באזכור העובדה שהכיבוש הישראלי בג'נין הסתיים בינואר 1996 - עת הועברו שטחי AB לידי הרשות הפלסטינית - יחד עם העובדה שבאזור צפון השומרון נעקרו במסגרת ההתנתקות ארבעה ישובים, התהוותה של ג'נין לבירת טרור, אינה עוד צעד מוכר במאבק הפלסטיני ל"סיום הכיבוש", אלא סיפור חדש בו משתלבות קבוצות הטרור בג'נין, במסגרת כלל הכוחות האזוריים המופעלים בידי איראן באיחוד זירות, במטרה מוגדרת להשמדת מדינת ישראל.

באפגניסטן, האמריקאים השאירו לילדיו של מוחמד לא מעט כלי נשק. כל הטוב הזה מגיע אלינו בימים אלו, בחסות רשתות ההברחה האיראניות. רוב מה שאתם רואים עכשיו ביו״ש, ורוב הרציחות במגזר הערבי, הם תוצאה של הפיכת כלי הנשק לזמינים יותר ולתקניים יותר. השב״כ מסרב לעסוק בנושא - למרות תחינותיו של השר לבט"ל - וראש הממשלה מאפשר לרשתות ההברחה הללו להמשיך להשתולל באין מפריע.

לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.

תקציר: חבר הכנסת עופר כסיף טען כי "מי שפוגע בחיילים באשר הם, לאו דווקא בהקשר הישראלי, הוא לא טרוריסט, הוא לוחם גרילה" הוא צודק? בהחלט. מיתוג המלחמה בפלסטינים כמלחמה בטרור היא הצלחה גדולה להסברה הישראלית

הירי לאור היום, בתחנת דלק סואנת בראש משפחת הפשע, בני שלמה, היא עוד שלב בהתנתקות של ה"דמוקרטיה" הישראלית מאזרחיה הנורמטיביים. המדינה חדלה לספק לאזרח את המוצר החשוב ביותר: ביטחון וסדר חיים תקין. אם "שלטון החוק" הוא ירי על אנשים ברחוב - ואין זה משנה אם היורים הם מחבלים או אנשי פשע מאורגן - אז הגיע הזמן לחוק אחר!

ההתנקשות בסלמן רושדי: כשאנו כבר לא יודעים איך לצמצם את העלבון; כשאיננו מסוגלים יותר לעצור את מובילי השנאה ואת הקריאות לרצח על ידי אותה אמונה טרוריסטית, האם עלינו להסתפק בהנפת ערכי המוסר שלנו - הכל כך נדיבים בנאיביות שלהם - או ש...?

כשיש חמולה מרכזית דומיננטית בעיר, אינטרסים כלכליים ופוליטיים מתייגים בן חמולה שביצע פיגוע, ככזה שפגע בקולקטיב... בג'נין, אין כמעט חמולות גדולות עם אינטרסים כלכליים גדולים! בגלל החירות הזו של הפרטים - הפכה ג'נין למקום שבו אנשים חופשיים הרבה יותר לבצע פיגועים, בלי שהאחריות על משפחתם המורחבת תיפול עליהם!

זוהי סקירה היסטורית על העיר ג'נין, בתחומי הרשות הפלסטינית, שמייצרת טרור רצחני למרות שהמצב הכלכלי בה, טוב יחסית. האם ניתן ללמוד מכך אודות הקשר בין מצב כלכלי לטרור?

המאבק הישראלי בגל הטרור החדש חייב להכיר כי המענה אינו יכול להיות טכני בלבד.

בניגוד לקולות הפחד, הבכי והנהי - הבוקעים בחלק מאמצעי התקשורת – והחתירה ל'עוד יום של שקט' במערכת השלטונית, רוב הציבור איננו פוחד וחפץ בפעולה אקטיבית. הגיעה הזמן לצאת מהפסיביות, להתנער מהפחד ולעשות מעשה!