יותם הכהן: תחפפו כל יום. אל תחפפו כל יום, כל היום!

לב השאלה הוא היכולת, להבחין בין המקומות שבהם צריך לחפף, ובין המקומות שבהם אסור לחפף. כי מעגל הקסמים הזה פוגע ביכולת שלנו להתמקד ולהעמיק. כי היכולת לחפף היא גם היכולת לרחף, להיות מעל לדברים; והיא הפוכה ליכולת לגעת בלב הדברים.

אלי בר און: לא צריך חיל אוויר כדי לתקוף מרחוק, מהאוויר… עובדה!

מי שמסוגלים לארגן התקפה מתואמת של מל"טי תקיפה מתימן לאבו דאבי מרחק של כ 1,500 ק"מ - ואנחנו יודעים מיהם... - מסוגלים לארגן מתקפות כאלה נגדנו מעיראק, מאיראן ומתימן המרוחקות; וגם, מסוריה ומלבנון הקרובות.

פנחס יחזקאלי: המפכ"ל לא מבחין באיום ובהזדמנות שמתחת לאפו

כבר הוקמה בעבר תשתית למשמר לאומי ליד המשטרה, שהיא ברוב טיפשותה (מה חדש??) הרגה במו ידיה, בלי להבין את הפוטנציאל הטמון בה, תוך הפרת הבטחה מפורשת לשמר את המתנדבים ולטפח אותם; ותוך זלזול במטלות ביטחון הפנים המוטלות עליה!

פנחס יחזקאלי: נזקו של המשמר הלאומי גדול מתועלתו

בגיהינום הביורוקרטי המאפיין את מדינת ישראל, הקמת מפקדה נוספת עם רמטכ"ל/מפכ"ל נוסף, ואלופים/ניצבים וחצרות מלכות, רק תטביע אותנו בביצה שממנה אנחנו צריכים להיחלץ. הגענו לכאן בגלל האימפוטנציה הקשה של צה"ל והתנהגותו השערורייתית בפריפריה; ובגלל קוצר ידה של המשטרה וריקבונה הפנימי הקשה. איך עוד ביורוקרטיה תפתור זאת?

גרשון הכהן: לזכר גבורת לוחמי הל"ה

ייחוד גבורתם של לוחמי הל"ה, לא נולד רק מסיפור לחימתם העיקשת עד מותם בקרב. ההקשר המיוחד שהיה כרוך בזיקת יישובי גוש עציון לירושלים בהגנתם זה על זה, בנאמנות לשבועה ההיא על נהרות בבל - אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני - הוא זה שעשה את גבורת הל"ה, לאירוע מכונן במרכזה של תודעת מלחמת הקוממיות, ובמיוחד באותם ימי חורף תש"ח. זו גם המשמעות הנעלה של ירושלים הקדושה, שתרמה להצבת הל"ה כנקודת ציון בזיכרון הלאומי שנחקק לדורות.

יעל ברקת: מי אתם מתנגדי החיסונים?

אתם בטח מכירים מישהו שבחר לא להתחסן. איש ואישה מסיבותיהם המגוונות. כדי לנסות להבין מה עומד מאחורי החלטתם לדחות את החיסון, בחרתי  ל'תת בהם סימנים' ולנסות לאפיין את מניעיהם, ולטובת הדיון חלקתי אותם לשלוש קבוצות...

פנחס יחזקאלי: הצלחת היתר של מנסור עבאס

עתה, ברור לרוב הציבור היהודי, שאמנם שילוב המגזר הערבי בפוליטיקה ובממשל הישראלי הוא אינטרס לאומי; אבל, הצבת התנועה האסלאמית בנקודת סחיטה וויתור על אינטרסים לאומיים חיוניים, היא התאבדות לאומית!

פנחס יחזקאלי: דוגמה אישית יש כיום רק בספרי מנהיגות!

דוגמה אישית היא מושג הלקוח מתורת המנהיגות, המתאר התנהגות נכונה וראויה, אשר מהווה מודל לחיקוי, שיש לה השפעה חזקה על הכפיפים, הרבה מעבר להפעלת סמכות ישירה. דוגמה אישית מאפיינת חברות צעירות, דינאמיות ובריאות. היא אינה קיימת בחברות זקנות, הסובלות מסטגנציה ומהתפוררות.