בפרשה זו עולה השאלה התיאולוגית המתבקשת, את מי ה' מנסה? מי קהל היעד של ניסיונות אלה? לכאורה התשובה פשוטה, היות וניסיון צריך לחול על כלל העם. ברם חז"ל במדרש בראשית רבה, נוטים לחשוב שהאל מנסה רק את אלה שיכולים לעמוד בניסיונותיו. דעה זו הופרכה אין ספור פעמים במהלך ההיסטוריה היהודית...
פרשת עקב עוסקת בין שאר נושאיה בעניין הגמול על מצוות ה'. על פי הנאמר בפרשתנו, הגמול על מצוות ה' כולל שני דברים חשובים – גשם ואריכות ימים. הקושי המתעורר מכך הוא זה – מדוע המקרא לא מדבר על ייעודים רוחניים, ומזכיר אך ורק ייעודים גשמיים? על כך נאמרו תשובות רבות, שהמשותף להם שאין בהם מענה הולם לשאלה זו.
This weekly Torah portion Ekev calls upon us to walk in all God’s ’’ways, and to cleave unto Him’’ (Deuteronomy 11: 22). But how is it possible to do so if only because ‘’God is a devouring fire, a jealous God’’ (Deuteronomy 4:24)?
המילה 'עקב' משמעותה העקב של הרגל; או בלשון רש"י, "מצוות שאדם דש בעקביו".
ומהן אותם מצוות? אלו המצוות שהאדם לא צריך להשקיע בהם הרבה, אלו המצוות שזמינות לנו בכל רגע ובכל מקום...
פרשת עקב מזכירה שוב את נושא אהבת ה'. ידועה דעתו של הרמב"ם, כי אהבה זו יכולה לבוא בעיקר לאחר שהאדם מוציא את שכלו מהכוח אל הפועל. דא עקא שדרך זו סגורה בפני רוב האנשים. מפרשים אחרים כמו ר' בחיי, התוו דרך לא אליטיסטית לאהבה שכזאת, המתבססת על קיום מצוות התורה, יראה והכרה בעוצמתו של האל...
בפרשת עקב בספר דברים, במהלך נאומו חוזר משה לשבירת הלוחות, בגלל מעשי העגל של בני ישראל. מדוע משה מדגיש שוב את שבירת הלוחות שנזכרו כבר בספר שמות באופן נרחב? האם יש כאן מסר עמוק לדור שאמור להיכנס לארץ?
השאלה מי אוכל ראשון, הבעלים או החיה, נראית, אפוא, פשוטה וברורה לכל בר בי רב; הבעלים חייבים להאכיל את חיותיהם ראשונה! אף על פי כן נראה שהתורה אינה עקבית בקביעה שכזו. צא וראה שכשהאל מורה לנח לאחסן מזון בתיבה, בטרם יפרוץ המבול, הוא מצווה את נח: "ואתה קח-לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה ל ך ולהם לאכלה."
