ב- 22 במאי 2024, פרסם עמית סגל סרטון תחת הכותרת: "ניסוי ענק של עשרים שנים מלמד: נסיגות הורגות". בסרטון מוכיח סגל כי במקרה הישראלי-פלסטיני התפתח דפוס חוזר, לפיו ויתור על עמדות אסטרטגיות מוביל לקריסה. מפאת חשיבות הדברים תמללתי אותם פה עבורכם. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בחומר שימוש הוגן.
מורכבותה יוצאת הדופן של המלחמה, בצד האינטרס האיראני במלחמה ארוכה, גורמים לכך שגם אחרי שיושג חיסול שליטת החמאס ברצועת עזה, המרחב ימשיך להיות מושפע מכלל המגמות האזוריות המתפתחות בהובלת איראן. במערכת מורכבת זו לגמרי מובן, מדוע החשיבה על כתובת אחראית לניהול היום שאחרי כה רחוקה מבהירות והסכמה. היום שאחרי ילך ויתהווה מתוך הלחימה.
על מקורות העוצמה לניצחון בתש"ח כתב בן גוריון: "הגענו אל הניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים". אלה הנתיבים לניצחון גם במלחמה הזו.
קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.
מספרי הנפגעים - כ-1,300 הרוגים, ומעל 200 חטופים, הם בלתי נתפסים. הכיצד צה"ל הגדול, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, ואני לא ציני, קרס מול ארגון קיקיוני כמו החמאס?
בנסיבות שנוצרו בבוקר שמחת תורה, ה- 7 באוקטובר 2023, תוצאות המלחמה הזו תקבענה אם ישראל תמשיך להיחשב מעצמה אזורית. לכן, הנחלת תבוסה צבאית לחמאס הכרחית יותר מאי פעם, אחרת יקרסו גם הסכמי השלום! על כן, הכרעת חמאס היא הכרח קיומי למדינת ישראל.
ביום שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, ביצעו הפלסטינים העזתים מתקפת פתע לתוך תחומי ישראל: כ-200 מחבלי חמאס מוטטו את גדר הביטחון "הבלתי חדירה", כבשו בסיסי צבא, פרצו ליישובי עוטף עזה, השתלטו על בתים ולקחו בני ערובה ואף חטופים רבים לשטח הרצועה. במקביל, אלפי מטחי רקטות נורו במהלך היממה האחרונה מרצועת עזה לעבר גוש דן, אזור השרון, השפלה ודרום הארץ. המלחמה שנמצאת רק בתחילתה, כבר גבתה את חייהם של לפחות 350 איש ופצעה למעלה מ-1,800 בני אדם.
לקח אחד מרכזי שהוצג בשנים האחרונות שוב ושוב ונדחה, הוא הערכות האזרחים ביישובי הספר להגנה עצמית, במסגרת מה שהוכר בתולדות צה"ל במונח "ההגנה המרחבית". במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה. ללקח זה יש משמעות מידית להגנת יישובי הספר ביתר הזירות.
בדרך לטוב יהיה רע לתפארת... אנחנו מצוינים בלחשוב על הדרך ל"טוב", ושם אנו נעצרים וחיים ב"רוע לתפארת". הבלוף העצום הוא, שאנחנו לא אחראים לעזה והתנתקנו ממנה, והאחריות היא של הפלסטינים. זה שורש הבעיה. אין דרך לפתרון הסכסוך למעט חיתוך הקשר הגורדי באבחה אחת.
