האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.
גם אם נכון לקחת את האיום התורכי במלוא כובד הראש, בניתוח תנאיי המציאות האזורית והגלובלית במבט כולל, לא כדאי למדינת ישראל בשלב זה, להכריז על תורכיה כמדינת אויב. ובכל זאת בהיבטים הביטחוניים – המחייבים את מדינת ישראל להערכות מול כל איום על קיומה – חובה על מערכת הביטחון ללמוד את פוטנציאל האיום התורכי ולהיערך בהתאם.
תיאורית "האליטות כמאפיה", שפותחה בידי סוציולוגים איטלקים ואחרים, מתארת מצב שבו אליטות שומרות על כוחן באמצעות "דילרים" – גורמי ביניים שתפקידם לאכוף משמעת, לייצר הרתעה ולשמר את נאמנות חברי הרשת. ניתן לטעון כי ה"דילרים" של האליטה שלנו הם דמויות כמו: שי ניצן, נוני מוזס, גלי בהרב-מיארה ויצחק עמית.
מארין לה פן התכוונה לנצל את העובדה, שערעור לערכאה העליונה, הקור דה קאסאסיון (Cour de Cassation), מעכבת את הפעלת העונשים שנגזרו עליה. ולרוץ לנשיאות, ללא כל אזיק אלקטרוני. אבל, הם עשו לה תרגיל מלוכלך והודיעו מיד, שיתנו פס״ד בעניינה לפני אפריל 2027. דרמה מטורפת, בייחוד כיוון שהיא מובילה בענק בסקרים!
למה באמת מתכוונים אותם המבקשים ליצור אצלנו 'מדינת כל אזרחיה'? מה ההבדל בין הרעיון למימושו בפועל? בעשורים האחרונים, ניתן לזהות כבר דפוס חוזר ביחסי מוסלמים עם לא מוסלמים, הן במזרח התיכון והן במדינות המערב. על בסיסו הרכבנו עבורכם חיזוי, כיצד תיראה המדינה הזו באמת.
אנשים מודרניים מאמינים שגם לתופעות מורכבות חייב להיות קריטריון מוחלט. אלא שלתופעות הדרמטיות ביותר בחיי אדם, כמו אהבה, אין ולא נמצא עד היום קריטריון כזה. לחוויית הניצחון כמו לרגש האהבה, יש תפקיד מרכזי בחיי אדם ואומה. במבט הזה, למרות כל הקשיים, מדינת ישראל השיגה באלף ימי המלחמה ניצחון משמעותי במאבק על הגנת קיומה.
הקמת 'מדינת כל אזרחיה' בגבולות הקו הירוק היא השלב השני בתורת השלבים, אחרי הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 1967. כיום, מחזיקים בחזון זה כשליש מאזרחי ישראל, כולל יהודים רבים. אבל, האם הם מבינים, שהם מביאים על עצמם כיליון? מדינה נוסח צרפת, עד לאיחוד הבלתי נמנע עם המדינה הפלסטינית ועם ירדן?
הניסיון המודרניסטי-פוזיטיביסטי לכפות הגדרות לוגיות, קשיחות ואוניברסליות על תופעות אנושיות – החל ממושג ה"ניצחון" הצבאי ועד למושגי מוסר, משפט והלכה – הוא כשל מתודולוגי מובנה. תופעות האדם משתנות ומקבלות משמעות אך ורק מתוך ההקשר הדינמי והחיכוך הממשי עם המציאות, ולא מתוך תיאוריות תלושות.
ב- 30 ביוני 2026 – לאחר ההמלצה החוזרת של השופטים לפרקליטות בתיקי נתניהו, לסגת מאשמת השוחד שאין בה ממש, פרסם הקריקטוריסט אור רייכרט בדף הטוויטר (אקס) שלו אוסף קריקטורות המלוות את התגבשות וביצוע 'מסע הציד', כנגד ראש ממשלה מכהן, בנימין נתניהו. ההסברים לקריקטורות, שלי ובאחריותי
במובנו המילולי, המונח "נסח'" בערבית משמעותו לבטל, להסיר או להעתיק. בהקשר הדתי והמשפטי, מדובר בעיקרון הקובע כי פסוק קוראני או ציווי הלכתי מאוחר יותר בזמן, מבטל או מעדכן פסוק או ציווי קודם לו. עבור הזרמים הרדיקאליים, הנסח' משמש לביסוס תפיסת העולם הדיכוטומית שלהם, המצוות לחלוקת העולם ל"דאר אל-איסלאם" (טריטוריית האיסלאם) ו"דאר אל-חרב" (טריטוריית המלחמה המערבית או הלא-מוסלמית).
