תחזיקו בכל דעה פוליטית שמתאימה לכם. זה בסדר. אבל אל תאכלו מה שבעלי תפקיד לשעבר, עיתונאים אינטרסנטים ומו"לים מאכילים אתכם; ובראיון הזה של אלשיך, אכלו הרבה אנשים הרבה איטריות לא מבושלות!

אנחנו רגילים ל'סיכולים ממוקדים', פנים-משטרתיים, של קצינים המועמדים למשרות שונות; אבל, יש גם סיכולים ממוקדים של קצינים מסיבות חיצוניות למשטרה. כוונתי לרדיפה של קצינים על ידי גורמים פוליטיים, למען יראו וייראו...

יום השנה לפטירת המפכ"ל השביעי, הרצל שפיר (ה- 26 בספטמבר 2023) היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.

האסטרטגיה של רב ניצב רוני אלשייך, להתייצב בראש אנשיו בחקירות ראש הממשלה - ולחטוף את עיקר האש - יכולה להתפרש על פי מיטב האתוס הצבאי של מפקדים בצבא, שבא לידי ביטוי במושג 'אחרי': המפקד מסתער על היעד בראש כוחותיו. רק שהשלכות האתוס הזה על הרמה האסטרטגית, והוצאתו מחוץ להקשר הצבאי הטקטי לעולם המשטרתי, יכולה להטעות...

מה המשותף לשלושת קציני המשטרה: אפרים ברכה ז"ל, בנימין זיגל ז"ל ומשה מזרחי יבל"א? שלושתם היו מפקדים של יחידות חקירה ארציות; ועל שלושתם "הוציאו חוזה": את שלושתם ניסו ליירט ו"להוציא מן המשחק" בדרכים שונות!

אחת הבלופים המוצלחים ביותר שהצליח השלטון המרכזי להשתיל במוחנו הוא, שהשחיתות בשלטון המקומי גדולה עשרות מונים מזו של השלטון המרכזי, האחראי והנקי יחסית. כך למשל זכור הקמפיין המוצלח והמושכל שניהל המפכ"ל לשעבר דודי כהן על השחיתות ברשויות המקומיות, בניסיונות המוצלח למנוע את הקמתן של משטרות עירוניות בישראל...

את המאבק, שבין הפוליטיקאים ליחידות החקירה המשטרתיות, ניתן לדמות למשחק ב'משיכת חבל'...