אלי בר און: טילים, מל"טים ויירוטים – הבעיה הכלכלית

[בתמונה: כטב"ם ביורט בלייזר, בניסוי של משרד הביטחון. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: כטב"ם ביורט בלייזר, בניסוי של משרד הביטחון. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]

הכלכלה היא חלק בלתי נפרד מהלחימה. העיקרון הטבעי הבסיסי - שצריך לשלוט בכלכלת המלחמה - הוא שלאורך זמן, מנצח זה שמוציא מעט, ומאלץ את אויביו להוציא הרבה...

[אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

ב- 1 ביוני צייץ ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט בטוויטר את הציוץ הבא:

"העלות ליירוט רקטה, כטב״מ או מרגמה היא עצומה. ברגע שמערכת הלייזר תושלם בכל שכבותיה, העלות השולית ליירוט רקטה תהיה 2$ (כן, זו לא טעות—שני דולר של שימוש בחשמל פר יירוט). ואז במקום שאויבינו ירוששו אותנו, אנחנו נרושש אותם."

בנט צודק. הכלכלה היא חלק בלתי נפרד מהלחימה. העיקרון הטבעי הבסיסי - שצריך לשלוט בכלכלת המלחמה - הוא שלאורך זמן, מנצח זה שמוציא מעט, ומאלץ את אויביו להוציא הרבה...

  • כך, אם עלות טיל הנ"ט היא, נניח, כ- 60 אלף דולר; אזי ניתן לשגר מס' טילים כנגד טנק, שעלותו נניח כ- 6 מיליון דולר.
  • אם עלות טיל הנ"מ היא כמיליון דולר, אזי ניתן לשגר מס' טילים נגד מטוס, שעלותו נניח כ- 60 מיליון דולר.
  • ברור שברקטות ופגזים היחס הזה משתפר מגיע למאות ואף לאלפים.

[לציוץ המקורי של נפתלי בנט בטוויטר, לחצו כאן]

היום, המשוואה נוטה באופן חמור נגדנו, וזו אחת הסיבות שבגינן איבדנו את היתרון האסטרטגי שלנו

כולנו יודעים שעלות היירוט של רקטת גרד באמצעות כיפת ברזל גבוה פי עשרות מעלות הרקטה הפשוטה הזו. גם עלות הרקטות הכבדות והטילים המדויקים וארוכי הטווח של האויב נמוכה מאוד בהשוואה לעלות הטילים המשוכללים שנדרשים כדי ליירט אותם. זה המצב, גם ביחס לכטב"מים, למטוסים הקלים, הפשוטים והלא מאוישים. עלות טילי ה- א"א וה- ק"א, שנשתמש בהם כדי ליירט כטב"מ, גבוה פי עשרות מעלות הכטב"ם שייורט.

אויבינו שולחים נגדנו נשק זול יחסית (רקטות, טילים וכטב"מים); ואנו נאלצים ליירטם בטילים, שעלותם אסטרונומית. כשייגמרו המיירטים, לאויב עדיין יוותרו עשרות אלפי רקטות, טילים מדויקים, כטב"מים וכד'. כמה ימי לחימה נוכל למשוך כך? נוצר כאן יתרון עצום לאויבינו! (למחיר האסטרונומי צריך להוסיף גם את העובדה שבטיפשותנו העברנו את ייצור המיירטים לארצות הברית, ואנו תלויים ברצונם הטוב גם בתחום האספקה...).

והפתרונות?

צודק נפתלי בנט באובססיה שלו ללייזר, שהופך את המשוואה הכלכלית, ובו העלות זניחה ביחס לעלות הטיל המיורט. לכך נכון להוסיף תותחי נ"מ להגנה על אתרים חשובים. ושוב, עלות מס' עשרות פגזים שנדרש להם ביירוט כטב"ם נמוכה ביחס לעלות המל"טים.

[לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

2 thoughts on “אלי בר און: טילים, מל"טים ויירוטים – הבעיה הכלכלית

  1. מדוייק.
    אבל הכישלון הוא יתום ולהצלחה אבות רבים.
    היום היינו יכולים להיות במצב אסטרטגי אחר אם היינו עושים את מה שאנחנו עושים כעת לפני 15 שנים.

  2. מדוייק לחלוטין. "האובססיה" של בנט בנושא הלייזר מוצדקת. מימי עמיר פרץ ועד ימינו, כל שרי הבטחון וראשי הממשלה כשלו בהבנת המציאות (וגם חלק מהרמטכלים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *