פנחס יחזקאלי: פשע שנאה – מחירה של דעה קדומה

תקציר: פשע שנאה (Hate Crime) הוא מונח מתחום מדעי החברה, המתאר פשע שבו הפושעים בוחרים את קרבנותיהם על בסיס שנאה לקבוצה החברתית שאליה הקרבנות שייכים. בחירת הקרבנות מבוססת על הדעה הקדומה של העבריינים נגד הסטטוס החברתי, האמיתי או הנתפס, של הקורבנות. במילים אחרות, המניע העיקרי לפשע הוא שנאה חברתית-קבוצתית (להבדיל משנאה אישית)... פשע השנאה נבדל מפשעים אחרים בגלל הקשרו החברתי המכליל, ובגלל היותו קשור לסטטוס שיוכי (להבדיל מסטטוס הישגי), ולעתים קרובות נתפש כחמור יותר. פשע שנאה נפוץ הוא פשע על רקע גזעני... פשע שנאה

[בתמונה: הקהילה הלהט"בית - אחד הקרבנות הקבועים של פשעי שנאה... חופשית שהועלתה על ידי Ted Eytan לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

דוח שפרסם ה- FBI בדצמבר 2020 מלמד כי בארצות הברית, בשנת 2019, עלן פשעי השנאה האנטישמיים לשיא מאז 2008 - מעל 953 פשעים שאובחנו באופן מובהק כפשעים המונעים משנאת יהודים (מעל 60%). הדוח מתבסס על נתונים המתקבלים באופן וולונטארי, ועל כן רבים מעריכים כי מצב הפשעים נגד יהודים הוא למעשה קשה הרבה יותר (רייבה ברסקי, 2020).

אחריהם בפער ניכר, פשעים אנטי-איסלמיים, עם 13.3%, פשעים נגד בני דתות אחרות 6.5%, ושאר הנתונים עוסקים בפשעים נגד זרמים דתיים (קתולים, סיקיים, מורמונים, הינדו, בודהיסטים וכו') (רייבה ברסקי, 2020).

ארגון הסטודנטים היהודי אמריקאי הלל, דיווח בקיץ האחרון 2020 על 178 תקריות אנטישמיות בקמפוסים. על פי נתוני הליגה נגד השמצה, בין השנים 2012-2019 מספר התקריות האנטישמיות בקמפוסים שילש את עצמו (רייבה ברסקי, 2020).

[למאמר המלא של אנה רייבה ברסקי ב'מעריב', לחצו כאן]

פשע שנאה מהו? המשגה

פשע שנאה (Hate Crime) הוא מונח מתחום מדעי החברה, המתאר פשע שבו הפושעים בוחרים את קרבנותיהם על בסיס שנאה לקבוצה החברתית שאליה הקרבנות שייכים. בחירת הקרבנות מבוססת על הדעה הקדומה של העבריינים נגד הסטטוס החברתי, האמיתי או הנתפש, של הקורבנות. במילים אחרות, המניע העיקרי לפשע הוא שנאה חברתית-קבוצתית (להבדיל משנאה אישית).

קרבנות פשעי השנאה הם לרוב מיעוטים אתניים ודתיים, להט"בים ומוגבלים פיזית ונפשית. פשעי שנאה יכולים לכלול אלימות מילולית ופיזית, ונדליזם, הסתה לגזענות, ואף רצח.

פשע השנאה נבדל מפשעים אחרים בגלל הקשרו החברתי המכליל, ובגלל היותו קשור לסטטוס שיוכי (להבדיל מסטטוס הישגי), ולעתים קרובות נתפש כחמור יותר. פשע שנאה נפוץ הוא פשע על רקע גזעני.

מושג זה הפך שגור בשיח הישראלי, הן בנוגע לפשעי השנאה כנגד הקהילה הגאה בישראל; והן במסגרת המתח הבין גזעי בין פלסטינים ויהודים:

  • קהילה גאה: אחרי הרצח בבר נוער ב- 1 באוגוסט 2009, ורצח שירה בנקי ז"ל (ראו תמונה משמאל) במצעד הגאווה בירושלים, ב-30 ביולי 2015

[מקור תמונתה של שירה בנק משמאל: המשפחה]

  • פשעי שנאה ערביים ביהודים: פעולות של חברים במגזר הפלסטיני הישראלי נגד יהודים - מעשי לינץ', הצתת בתים, התנכלות לאנשים וכדומה - בפרעות תשפ"א סווגו כפשעי שנאה.
  • פשעי שנאה של יהודים בערבים: פעולות "תג מחיר" כנגד ערבים - בישראל וביהודה ושומרון.

[להרחבת המושג: 'תג מחיר', לחצו כאן]

הלבנת מעשי טרור באמצעות סיווגם כ'פשעי שנאה'

לעתים, נעשה שימוש במושג 'פשע שנאה', על מנת "להלבין" טרור או חתרנות.

כך היה למשל בפיגוע בשדה התעופה של לוס אנג'לס ביולי 2002, שם נרצחו יעקב אמינוב והדיילת ויקי לוי על ידי מפגע. בישראל עוררה החלטת השלטונות לסווג את האירוע כ'פשע שנאה' תרעומת רבה.

[להרחבת המושג: 'טרור', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חתרנות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פשעי שנאה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה