לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.
הציבור שנתן קולו להקמת הממשלה החדשה, בראשות בנימין נתניהו, מצפה בימים אלה להרבה יותר מהחלפת ההנהגה. הוא משווע לבשורה חדשה ולדרך חדשה. בדרגים המקצועיים לעומת זאת, כמו במערכות הביטחון - מתקיימת ציפייה גם אם אינה מוצהרת בגלוי - כי השרים החדשים ישכילו להמשיך בקווי המתאר העיקריים של המדיניות הקודמת.
מלהיבה ככל שתהיה הטכנולוגיה המשוכללת והשימושים הטקטיים שלה, הדפוס החוזר של התנהגות מערכת הביטחון באירוע מלמדת שוב, שמצוינות תפעולית טקטית היא לעיתים המכשול הגדול ביותר של אומה בהשגת המטרות הלאומיות שלה. כי מרוב שביעות רצון טקטית, שכחנו את האסטרטגיה:
במה קידם המבצע הזה את האינטרסים הלאומיים שלנו?
הדיון החשוב שהחל באתר זה בשאלה: "מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל" מחייב אולי דיון מקדים בשאלה: מדוע אין לישראל אסטרטגיה לאומית גלויה, כתובה, מפורסמת ונלמדת?
המאמר עוסק במשמעות מושגי היסוד המרכזיים, הנגזרים מהעיסוק בביטחון הלאומי. הוא מבהיר מהם "ייעוד", "אינטרסים", "מטרות" ו"יעדים לאומיים", ומשווה את האופן שבו הם באים לידי ביטוי במדינה דוגמת ארצות-הברית - שבה תהליך קביעתם מוסדר - ביחס למה שקיים אצלנו. המאמר עומד גם על היתרונות, הכרוכים בהימנעות מכוונת מקביעתם באופן מפורש, ובעיקר על החסרונות והמגרעות הנובעים מכך.
בישראל, כמו בבריטניה, אין בנמצא אינטרסים לאומיים כתובים מוגדרים ומפורסמים. מן הסתם, סברו מנהיגינו שהנזק מפרסומם יגדל בהרבה על הרווח. אבל, כיוון שאנחנו משוחררים מן האחריות, נכון יהיה לטעמי, לנסות ולהבין לאן פניה של ישראל בעתיד, על ידי שרטוט האינטרסים הלאומיים שלה. אתם מוזמנים להשיג על האינטרסים המוצעים במאמר זה, או להציע אחרים במקומם...
לראשונה בשבעים שנה, עושים האמריקנים את הלא יאומן ומטפלים בבעיות השורש של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ומערכת הביטחון שלנו? שם חוששים, שהלחץ הכלכלי האמריקאי על הפלסטינים עלול לסכל את הרגיעה... מה זה אומר?
מקור הלגיטימציה הבינלאומית הוא העוצמה ולא הריבונות! מה שקובע הוא, אם אני חזק; ולא, אם אני צודק! הריבונות יכולה להיות סיבה טובה, רק כשנוח לבעל העוצמה להשתמש בה, וכל עוד סיבה זו אינה סותרת אינטרסים הלאומיים של קבוצת מדינות בעלי עוצמה לאומית זהה או גבוהה יותר. אם מישהו מתכוון לחלל את ריבונותך, ויש לו העוצמה, הוא יעשה זאת, וגם יוכל להשיג לגיטימציה לפחות מחלק מה'שחקנים' בזירה הבינלאומית...
