[בתמונה: פיטורין שקטים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

'פיטורין שקטים' הוא מצב שבו המעסיק מסיבותיו, מתנהג באופן שמביא את העובד להתפטרות. זהו מודל חדש של העסקת עובדים בתחומים מסוימים, המבוסס על תופעה ישנה ומוכרת: מעסיק, שחפץ בעזיבתו של עובד, אך איננו רוצה לשלם פיצויים, וגורם לו שיתפטר בעצמו.

המושג ההפוך למושג זה - החדש גם הוא - הוא למושג: התפטרות שקטה (Quiet quitting) או תפקוד בהתאם למשכורת (act your wage).

התופעה הזו התגברה בשנים האחרונות, כשמחויבות ו-נאמנות העובדים למקום העבודה (Employee involvement וגם Employee engagement)  עברה מן העולם, וכשהקדנציות בתחומי עבודה מסוימים הלכו והתקצרו (לעיתים פחות משנה, מקסימום שנתיים). במצב כזה, יש תחומים שבהם אין יותר ערך לשימור העובדים ולהכשרתם. השקעה בבניית (עובדים צעירים) ג'וניורים ובהכשרתו מעלה את ערכו של העובד ומקנה לו ניסיון, אולם מי שנהנה מהניסיון הזה הם הארגונים הבאים בקריירה של העובד.

[להרחבה בנושא: 'התפטרות שקטה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פתיחות ניהולית ומעורבות עובדים, לחצו כאן]

[בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על תופעת הפיטורין השקטים. התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

היא הואצה מאוד בעידן שאחרי הקורונה, כשארגונים רבים נדרשו לחתוך הוצאות, ומשאבי אנוש הם חלק נכבד מההוצאה העסקית. בתחומים שבהם הדבר אפשרי, יש ארגונים שעברו למודל עבודה של שימוש בכוח אדם צעיר זול כדי לעשות את 'העבודה השחורה', כשהמנהל הוא שאחראי על גיבוש התוצר המוגמר.

בעידן הזה, עובדים צעירים מגיעים לארגונים עם תמונה ורודה של צבירת ניסיון, התמחות וקידום. תוך חודשים ספורים הם מבינים שהמציאות שונה. יש עובדים המעדיפים למשוך שנה שלמה, כדי להיחשב לכאלה שעברו את תקופת ההתמחות. חסרי הביטחון נדבקים לכיסא לפרק זמן ארוך יותר. אחרים עוזבים מהר יותר. את מקומם תופסים צעירים חדשים ותמימים; וחוזר חלילה.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[בתמונה: פיטורין שקטים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

איך מביאים עובדים להתפטרות (פיטורין שקטים)?

• יוצרים סביבת עבודה לא תומכת ולא מאפשרת;
• היעדר חניכה מסודרת (קוצ'ינג) והיעדר בנייה מקצועית מסודרת של העובד במהלך תפקיד.
• משדרים ציפיות לא ריאליות למולטי טסקינג ולהספק בלתי אפשרי; שכשהעובד אינו עומד בציפיות הללו, הדבר מוצג כליקוי ביכולותיו;
• חוסר פירגון; התמקדות במשוב על התנהגות שלילית לכאורה של העובד והתעלמות מהישגים; ודיכוי מתמיד של המוטיבציה של העובד;
• מתעלמים מציפיות העובד לקידום; ומגיבים באופן שליליו, לעיתים לעגני, לבקשות של העלאה בשכר, תוך אזכור והבלטה של ליקויים - אמיתיים או מדומים - בתפקודו;

וכדומה. שהוא מבין ונוטש בעצמו...

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

.

[בתמונה: פיטורין שקטים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RosZie לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי: עוד ביזנס בולשיט – התפטרות שקטה…, ייצור ידע, 15/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2021), פתיחות ניהולית ומעורבות עובדים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 19/4/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), (כמעט) הכל על ניהול משאבי אנוש באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/11/20.