פנחס יחזקאלי: ועדת טרנר – משטרות עירוניות כפתרון לחוסר הרלוונטיות של משטרת ישראל

תקציר: בשנת 2005 בסוף עידן המפכ"ל שלמה אהרונישקי, בשל הביקורת הגוברת בציבור על יכולות המשטרה ותפקודה בתחום הפלילי, נוצר שינוי בעמדת המשרד לביטחון הפנים באשר למיסוד משטרות עירוניות בישראל. התערערות מצבה הציבורי של המשטרה הוביל למינוי ועדה בראשות רב-ניצב בדימוס יעקב טרנר. מסקנות הועדה היו מהפכניות, ונדחו בבוז על ידי המשטרה... את המחיר כולנו משלמים היום![המפכ"ל וראש עיריית באר שבע לשעבר, רב ניצב יעקב טרנר. המקור: אתר משטרת ישראל]

[המפכ"ל וראש עיריית באר שבע לשעבר, רב ניצב יעקב טרנר. המקור: אתר משטרת ישראל]

[להורדת דוח הוועדה: דוח ועדת טרנר[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

בשנת 2005, בסוף עידן המפכ"ל שלמה אהרונישקי, בשל הביקורת הגוברת בציבור על יכולות המשטרה ותפקודה בתחום הפלילי, נוצר שינוי בעמדת המשרד לביטחון הפנים באשר למיסוד משטרות עירוניות בישראל. התערערות מצבה הציבורי של המשטרה הוביל למינוי ועדה בראשות רב-ניצב בדימוס יעקב טרנר. מסקנות הועדה היו מהפכניות, ונדחו בבוז על ידי המשטרה... את המחיר כולנו משלמים היום!

המאמר עודכן ב- 12 באוקטובר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

גילוי נאות: הכותב שימש כרכז ועדת טרנר.

*  *  *

בשנת 2005 בסוף עידן המפכ"ל שלמה אהרונישקי, בשל הביקורת הגוברת בציבור על יכולות המשטרה ותפקודה בתחום הפלילי, נוצר שינוי בעמדת המשרד לביטחון הפנים באשר למיסוד משטרות עירוניות בישראל.

הייתה זו תקופתו של השר גדעון עזרא ז"ל (ליכוד). הרעיון של מיסוד משטרות עירוניות עלה לא פעם במצע הבחירות של מפלגות שונות (ליכוד, קדימה); והוא נתמך, כפי הנראה, על-ידי ראשי הערים הרבים שאיישו באותה העת את מרכז הליכוד.

התערערות מצבה הציבורי של המשטרה הוביל למינוי צוות בראשות רב-ניצב בדימוס יעקב טרנר (ראו תמונה בראש המאמר) ונציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, לבחון היבטים הנוגעים לשיטור ברשויות המקומיות כחלק מבחינת הדרכים למאבק כולל באלימות ושיפור הביטחון האישי של תושבי המדינה. מינוי הצוות התבצע במסגרת ועדת השרים למלחמה באלימות, שכללה, בנוסף לשר לביטחון הפנים, גם את שר הפנים דאז, אופיר פז-פינס, ואת שרת המשפטים דאז, ציפי לבני.

ועדת טרנר העידה על עצמה כי היא: "... נולדה על רקע התחושה הציבורית הקשה של כשל מערכתי בטיפול בתופעות של פשיעה ואלימות. המנדט שקיבלה הוועדה היה לבחון שתי סוגיות עיקריות ככלים למאבק בתופעות הללו: שיטור קהילתי ומשטרה עירונית." (ועדת טרנר, 2005, עמ' 4).

[בתמונה: החברה העירונית בראשון לציון, אגף השיטור. כל היתרונות בלי החסרונות... התמונה מאתר החברה. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

[בתמונה: החברה העירונית בראשון לציון, אגף השיטור. כל היתרונות בלי החסרונות... התמונה מאתר החברה. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

הוועדה הציגה 14 נקודות-תורפה במצב הקיים ברמה המקומית כמפורט לעיל:

1. אין במשטרת ישראל יישום אמתי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי, שפירושה, בין השאר, דגש על תופעות מקומיות והפניית משאבים לסיור ולמשמר האזרחי. באסטרטגיה הקיימת ובמצב הנוכחי נמצאים הסיור והמשמר האזרחי בתחתית סולם העדיפות המשטרתי, ויש לכך השלכה של ממש על השטח.חלק ניכר ממשאבי הסיור מופנים למשימות, הנתפסות כמדורגות גבוה בסדר העדיפויות של משטרת ישראל, בעוד שהקשר שלהן לשמירה על איכות החיים ועל תחושת הביטחון הוא קלוש. כל עוד מצב זה לא ישתנה, לא תגדל באופן משמעותי תשומת-הלב שהמשטרה נותנת לרמה המקומית (ועדת טרנר, 2005, עמ' 6).

2. היעדר גורם מרכזי הנושא באחריות: "פשיעה, ואלימות בתוכה, אינן בעיה משטרתית בלבד, אלא בעיה רב-מערכתית. ברמת היישוב (כמו אף ברמה הארצית), קיימים גופים וארגונים רבים העוסקים בהתמודדות עם פשיעה, אך פעילותם של ארגונים אלה מאופיינת בחוסר תיאום, בחוסר התמקדות, בכפילויות ובהתנגשות עם אינטרסים, בשימוש בשפות מקצועיות שונות ובמאבקי יוקרה וסטטוס. אין שום גורם מרכזי הנושא באחריות מערכתית להתמודדות עימה, בוודאי לא ברמת היישוב המוניציפלי" (שם, עמ' 6).

3. אחריות ללא סמכות: ראש העיר הוא האיש שעשוי להתמודד עם הכאוס הרב ארגוני שתואר בסעיף הקודם. עם השנים, הפכו ראשי הערים, הנבחרים בבחירות אישיות, כתובת לטענות האזרחים בסוגיות של איכות חיים, הנתונות בידי המשטרה. הסיבה לכך ברורה. ראש העיר הוא המפתח לאיכות החיים של האוכלוסייה, כמעט בכל תחומי חיינו, והוא מתחייב לכך במצעו. יתרה מכך, לראש העיר אמצעים אמיתיים להתמודדות יעילה עם פשיעה ועבריינות, אולם אין בידי ראש הרשות סמכויות ואמצעים ראויים על מנת להניע את כל המשאבים הנדרשים למניעה אפקטיבית של פשיעה ואלימות. הוועדה מציינת כי "אסור שייווצר מצב של קיום אחריות ללא הסמכויות הנדרשות, המתלוות אליה. לא ייתכן מצב, שלראש העיר לא תהיינה סמכויות על-מנת לממש את אחריותו" (שם, ע' 7).

[בתמונה: אחריות ללא סמכות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: אחריות ללא סמכות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

4. היעדר סמכויות אכיפה מספיקות בידי הרשות המקומית: על אף שראש העיר נתפס כאחראי לסדר ואיכות החיים בעירו, אין בידי הרשות המקומית סמכויות אכיפה מספיקות על-מנת לאכוף חוקים שעניינם איכות חיים וביטחון תושבי הרשות (שם, עמ' 7).

5. כמות שוטרים נמוכה יחסית לתושבים: בעוד שכמות השוטרים בחלק מהמדינות המערביות עומד על 5 ואף 6 שוטרים לֿ1000 תושב, המצב בישראל הוא של כֿ2.5 שוטרים לֿ1000 תושב. (במרחבים ובתחנות המצב הרבה יותר גרוע – 1-1.5 שוטרים לֿ1000 תושב)[2]. מצב זה מתרחש, על אף שמדינת ישראל משקיעה בתקציב המשטרתי סכומי כסף דומים לאלה של מדינות מערביות רבות אחרות (ויסבורד ואח', 2001, עמ' 10). הסיבה לכך היא שהמשטרה היא לאומית, ותקציבים רבים מושקעים, הן בנושאים לאומיים והן בשל הצורך לבניית איזונים ובלמים להחלטות המתקבלות בשטח. לשם כך, פועלות במשטרת ישראל שלוש רמות ממונות על דרג התחנה – המרחב, המחוז והמטה הארצי ("ועדת טרנר", עמ' 7).

6. התופעה של התרוקנות עיר משוטריה בגלל בעיות לאומיות: קיים היום מצב, שבו נאלצת המשטרה להוציא שוטרים מהתחנות בשל אילוצים ברמה הארצית, ללא מגבלות מוגדרות וברורות. הוועדה מדגישה, כי מצב זה, שבו נלקחים שוטרים מהתחנות למשימות לאומיות ללא קווים אדומים כלשהם, אינו מתקבל על הדעת, אינו עומד במבחן הסבירות, ומחייב חלופה סבירה ברמת היישוב. אמנם, התופעה של תגבור כוחות המשטרה באזור מסוים על חשבון אחרים מוכרת במשטרות המערב, אולם תדירותה נמוכה בהרבה, ובמקרים רבים היא נעשית תמורת תשלום לרמה המקומית, שעשויה להעמיד אלטרנטיבות זמניות (שם, עמ' 8-7).

7. פקחים עירוניים – היעדר סמכויות וידע מקצועי, ובעיות תדמית: פרופיל הפקח העירוני הינו נקודת-תורפה משמעותית במאבק בפשיעה ובאלימות. לפקחים העירוניים חסרות סמכויות ראויות וידע מקצועי, הנדרשים לאכיפת החוק. הם אף סובלים מתדמית ירודה, יחסית, עובדה המונעת גיוס כוח אדם איכותי מחד גיסא; ויצירת ביטחון עצמי בקרבם, על-מנת שלא יחששו להפעיל את הסמכויות הנתונות להם, מאידך גיסא. לכן, בפעולות רבות נזקקים הפקחים לגיבוי השוטרים, דבר היוצר ניצול לא יעיל וכפילויות בכוח האדם (שם, ע' 8).

[בתמונה: פקחי החברה העירונית, עיריית ראשון לציון. היעדר סמכויות וידע מקצועי, ובעיות תדמית... התמונה באדיבות החברה העירונית]

[בתמונה: פקחי החברה העירונית, עיריית ראשון לציון. היעדר סמכויות וידע מקצועי, ובעיות תדמית... התמונה באדיבות החברה העירונית]

8. עלויות נמוכות של הפקחים ביחס לשוטרים: ברשויות, בהן מופעלות יחידות שיטור משולב, עלויות הפקחים המועסקים ביחידות אלו נמוכות במידה משמעותית מעלויות השוטרים, המועסקים באותן יחידות (שם, עמ' 8).

9. הפיקוד על תחנת משטרה כמקצוע: הפיקוד על תחנת משטרה הוא תפקיד מסובך ומורכב מאוד, שאינו זוכה בישראל לחשיבות הראויה, כנראה בגלל שהמשטרה היא לאומית. בחלק מהמדינות המערביות, פיקוד על משטרה ברמה המקומית הוא מקצוע. מפקדי משטרה עוברים מעיר אחת לשנייה, מתמקצעים בערים קטנות ועוברים לערים גדולות יותר. לעומת זאת, בישראל, תחנת המשטרה הינה רק תחנה, קצרה יחסית, בדרך הקידום של הקצין, בדרך-כלל בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו כמנהל. מפקדי משטרות, שהן בעצם תחנות גדולות, כגון תל אביב וירושלים, מתמקצעים במסלול קידומם לא בפיקוד על שיטור אורבני, קרי: על משטרות בערים בינוניות וגדולות פחות, אלא על מסגרות פיקודיות מנהלתיות – מרחב ומחוז, הקשורים יותר לשיטור ברמה הלאומית והרבה פחות ברמה המקומית. מצב זה מונע לא רק את התמקצעותם של קצינים בתפקיד זה, אלא אף פיתוח תורות מקצועיות ולימוד לעומק של התפקיד. לכך יש, מטבע הדברים, פגיעה ברמת הניהול בשטח (שם, עמ' 8-9).

10. המודל הנוכחי של העסקת כוח אדם בשיטור אינו מתאים לעידן של קיצוץ תקציבי ואינו מתאים לצורכי שיטור השטח: בעיה זו אינה אופיינית רק לישראל אלא למדינות מערביות רבות. השיטור הינו אחד השירותים היקרים בעוגת התקציב, והצורך להגדיל את כמות שוטרי השטח מתנגש, תדירות, בצורך לצמצם עלויות, קבועות ומתחלפות. יתרה מכך, המודל של שוטר בעל קביעות, במשרה מלאה, המשרת בתפקידו שנים, עד פרישתו לגמלאות, אינו מתאים למציאות הישראלית. שוטר סיור הנשאר בתפקידו שנים רבות, הוא, פעמים רבות, שוטר שחוק, שאינו מתאים לתפקידו. שיטור ברמת השטח הוא דינאמי במהותו. ההתחככות באזרחים מחייבת השכלה גבוהה יחסית, סבלנות רבה וגישה שירותית. מן השוטר נדרשת פחות הכשרה משטרתית רחבה, ויותר הכשרה ספציפית.

[בתמונה: המודל הנוכחי של העסקת כוח אדם בשיטור אינו מתאים לעידן של קיצוץ תקציבי ואינו מתאים לצורכי שיטור השטח. נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mark Probst from Vienna, Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[בתמונה: המודל הנוכחי של העסקת כוח אדם בשיטור אינו מתאים לעידן של קיצוץ תקציבי ואינו מתאים לצורכי שיטור השטח. נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mark Probst from Vienna, Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

יתרה מכך, בעוד הפשיעה מתפרסת לאורך כל היממה ולאורך שלוש המשמרות המשטרתיות – בוקר, אחר הצהריים ולילה, שונה פריסתם של השוטרים לחלוטין, ונובעת מסדרי החיים והפעילות של המערכות האזרחיות, שרובן פועלות במשמרת הראשונה, חלקן במשמרת השנייה אחר הצהריים, ומיעוטן במשמרת הלילה.

כך נמצא, שמול כשליש מהפשיעה היומית עומדת משמרת בוקר שמוצבים בה כֿ80% מהשוטרים, מול שליש של פשיעת שעות אחר הצהריים מוצבים רק 15% מהשוטרים והשיא, במשמרת הלילה, כשמול שליש מהפשיעה עומדים לא יותר מאשר 5% מהכוח המשטרתי (ללא התוספת של מתנדבי המשמר האזרחי, שאין להמעיט בערכה). ניסיונות לשנות את המצב הזה שנעשו בשנות השמונים (מה שנקרא אז בעגה המשטרתית "פקודת המשמרות") לא צלחו, שכן קשה מאוד לדרוש מעובדים קבועים, לאורך זמן, עבודה בשעות "קשות", ובמשמרות לא סדורות.

יוצא מכך, שמודל של שוטרים זמניים, לשם השגת מטרות ספציפיות, המועסקים על בסיס חלקי, בעלויות נמוכות יחסית, ובשעות הנדרשות למשטרה, יאפשר הכפלה של הכוח והשבחה של כוח האדם. לכן, הוא עשוי להיות יעיל בהרבה מהמודל הקיים. יתרה מכך, זוהי אולי הדרך היחידה ליצור פריצת דרך משמעותית בכמות השוטרים בשטח (שם, עמ' 9-10).

11. קיים מתח בין תפקידי התחנה כשלוחה של משטרה ארצית לבין תפקידיה ברמה המקומית. לא תמיד חופפים הצרכים המקומיים את הארציים. הוועדה סבורה, שבמאבק הלחצים הזה יוצאת הרמה המקומית, לעתים קרובות, נפסדת. דוגמה אחת מני רבות לכך היא מידת תפיסתם של השוטרים כנותני שירות. על אף המקצועיות הרבה של היחידה האחראית לתודעת השירות במשטרת ישראל[5], העידו אנשי המשטרה עצמם, כי קיימת שחיקה רבה בתחום זה, בקרב השוטרים (שם, עמ' 108).

12. התפתחות הסיור (Patrol) המשטרתי כמקצוע דינמי: הראייה הלאומית של משטרת ישראל הביאה לכך, שתחומי מקצוע ברמת השטח לא זכו להתפתח, כגון תחומים ברמה הלאומית. הסיור הינו התשתית שעליה מושתת השיטור ברמת השטח. מומחים שהופיעו בפני הוועדה טענו, שהאופן שבו מתבצע הסיור בישראל, לא עבר שינוי בעשרות השנים האחרונות. לעומת זאת, התחוללו, בתחום זה, התפתחויות עצומות בעולם המערבי בשנים אלה, אולם הן לא זכו לתשומת-הלב הראויה בישראל (שם, עמ' 10).

בתמונה: ניידת שיטור [התמונה: דובר המשטרה]

[התמונה: דובר המשטרה]

13. היטשטשות הפער שבין הסמכויות הנדרשות לשוטר ולפקח: באסטרטגיות פעולה קהילתיות שאותן נוקטות משטרות בחלק מהמדינות המערביות, יש לסמכויות הנתונות בידי הפקחים חשיבות רבה לעבודה המשטרתית ולהיפך. קיים היום צורך גדול מאי-פעם להכשיר שוטרים בתחומי האחריות של פקחים ופקחים בתחומי האחריות של שוטרים, ולחלק בצורה שונה את הסמכויות המוענקות להם (שם, עמ' 10).

14. הבעיה של התפוקקות המערכות: בעידן של מערכות מורכבות, כל הגדלה של כוח השיטור תגביר את הלחץ על התביעה, הפרקליטות ובתי-המשפט, הפועלים כבר עתה במצב של עומס יתר. על כן, מודל עבודה אפקטיבי ברמת השטח יהיה חייב להתמודד עם סוגיות אלה, על-ידי מציאת פתרון אלטרנטיבי (שם, ע' 10).

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

להתמודדות עם נקודות-התורפה שזיהתה הוועדה, היא הציגה 9 הצעות ליישום

בתמונה: ההצעות הן... [תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

(שם, עמ' 11-15)

  1. אימוץ האסטרטגיה של שיטור קהילתי במשטרת ישראל;
  2. מיסוד המקצוע של "מפקד משטרה"; (הפעם האחרונה שמפקדי משטרה חשים מהו עבריין ומהו מתלונן היא בתפקיד הזוטר יחסית של מפקד תחנה. אחר כך הם עוברים לתפקידים במרחב ובמחוז ומתנתקים מהשטח.
  3. המשטרה תַכווין את יחידות השיטור העירוני, שיוכשרו על-ידי משרד הפנים או בשיטת מיקור חוץ;
  4. סמכויות הפקחים ישודרגו לסמכויות הקרובות לסמכויות שוטר;
  5. סמכויות השוטרים ברמה העירונית ישודרגו אף הן, ויוקנו להם סמכויות הפקחים.
  6. כמו כן הציעה הוועדה לשנות את המודל הנוכחי של העסקת כוח אדם בשיטור, לפיו תהיה למפקד תחנת משטרה ברמת השטח אפשרות להעסיק באופן גמיש ולפי הצרכים הן שוטרים קבועים והן שוטרים זמניים, בעלי סמכות שיטור.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

שתיים מהצעות הוועדה היו חשובות במיוחד:

1. הקמת דירקטוריון להכוונה ולבקרה של הפעילות העירונית המשולבת למאבק בפשיעה ובאלימות

דירקטוריון זה יפעל בתוקף חוק, ויחויב להתכנס אחת לחודש לפחות. ראש העירייה יעמוד בראש הדירקטוריון. מנכ"ל הרשות יהיה המנהל האופרטיבי של הדירקטוריון. הוא ישמש כעוזר וכיד ימינו של ראש העירייה, וירכז את עבודת הדירקטוריון. בדירקטוריון יהיו חברים, בין היתר, מפקד התחנה המקומית, היועץ המשפטי של העירייה, נציג משרד הפנים, נציגי ציבור (שיוגדר בחוק כיצד ייבחרו), ראשי מחלקות הפיקוח, החינוך והתשתיות ברשות, וכל גוף נוסף שייראה לראש העיר חיוני להשגת המטרה של הקטנת הפשיעה והאלימות. הדירקטוריון יקבע את סדר העדיפות לפעילות העירונית המתואמת למאבק בפשיעה ובאלימות, שהמשטרה היא חלק ממנה. הוא יבנה תוכנית עבודה בין-ארגונית ויוודא שהתכנית שהתווה והיעדים שהגדיר יבוצעו. הקמת הדירקטוריון תעוגן, כאמור, בחקיקה מתאימה, אשר תעגן בחוק את אחריות הדירקטוריון והעומד בראשו ואת סמכויותיו.

[למאמר: 'דירקטוריונים למחוזות המשטרה ולאגפיה', לחצו כאן][למאמר: 'מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר', לחצו כאן]

[בתמונה: דירקטוריונים ביחידות משטרה הופעלו, אחר כך, על ידי ניצב אורי בר לב כמפקד המחוז הדרומי; וניצב דוד ביתן כראש את"ל]

[בתמונה: דירקטוריונים ביחידות משטרה הופעלו, אחר כך, על ידי ניצב אורי בר לב כמפקד המחוז הדרומי; וניצב דוד ביתן כראש את"ל]

2. בניית כוח עירוני משולב, המורכב משוטרים ופקחים:

בכל עיר תפעל יחידה אורגנית משולבת, של שוטרים ופקחים. הכוח יורכב משוטרים ומפקחים ביחס של 50%-50%. קצין משטרה ימונה למפקד הכוח. הוועדה מדגישה, כי שוטרי הכוח המשולב הינם בשביל ולטובת התושב. הם לא יילקחו לשום משימה אחרת, לא ברמת התחנה והמרחב ולא ברמה הלאומית, אלא בחירום ממש, ובהחלטת מפכ"ל בלבד! (ההדגשה במקור). כלי הרכב של כוח זה יהיו רכבי הרשות המקומית, במימון ממשלתי. מפקד תחנת משטרה יהיה רשאי, כאמור, להמיר תקני שוטרים בשוטרים זמניים, ביחידות הסיור העירוני, ביחס של 2 שוטרים זמניים לתקן של שוטר קבע אחד. היחידה תמומן במימון ארצי, שיועבר על-ידי המשרד לביטחון הפנים, לפי "מספרי ברזל" ביחס של 0.5 תקן ל- ֿ1000 תושבים. התקנים יחולקו, חצי למשטרה (בשוטרים זמניים) וחצי לפיקוח העירוני. בחישוב כולל של כֿ7,000,000 מיליון תושבים בישראל, אמור הכוח המשולב למנות 1700 שוטרים זמניים וֿ1700 פקחים. כוח זה יגדל, בהתאמה, ככל שתגדל האוכלוסייה.

הוועדה המליצה גם לבצע ניסוי של "משטרה עירונית" בעיר בינונית ובעיר גדולה ודאגה למסד את השיטור המשולב כשלב ביניים. לשם כך צורף לדו"ח הוועדה נספח מיוחד שעסק בתקציב "השיטור המשולב", שמימון עבורו יבוא מהמדינה.

רוב המלצות אלה לא זכו למימוש, אולם חולשת המשטרה בשטח, שאיפות ראשי הרשויות המקומיות ותביעות הקהילה הביאו לכך, שמערך "השיטור המשולב", ששילב בין שוטרי הסיור והפקחים ושהתנהל באמצעות רכב של הרשות המקומית, המשיך לפרוח ולהתפתח. המשטרה לא השכילה למסד ולהקצות לו תקנים בכל היחידות, לכתוב לו תורה ולהכשיר במקביל את הפקחים.

השיטור המשולב כ'בן חורג' של יחידות הסיור; ובתחנות רבות מידי הוא נמצא בתחתית שרשרת המזון המשטרתית...

[בתמונה: ניידת שיטור משולב בכפר סבא. התמונה באדיבות עיריית כפר סבא]

[בתמונה: השיטור המשולב כ'בן חורג' של יחידות הסיור; ובתחנות רבות מידי הוא נמצא בתחתית שרשרת המזון המשטרתית... ניידת שיטור משולב בכפר סבא. התמונה באדיבות עיריית כפר סבא]

מסקנות "ועדת טרנר" התקבלו בהתנגדות ובבוז רב על-ידי המשטרה. יחזקאלי (2007) מתאר כיצד הכה המפכ"ל לשעבר, משה קראדי, באגרופו בשולחן שלפניו בעת שהגישה ועדת טרנר את ממצאיה (ב- 26 ביולי 2005 בחדר הדיונים שבמשרד ראש הממשלה). קראדי (ראו תמונה משמאל) הטעים כי "במדינת ישראל הייתה ותהיה רק משטרה אחת – משטרת ישראל" (יחזקאלי, 2007).

ואכן, מתוך 9 ההמלצות שהגישה הוועדה, לא בוצעה אף אחת על-ידי המשטרה, כולל הצעתה של המשטרה עצמה להקמת ועדות מייעצות של אזרחים לכל תחנת משטרה. כפי הנראה, המשטרה הציעה זאת לועדת טרנר על-מנת להסיט את הוועדה מהחלטה בנוגע ליישום משטרה עירונית...

[תמונתו של המפכ"ל לשעבר, משה קראדי נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  Amirki. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ומה היום?

מי שהצליח לפטור את משטרת ישראל, בינתיים, מהאיום היה המפכ"ל לשעבר דודי כהן (ראו תמונה משמאל), שניהל מלחמת חרמה פקחית מאוד נגד הרעיון והצליח למוסס אותו. הוא ניצל את גל השחיתויות ברשויות המקומיות, בשנים: 2010-2009 על מנת להבאיש את ריחו של הרעיון בעיני הציבור; תוך שהוא מגייס לעזרתו את היועץ המשפטי לממשלה, שיצא פומבית נגד הרעיון; ויצר מבנה של שילוב השיטור העירוני במסגרת המשטרה.

במקביל, הבינו ראשי הערים שבעידן הרשתות החברתיות אחריות על המשטרה היא רעיון רע; וכי כל השיימינג ש'חוטפת' משטרת ישראל ידבק עד מהרה גם במשטרות העירוניות. לכן, המצב הנוכחי שבו לכל עירייה גופי שיטור גדולים (כמו החברה העירונית בראשון לציון) יוצר מצב שבו הרווח כולו שלה והשיימינג (כמעט) כולו של משטרת ישראל.

וגם הלקוחות הפוטנציאליים החשובים של המשטרה מצאו אלטרנטיבה. חברות גדולות ואנשים עשירים מצאו להם תחליפים - כמו ברפואה - במשטרות פרטיות שקיימות היום בישראל, כמעט בכל תחום מתחומי השיטור. לכן, הלחץ על משטרת ישראל פחת מאוד.

והאזרחים הפשוטים? כמו בבריאות, כמו בתחבורה - ימשיכו לסבול כרגיל...

[בתמונה: והאזרחים הפשוטים? כמו בבריאות, כמו בתחבורה - ימשיכו לסבול כרגיל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי akiragiulia לאתר Pixabay]

[בתמונה: והאזרחים הפשוטים? כמו בבריאות, כמו בתחבורה - ימשיכו לסבול כרגיל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי akiragiulia לאתר Pixabay]

[להרחבת המושג: 'שיימינג', לחצו כאן] [להורדת דו"ח הוועדה: דוח ועדת טרנר[לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

14 thoughts on “פנחס יחזקאלי: ועדת טרנר – משטרות עירוניות כפתרון לחוסר הרלוונטיות של משטרת ישראל

  1. Pingback: אבי ברוכמן: שיטור עירוני בעיר באר שבע כמודל פיילוט - האם אפשרי? - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על משטרות עירוניות, פרטיות ואחרות בישראל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: הכל על משטרות עירוניות בישראל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: דירקטוריונים למחוזות המשטרה ולאגפיה - ייצור ידע

  5. Pingback: מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - ייצור ידע

  6. Pingback: נושא לימוד: המתחרים של משטרת ישראל - ייצור ידע

  7. Pingback: הקומבינה כקרחון... - ייצור ידע

  8. Pingback: מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - ייצור ידע

  9. Pingback: בלגן בשיטור העירוני - ייצור ידע

  10. Pingback: נושא לימוד: המענה של משטרת ישראל - ייצור ידע

  11. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - התהליך ההיסטורי - ייצור ידע

  12. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - התהליך ההיסטורי - ייצור ידע

  13. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה – היום החמישי | ייצור ידע

  14. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה – היום הרביעי | ייצור ידע

Comments are closed.