יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
כל קבוצה חברתית מייצרת שפה ייחודית המגדירה אותה ומבחינה, בינה לבין קבוצות אחרות. שפה זו עשויה לכלול מונחים, ביטויים וסמלים ייחודיים המאפשרים לקבוצה להגדיר את עצמה ולהבחין את אנשיה מזרים. לתופעה הזו יש שם: אינטראקציה סוציו-לינגוויסטית (Socio-linguistic Interaction) או שפה קבוצתית (Group Language), וכמו כל קבוצה, גם תנועת ה-WOKE והמחאה בישראל עושה שימוש אפקטיבי וממוקד בטיפוח השפה הקבוצתית.
יועצים ארגוניים ו'מומחים ארגוניים' אף פעם לא יחדלו לטרלל את עולם המושגים הניהולי, כי זו דרכם להתפרנס - 'לרכב' על גבי טרנדים שהם עצמם המציאו, ולעשות כסף. לכן, הם לוקחים תופעות קיימות וממתגים אותם מחדש, בתקווה שזה יצליח. הפעם המושג ה'חם' ששעל המדוכה הוא התפטרות שקטה (Quiet quitting)
הפמליה - שמקיפה את מלכת הכיתה - היא סוג של 'קבוצת עילית' מגובשת בכיתה, שיש שפה משלה ומטרות משלה; והיא רק דוגמה אחת מיני רבות של קבוצה. קבוצות הן תופעה חברתית שקיימת בכל ארגון. זה נושא ההרצאה.
וירוס הקורונה - שמופץ רק באמצעות קרבה פיזית מאדם לאדם - פוגע בנו בנקודה, בה אנחנו בכבני אדם הכי חלשים ומתקשים להתגונן. הפגיעה - בנוסף לזו הרפואית - היא בחברתיות שלנו ביכולת לתקשר באמצעות מגע קרוב זה עם זה...
קבוצה (Group) היא מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קבוצות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בין בליל הלהג בעקבות האונס הקבוצתי, לא נשמע, ולו קולו של סוציולוג אחד שיספר את האמת: שפעמים רבות, התנהגות קבוצתית איננה קשורה למבנה האישיות ולחינוך של כל אחד ממרכיבי הקבוצה, אלא במה שמתהווה ביניהם. ה'קסם' הבעייתי הזה קרוי 'תכונות מתהוות'…
נגדיר תכונות מתהוות (Emergent Properties) כתכונות של מערכת מורכבת שאינן מוגדרות על ידי המבנה והתפקוד של כל אחד מן הפריטים הרבים המרכיבים אותה, ונובעות מתפקוד משותף של הפרטים כמערכת; אך אינם שייכים לאף חלק מהמערכת. דוגמאות: מושבות נמלים, תוצרי המוח שלנו, הערים שאנו מתגוררים בהן; מערכות כימיות מורכבות; ועוד ועוד...
עולם הידע של הניהול בצרות. המעבר שלו מהמדעים המדויקים למדעי החברה אחרי עידן פיטר דרוקר ("If you can't measure it, you can't manage it”), פיחת ביכולותיו. הוא הפך אותו אכסניה לתמימים ולשרלטנים כאחד. הם מנצלים - במודע ושלא במודע - את הפרדיגמה השגויה האומרת, שלא ניתן למדוד אלמנטים רכים כמו ניהול, מנהיגות, עוצמה, שיתוף פעולה וכדומה, ורוקחים תיאוריות על בסיס האינסטינקטים והחשיבה הליניארית שלהם...
