendeutscher Gebiete

[בתמונה: כניסת הגרמנים לחבל הסודאטים, בסוף ספטמבר 1938. התמונה היא נחלת הכלל]

[להורדת העבודה לחץ כאן: סודטים - יעקב לחר]

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

עניינה של עבודה זו הוא בחינת פוטנציאל האירידנטה של המיעוט הערבי בישראל, לאור מקרה הבוחן של המיעוט הגרמני בחבל הסודטים בדמוקרטיה הצ'כוסלובקית, ששיאו במרד אזרחי בשנת 1938. בעבודה זו יהווה המיעוט הגרמני את נקודת המוצא, כמקרה בוחן ('Case Study' ) להשוואה. העבודה נכתבה ב- 2004, על רקע מהומות אוקטובר 2000 במגזר הערבי בישראל.

השתלבותו של המיעוט הערבי-פלסטינאי במדינת ישראל, זכתה להתייחסות אקדמית ומעשית רבה. עבודות רבות, המנסות להצביע על הדרך לשילוב מוצלח של המיעוט הערבי במדינת ישראל, עוסקות בזכויות ובחובות של מיעוט זה כתנאי להצלחת התהליך.

לעתים קרובות מופיעה הטענה בדבר מניעה או הגבלה של זכויות אזרחיות, וחוסר שילוב מלא של המגזר הערבי בחברה הישראלית יהודית, כגורם משפיע ומכריע בהתנהגותו האזרחית של ציבור זה.

רוב הפתרונות, המוצעים, עוסקים בדרכים לשיפור שילובו של המגזר הערבי במדינה, תוך שיפור זכויותיו ומעמדו האזרחי, החברתי והכלכלי.

במשך עשרות שנים היו המומחים לענייני ערביי ישראל משוכנעים כי אלה עברו תהליך של ישראליזציה, המאופיין במעורבות גוברת בענייני מדינת ישראל ובזהות פלסטינאית הולכת ופוחתת. מחקר שנערך בשנת 2000 הראה שהמצב אינו כך. המחקר הראה ירידה חדה בהזדהות עם ישראל, משיעור של % 34 בשנת 1996 ל - % 11 בעוד ההזדהות כפלסטינאים נסקה מ - % 46.4  ל - % 74. באותה עת הלכו וניטשטשו קווי התיחום בין מימושן של זכויות האזרח של ערביי ישראל לבין המאבק הלאומי בשטחים. התוצאה הסופית היא קבלת סדר יום שאינו עולה בקנה אחד עם אזרחות ישראלית, אך תואם את המטרות הפוליטיות והטריטוריאליות של הרשות הפלסטינאית. (בן מאיר, 2002)

כאשר מועלה המושג אירדנטה בדיון האקדמי, אין קושרים אותו בדרך כלל למיעוט הערבי בישראל. זאת משום שלכאורה אין מדינה הרוצה שמיעוט לאומי זה והטריטוריה הגיאוגרפית שעליו הוא יושב, יצטרף אליה.

מתווספת לכך הטענה, כי המיעוט הערבי פלסטינאי רוצה להישאר במדינת ישראל כאזרח שווה זכויות,  וגם אם יציעו לו לעבור למדינה שכנה, הוא יסרב.

במסגרת עבודה זו, אנסה להציג ולבחון באם עלול להתפתח תהליך אירידנטי אצל בני המיעוט הערבי פלסטינאי בישראל, זאת מתוך השוואתו למקרה האירידנטי של הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה.

מאז נוסדה הרשות הפלסטינאית בשנת 1993, התחזק מאוד מרכיב הזהות הפלסטינאית לאומית, בקרב ערביי ישראל, והפך מרכיב קבוע ומרכזי.

הוא משפיע על התנהגותם, תוך שהוא משמש כלי בידי הרשות הפלסטינאית לקידום האינטרסים הפוליטיים שלה בטווח הזמן הקרוב, וכמרכיב חשוב בהקרסת המדינה הציונית והפיכתה למדינת כל אזרחיה, כבסיס לאיחוד "פלסטין הגדולה", בשלב הרחוק.

רמת השילוב של המגזר הערבי בישראל תלויה במעמדה ובחוזקה של הישות/המדינה הפלסטינית, הקיימת לצידה של ישראל. ככל שיתחזק מעמד הרשות הפלסטינאית, לפני ולאחר שתהפוך לישות מדינית נפרדת ועצמאית, יתחזק ויתהדק הקשר בינה ובין ערביי ישראל.

לדברי ארנון סופר אפשר לקבוע, כי הגורמים המובילים למהלך של היפרדות, המלווה בדרך כלל באלימות, קשורים במציאותו של מיעוט המתגורר בטריטוריה משלו (בדרך כלל בשולי המדינה), ויש לו מאסה דמוגרפית קריטית. קשה להגדיר את אותה מאסה קריטית, אך ברור כי לביצוע מהלך של היפרדות נחוצים ממסד מנהיגותי להובלת המהלך ועזרת גורמי חוץ במימון ובתמיכה בינלאומיים. ניתן למצוא דוגמאות היסטוריות שונות להיפרדות של מיעוט, אולם בכולן ממלאת הטריטוריה תפקיד מרכזי, ואין אף מקרה של היפרדות ללא בסיס טריטוריאלי. (סופר, 1998, עמ' 751)

לצורך הבנת התהליך האירידנטי  בחרתי כמקרה בוחן (Case Study') את ההתנהגות האירידנטית של הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה, מאז הקמתה בשנת 1919  ועד המרד האזרחי של בני מיעוט זה, בספטמבר 1938 וועידת מינכן שהתקיימה בסמוך לסיומו.

בעבודה אסקור את השתלבותם של הגרמנים הסודטים, שנקראו האוכלוסייה הדוברת גרמנית, בעשייה הדמוקרטית ואת התהליך האירידנטי ומרכיביו בצ'כוסלובקיה. אנסה לתת מענה על השאלה הבאה: האם התנאים שגרמו להיווצרות תהליך אירידנטי בצ'כוסלובקיה, קיימים גם במקרה הישראלי. מתוך הנחת יסוד שישנו כבר תהליך אירידנטי בקרב המיעוט הערבי בישראל, מה יכול להביא להפחתתו או לצמצומו.

תהליך אירידנטי, נמצא במידה זו או אחרת, כמרכיב בתוך מיעוט לאומי החי במדינה, לא לו. העצמתו או הקטנתו תלויים בהתנהגות המיעוט המדינה בתוכה הוא חי, במדינת הלאום שלו ובמציאות הבינלאומית.

"הבנה לעומק של תהליכים היסטוריים קובעי עתיד נחוצה כאשר אין מצב של "אין ברירה",  המכתיב מהלכים מבלי להשאיר מקום רב לשיקול דעת, וכאשר אומה עומדת נוכח פוטנציאל התפתחות הכולל אפשרויות טובות ורעות גם יחד. זה מצבה של מדינת ישראל. היא עומדת בפני אפשרויות התפתחות בכיוון לשגשוג ופריחה, מצד אחד ושקיעה ואף חשש למפולת מצד שני. יחד עם זאת אין העתיד קבוע דטרמיניסטית וניתן להשפיע עליו על ידי התערבויות שקולות היטב.

יש בידי ישראל כמדינה חזקה ביטחונית מדינית מדעית וכלכלית המשאבים הדרושים כדי להשפיע משמעותית על מסלולה לעתיד." (דרור, 2000)

מטרות העבודה הן:

  • לבחון אלו לקחים ניתן לגזור מהתנהגותו הפוליטית הלאומנית  והחברתית של  המיעוט הגרמני בחבל הסודטים בצ'כיה  בין השנים  1918- 1938 לגבי התנהגות המיעוט הערבי בישראל. (באותם המשתנים).
  • לבחון את הדומה והשונה בין שני המקרים, בצ'כוסלובקיה ובישראל.

השאלה המרכזית בה תעסוק עבודה זו היא:

באיזו מידה דומה ובאיזו מידה שונה המקרה הגרמני סודטי בצ'כוסלובקיה מהמקרה הערבי פלסטינאי בישראל.

הטענה המרכזית בעבודה היא כי יש דמיון לאומי, פוליטי וחברתי רב בין המקרים. בנוסף האירידנטה של המיעוט הערבי במדינת ישראל תלויה יותר באופן ובדרך בהם תתפתח הרשות/המדינה הפלסטינאית ופחות בתהליכי פיוס/הקצנה ביחסים עם הרוב היהודי בתוך ישראל.

בעבודה זו תיבחן התפתחות האירידנטה הסודטית מעליית היטלר לשלטון ב – 1933, עד דיכוי מרד הגרמנים הסודטים, על ידי הצבא הצ'כי באמצע ספטמבר 1938 חיסול המפלגה הסודטית גרמנית, מפלגת Sudetendeutsche Partei - Sd.P ובריחת מנהיגה הנליין ובכירי מפלגתו לגרמניה.

יושם בה דגש על המימד הבינלאומי, הלאומי, הפוליטי והחברתי של הסכסוך עם המיעוט הגרמני בחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה.

לא ידונו אירועים שהתרחשו לאחר הסכמי מינכן ולא ייבחן לעומק המימד הכלכלי.

העיסוק במיעוט הערבי בישראל, בין השנים 1993-2003, יהיה במקביל לאותם מימדים, שנבחנים במקרה הבוחן הסודטי.

הגורמים הבינלאומיים והנסיבות הגאופוליטיות בתוכן מתרחשים האירועים, משפיעים על המתרחש ותורמים ליכולתה של מדינה דמוקרטית להתמודד עם מיעוט אירידנטי. בעבודה זו נבחן עד כמה חשובה ומכרעת השפעה זו על המתרחש.

[להורדת העבודה לחץ כאן: סודטים - יעקב לחר]

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

       

One thought on “יעקב לחר: המיעוט הערבי בישראל מול המיעוט הגרמני בחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה

  1. Pingback: המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.