תקציר: מטרת המאמר להסביר, מדוע אם המשטר באיראן יקרוס, זה לא יהיה בגלל הסנקציות המערביות. אעשה זאת, דרך ניתוח כללי כיצד פועלות דיקטטורות...

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים על דיקטטורות, לחצו כאן]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

עמר דנק כתב שמונה פרקים בסדרה זו. ראו באוסף המאמרים על דיקטטורות, לחצו כאן.

*  *  *

לקראת חילופי המשטר בארה"ב, בין משטרי טראמפ לביידן, עלתה הטענה שאם דונלד טראמפ היה ממשיך כנשיא, אזי משטר האייתולות היה קורס כתוצאה מהלחץ הכלכלי. אבל, תפיסות מערביות לגבי דיקטטורות הן גישה לא נכונה לניתוח אסטרטגי. 

מטרת המאמר להסביר, מדוע אם המשטר באיראן יקרוס, זה לא יהיה בגלל הסנקציות המערביות. אעשה זאת, דרך הניתוח הכללי, כיצד עובדות דיקטטורות; וזאת, מבלי לדבר יותר מדי על איראן.

האם סנקציות יכולות 'להקריס' כלכלות של מדינות תוקפניות?

במאי 2018, ממשל טראמפ ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, החזיר את הסנקציות על איראן, ואף החמירן. מאז, התכווצה כלכלת איראן - בין השנים 2020-2018, בשיעור מטורף: בין 5% ל- 7%.

אמנם זה לא מתקרב למתרחש בוונצואלה, אבל התכווצות כזאת של המשק מחוללת משבר כלכלי גדול: נסיגה כלכלית, נטישת חברות זרות, אינפלציה הקרובה ל-50 אחוז, ירידה מאסיבית בתפוקת הנפט ובייצואו, צניחה בהיקף סחר החוץ וההשקעות הזרות, אבטלה ושיעורי עוני גבוהים (פיילר, 2022).

[בתמונה משמאל: האם סנקציות יכולות 'להקריס' כלכלות של מדינות תוקפניות? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

אבל כדאי לשים לב, שברבעון הרביעי של 2019, הכלכלה האיראנית החלה להתאושש, למרות הסנקציות של טראמפ.

חידוש שיחות הגרעין ע"י האמריקנים, גררו העלמת עין מהפרת הסנקציות, הקלה על הסנקציות והתרה לאיראן לעשות שימוש בכספים שהוקפאו. התוצאות לא איחרו לבוא: לאחר שלוש שנים של משבר, רשם המשק האיראני בשנת 2021 צמיחה חיובית.

האיראנים שיפרו את כל הפרמטרים הכלכליים בשנת 2021, גם בזכות שכלול עקיפת הסנקציות והמעורבות ההולכת וגוברת של סין במשק האיראני.

הכלכלה האיראנית קיבלה חיזוק נוסף עם כניסת ממשל ביידן לתפקיד וחידוש שיחות הגרעין. האמריקנים העלימו עין מהפרת הסנקציות, הקלו על הסנקציות והתירו לאיראן לעשות שימוש בכספים שהוקפאו. בשנת 2021 צמיחה חיובית (פיילר, 2022). האיראנים שיפרו את כל הפרמטרים הכלכליים בשנת 2021, גם בזכות שכלול עקיפת הסנקציות והמעורבות ההולכת וגוברת של סין במשק האיראני. המשק האיראני חזר להתכווץ רק בגלל הקורונה.

המסקנות שלי מהסיפור הזה הוא שכלכלות מסתגלות לסנקציות ומתאימות עצמן לאילוצים החדשים, ואז מתאוששות. משאלות הלב של מומחים שסנקציות 'תקרסנה' משטרים תוקפניים הן לא יותר מאשר משאלות לב. הסנקציות המערביות על רוסיה הן חיזוק נוסף למסקנה הזו.

שמירה על כל שלטון מחייבת שליטה על חלק גדול מההון הלאומי

עוד רגע נחזור לאיך מתנהלות דיקטטורות, אבל לפני כן אתנחתא ריאלית קצרה, לעיסוק בשאלה, מה נדרש כדי לשמור על השלטון. מנהיגים צריכים לשלוט בחלק גדול ככל הניתן מההון הלאומי של מדינתם, כדי שהם יוכלו לקנות את המשך אחיזתם בשלטון. לחלקכם זה נשמע ציני ואולי ארחיב בנושא בהזדמנות אחרת, אבל כרגע נסתפק במספר דוגמאות. חשוב לי להדגיש אין בדוגמאות אלה ביקורת, אלא רק ניסיון להסביר את הפילטר של הניתוח:

- בזמן משבר הקורונה, בנימין נתניהו העדיף להימנע מהעברת תקציב, כדי ללכת לסיבוב בחירות נוסף; אבל היה חייב שתהיה לו אפשרות לקנות את הקולות של דרעי וליצמן. לשם כך הוא העביר "קופסאות" תקציב ייעודיות לקורונה; ומתוכן העביר כספים לחרדים.

- דונלד טראמפ (ראו תמונה משמאל) פתח במלחמה סחר עם סין, והמלחמה הזאת הביאה לפגיעה במגזרים משמעותיים במדינות ארצות הברית 'המתנדנדות', שבחרו בו. לכן, הוא העביר כסף פדרלי לפיצוי החקלאים במדינות הללו, על מנת לקנות את קולותיהם בכסף.

בתמונה משמאל: טראמפ כמקרה בוחן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Sambeetarts לאתר Pixabay]

- כך הוא גם נהג בנוגע לסיוע פדרלי למדינות בעניין הקורונה.

הבעיה של דמוקרטיות היא, שבדרך כלל אין מספיק כסף על מנת לקנות מספיק קולות של בוחרים. לכן יש חילופי שלטון, כיוון שיש מספיק אנשים שיש להם מוטיבציה להחליף את השלטון על מנת ליהנות גם הם ממנעמיו. זאת גם הסיבה הבסיסית, שברוב המדינות מחלוקות פוליטיות הן סביב כלכלה.

הצורך של דיקטטור ב'קואליציה מנצחת'

בפרק הקודם של הסדרה: "דיקטטורות מול דמוקרטיות במלחמה", הסברתי את המושג: 'קואליציה מנצחת': אין שום דיקטטור שמנהל את מדינתו לבד, אפילו לא קים ג'ון און, בצפון קוריאה. גם שם, יש אליטה שלטת שבכוחה המשותף ובעזרת אחיזתה בנשק היא שומרת על כוחה, ומונעת מאחרים לצבור כוח ולאיים עליה. על מנת להישאר בשלטון המנהיג צריך לארגן קואליציה שתסייע לו לשמור על השלטון. המטרה של דיקטטור היא למצוא את הקואליציה הקטנה ביותר האפשרית שתסייע לו בזה.

למעשה זה נכון, בהתאמה מסוימת, גם לדמוקרטיות, למשל בארה"ב המאבק בשנים האחרונות הוא על 'המדינות המתנדנדות', על מנת להבטיח רוב של אלקטורים. בגלל הקיטוב הפוליטי, אין ניסיון להשיג רוב גדול ככל הניתן, אלא ניסיון לרכז את המאמצים. קמפיין טראמפ הפסיק את הפרסום בפלורידה כשבוע לפני הבחירות, אחרי שלהערכתי הם היו משוכנעים שהם זוכים במדינה כפי שקרה. חבל להשקיע כספים כדי להגדיל את הניצחון מ-5% ל-8%; והרבה יותר להשקיע כדי לנסות לנצח מדינה כמו פנסילבניה.

המטרה היא לקנות מספיק תמיכה כדי לשלוט

אבל נחזור לדיקטטורה:

המטרה היא לקנות מספיק תמיכה כדי לשלוט. היעד של השליט הוא להבטיח שבתוך האליטה לא יהיה לאיש כדאי לקחת את הסיכון הדרוש להחליף את המנהיג, מתוך תקווה להרוויח מהמהלך.

דוגמאות:

- רוברטו מוגאבה בזימבבואה (ראו תמונה משמאל) העלה את המשכורות של אנשי הצבא, כאשר עמד בפני איום להפיכה כנגדו, וכך שמר עליו נאמן.

[תמונתו של רוברט מוגאבה משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

- מוחמד מורסי (ראו תמונה למטה) נבחר בצורה דמוקרטית לנשיאות מצרים, אבל לא השכיל לפרק את מוקדי הכוח של הצבא.

בהזדמנות המתאימה הוא הודח בהפיכה צבאית ע"י א-סיסי, כיוון שהצבא הבין, שיש איום מוחשי על שליטתו בהון הלאומי (צבא מצרים הוא גוף כלכלי מלבד היותו צבא).

מתי הזמן הרגיש לנפילת משטרים דיקטטוריים?

בזמן עליית שלטון דיקטטורי חדש, לוקח זמן עד שהוא מתבסס ומבטיח את אחיזתו, וזה פרק הזמן שבו הוא יותר רגיש להפיכה נגדית, או הפיכה נוספת מתוך אותה אליטה שביצעה את ההפיכה. זאת, כיוון שחברי האליטה אינם יכולים להיות בטוחים, שהמנהיג יחלוק איתם את הנתח הרצוי להם בעוגה.

הקושי של טוענים לכתר הוא כפול ומכופל: הם צריכים לקנות קבוצה שאיתה הם צריכים לעשות את ההפיכה, להבטיח לה שהם ישלמו לה יותר מאשר המנהיג המכהן; וכל זה תחת הסיכון שייתפסו וייענשו על כך, אם בחייהם ואם בכך שיפסידו את חלקם בעוגת השלטון. לכן, יש למנהיגים בדיקטטורה אינטרס להקטין ככל שניתן, את הכוח שהם צריכים להפעיל, כדי להישאר בשלטון. כוח עולה כסף; וכך, יש פחות למנהיג עצמו ופחות על מנת לשלם לקואליציית המקורבים. זה גם יוצר אויבים, שיש להם הרבה פחות מה להפסיד אם יילחמו בחזרה.

מה קורה בדיקטטורה, כאשר יש משבר כלכלי?

יש פחות לעם, בגלל שהצרכים של המנהיג לשלם לקואליציה השלטת לא קטנים.

ההון של אסיף עלי זרדרי (ראו תמונה משמאל) שכיהן במספר תפקידים בפקיסטן, והיה נשיאה של המדינה בין השנים 2013-2008 מוערך ב-4 מיליארד דולר, למרות שפקיסטן היא אחת המדינות עלות תמ"ג לנפש הנמוך בעולם.

[בתמונה משמאל: אסיף עלי זרדארי. פוליטיקאי פקיסטני שכיהן כנשיא פקיסטן מ-11 בספטמבר 2008 עד 8 בספטמבר 2013 ומכהן כראש מפלגת העם של פקיסטן. התמונה היא נחלת הכלל]

כאשר דיקטטורות יוצאות למלחמה, האליטה המכהנת כמעט ואינה סובלת ממחיריה של המלחמה, וגם לא משתתפת בה בהיקף רחב.

המחקר מראה שדיקטטורות לא מעלות את ההשקעה במלחמה, גם אם זאת מתמשכת זמן רב. הסיבה לכך היא, שהאליטה השלטת מנסה להימנע משימוש בחלק שלה מההון הלאומי לטובת צרכי המלחמה.

דמוקרטיות לעומתן מגייסות את ההון מהציבור כולו, לכן הן יכולות לעמוד במחירי מלחמה גבוהים יותר לאורך זמן.

חמאס כמקרה בוחן

אם נותרתם בהכרה עד כאן ולא התעלפתם מציניות, האסטרטגיה של ישראל במבצעים נוסח 'צוק איתן', למשל - לגרום לנזק רב ככל שניתן ברצועת עזה על מנת לגרום לחמאס לבקש הפסקת אש - היא לשיטתי אסטרטגיה שחיזקה את שלטון חמאס (טענתי את זה כבר אז).

תושבי הרצועה הפכו תלויים יותר בחסדי הנהגת חמאס, שלה לא נגרם נזק כלכלי מהמלחמה. התוצאה היא, שהיום אנחנו משיגים שקט כלכלי ע"י קניית בכירי חמאס בכסף קטארי, שחלקו כמובן מחולק לאזרחים, אבל חלקו הולך לבכירי חמאס, חלקו לבניית יכולות צבאיות (שמבטיחות את שלטון חמאס) והכסף לאזרחים קונה מוצרים עליהם חמאס לוקח מיסים.

גם בונצואלה הסנקציות של ארה"ב הביאו להתמוטטות הכלכלה, ובאופן מוזר, למי שלא מנתח דיקטטורות באופן הזה, להתחזקות שלטון מאדורו [ראו את מאמרו של עמר דנק: 'דיקטטורות פרק ד': הקמת מפלגות'].

נחזור לאיראן

הסנקציות אכן הכבידו על העם האיראני; אבל השפעתן על הקואליציה השלטת באיראן נמוכה בהרבה ממה שמשתקף בנתונים הכלכליים, שאנשי המערב אוהבים לנתח.

בשונה, מקים ג'ון און בצפון קוריאה (ראו תמונה משמאל) - שהקואליציה השלטת שלו היא באמת קטנטונת ומורכבת ממאות ספורות של מקורבים - באיראן הקואליציה השלטת הרבה יותר רחבה. היא מורכבת ממספר מעגלים סביב השלטון הדתי של האייתולות, עם דגש על משמרות המהפכה, שגם הם - כמו צבא מצרים - מהווים ארגון כלכלי רחב היקף, ולא רק ארגון צבאי.

[תמונתו של קים ג'ונג און משמאל,  נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Cheongwadae / Blue House. This file is licensed under the Korean Open Government License Type I]

דיקטטורות שיש בהן מפלגה שלטת יציבות בהרבה מאשר אלו שבהן דיקטטור יחיד ו/או שלטון צבאי.

הסיבה לכך שיש קבוצה לא קטנה של אנשים שיש להם אינטרס להישאר בקרבת השלטון, ובגלל שכדי להחליף את השלטון צריך לאסוף קואליציה גדולה מאוד של אנשים, ולהצליח לקנות אותם בהמון כסף [ראו את מאמרו של עמר דנק: 'דיקטטורות פרק ד': הקמת מפלגות'].

לסיכום, כמעט ולא ניתן להפיל שלטון בדיקטטורה נוסח איראן. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת, כדי להחליף שלטון, צריך לאסוף קואליציה גדולה מאוד של אנשים, ולהצליח לקנות אותם בהמון כסף. השנייה, יש באיראן יש קבוצה גדולה של אנשים, שיש להם אינטרס להישאר בקרבת השלטון. לכן, הסנקציות מכבידות רק על העם, והשלטון יכול להדק את האחיזה בעם בעזרת האשמת ארה"ב שהיא הגורם לסבל הזה, ולא הכישלונות הניהוליים של המשטר. זאת גם הסיבה שהתקציבים לתמיכה בטרור, השקעה בטכנולוגיה צבאית ובנין כוח לא צומצמו במידה ניכרת. אגב, בשונה מהטענות, גם הסרתן של הסנקציות לא שולחת את כל הכסף להתעצמות צבאית ולטרור. גם אז, קודם כל צריך לקנות את המשך נאמנות הקואליציה השלטת, ולשלם לה יותר...

[לאוסף המאמרים על דיקטטורות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על דיקטטורות;
• מאמרו של עמר דנק: 'דיקטטורות פרק ד': הקמת מפלגות';
• מאמרו של עמר דנק: 'דיקטטורות פרק ז' – דיקטטורות מול דמוקרטיות במלחמה';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• אוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), דיקטטורות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 18/1/23.
• גיל פיילר (2022), המשק האיראני: גסיסה או צמיחה, מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, 11/8/22.
• עמר דנק (2023), דיקטטורות פרק ז' – דיקטטורות מול דמוקרטיות במלחמה, ייצור ידע, 18/1/23.
• עמר דנק (2020), דיקטטורות פרק ד': הקמת מפלגות, ייצור ידע, 26/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.