אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם – משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים

[בתמונה: הנהגה נקיית כפיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

[בתמונה: הנהגה נקיית כפיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.

[לקובץ המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו [1]

*  *  *

פרשת קורח עוסקת רובה ככולה במחלוקת קורח ועדתו כנגד הנהגת משה ואהרון. תלונות כנגד התנהלותם של משה ואהרון כבר קרו בעבר, אולם הפעם נראה כי ההתנגדות שמוביל קורח היא עוצמתית במיוחד. זאת אנו רואים באחד המונולוגים של משה במהלך הוויכוח עם קורח ועדתו, כדלקמן: "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה, מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוָה, אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם; לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם” [1].

בדברים אלה מצטדק משה על דרכו בהנהגתו; ואומר כי לא ניצל את מעמדו לא לטובתו האישית ולא לעשות רע לאיש מהעם.

[בתמונה: הנהגה נקיית כפיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי niekverlaan לאתר Pixabay]

[בתמונה: אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה (א"ע 161). התמונה היא נחלת הכלל]

מטבעות לשון כאלה אנו מוצאים בדבריו של שמואל, וקודם שנעסוק בהן, נדגיש כי הצטדקות של מנהיג באופן האמור הייתה מקובלת במזרח הקדום. כמותם אנו מוצאים במכתבי אל עמארנה [2] (ראו תמונה משמאל) - מושל עיר ממלכה כנענית פונה אל מלך מצרים אמנחותפ השלישי [3], בדברי ההצטדקות הבאים: "ישאל המלך אם לקחתי מידו איש, או שור או שמא חמור" [4].

[בתמונה: אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה (א"ע 161). התמונה היא נחלת הכלל]

אותה טענה של משה מועלית כאמור בפי שמואל הנביא: "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם" [5], בדברינו הבאים נדון בדבריו אלה של שמואל, מטבעות לשון השזורות בנאום הפרידה של שמואל [6], לאחר השלמת תהליכי המלכתו של שאול, עם חידוש המלוכה בגלגל.

שמואל שנפרד מתפקידו מתווה דרך במשולש היחסים בין - ה' – העם והמנהיג, בנאומו, נאום המתחלק לחמישה חלקים: 1 – ניקיון כפיו בהנהגת העם, פסוקים – א' – ה', 2 – סקירת יחסי ה' – ישראל בתקופת השופטים, פסוקים – ו' – י"א, 3 – המלכת המלך וחובת הציות לדבר ה', פסוקים – י"ב – ט"ז, 4 – האות משמיים תחינת העם והסליחה, פסוקים – ט"ז – כ"א, 5 – התווית הדרך לעתיד, פסוקים – כ"א – כ"ה. מטבע הדברים נעסוק בעיקר בדבריו בחלק הראשון של הנאום. כאמור, שמואל סוקר את תקופת מנהיגותו, תוך הדגשה ממוקדת בניקיון כפיו, בכך שלא נטל מיד איש מאומה.

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל גם מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

דברים אלה הם ניגוד גמור לנאום משפט המלך, של שמואל, בו מתואר המלך כאחד שנוטל מנתיניו את כל היקר להם כדלקמן: "וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם, אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח, וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ. וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת. וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח, וְנָתַן לַעֲבָדָיו. וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, יַעְשֹׂר, וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו. וְאֶת עַבְדֵיכֶם וְאֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם וְאֶת בַּחוּרֵיכֶם הַטּוֹבִים וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתּוֹ. צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים" [7].

מדוע שמואל מתנגד למוסד המלוכה? האם הוא חושב שמלך הינו דבר מזיק לעם? יתכן שכן. כך או אחרת, שמואל רואה בהחלפת המשטר סכנה חמורה למארג היחסים בין ה' לעם, היות ושלטון של נביא שופט, עדיף לדעתו משלטונו של מלך בשר ודם.

על פי הנאמר בפרק י"ב בשמואל א', המלכת מלך הוא פרי רצון העם, ולא רצון ה' או שמואל. בנאום הפרידה שלו חוזר שמואל על העמדה הבסיסית והידועה, העוינת את מוסד המלוכה, ומשפט המלך המופיע קודם לכן בפרק ח', ממחיש זאת היטב.

בחלק הראשון של הנאום כאמור מדגיש שמואל את ניקיון כפיו. שמואל מאלץ את העם להודות בנכונות העובדות, והפועל לקח מופיע ארבע פעמים בדבריו. העם מסכים עם דברי שמואל, כי לא נעשק תחת שלטונו, ושמואל לא לקח דבר לעצמו בזמן הנהגתו. לשון לקח קושר בין נאום הפרידה לנאום המלך. גם שם חוזר הפועל לקח ארבע פעמים, ובכך יוצר שמואל הנגדה ברורה בין דרך שלטונו של המלך ובין שלטונו שלו. נאום הפרידה של שמואל מזכיר אסוציאטיבית, את דברי משה בפרשתנו, ואין זה מן הנמנע שזהו ביטוי פיגורטיבי של מנהיגים להוכחת יושרם באותם זמנים.

שמואל גם מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש כלומר לא נטל רכוש שלא כדין, וכן – הוא לא שיעבד איש לרצונותיו, עד כלות כוחותיו. זאת ועוד. שמואל מצהיר כי מעולם לא לקח כופר, כלומר תשלום כספי שבו פודה נאשם את עצמו מחיוב עונש, בדרך כלל מעונש מוות.

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

בהמשך נאומו מסכם שמואל את תקופת השופטים בשני חלקים:

  • האחד – רשימת האויבים שה' מכר בידם את בני ישראל – סיסרא, פלשתים, ומלך מואב,
  • והשני – רשימת השופטים שהושיעו את בני ישראל מאויביהם.

הרשימות הללו לוקות בחסר, כי חסרים בה אויבים מרכזיים כדוגמת המדיינים, העמלקים והעמונים, ומנגד גם רשימת השופטים חסרה, ואין אנו מוצאים ברשימתו של שמואל את:  דבורה, ברק ואהוד בן גרא. יתכן ששמואל לא פרש את היריעה של האויבים והמושיעים כי הדברים ידועים לעם, אך כוונת דבריו ברורה – התקופה הנסקרת היא אידיאלית ולכן אין כל צורך להחליפה במוסד המלוכה.

אחרית דבר

המחלוקת כנגד הנהגת העם בהובלתו של קורח, מגיעה לשיא חדש. פעם ראשונה (ואחרונה) מתלכדים שועי העם ומטיחים ביקורת נוקבת בהנהגתם של משה ואהרון. משה, שידע מחלוקות קשות בחייו, נשבר, ובדבריו הוא מדגיש את העובדה כי שלטונו היה ונשאר ללא רבב, היות ולא לקח מאומה מהעם לצרכיו, אפילו לא חמור אחד.

דבריו אלה של משה, חוזרים בנאום הפרידה של שמואל מהעם, קודם המלכתו של שאול. שמואל חושב כי מינוי מלך בשר ודם על בני ישראל, יסכן את היחסים בין ה' לעם, ולדעתו המודל של שופטים ונביאים הוא המודל הרוחני והמוסרי הנכון לעם ישראל. התנגדות זו של שמואל כנגד מוסד המלוכה באה לידי ביטוי במשפט המלך בו הוא מדגיש כי למלך יהיה כוח שלטוני בלתי מוגבל. יתכן מאוד שההצטדקות הן של משה והן של שמואל על שלטונם נקי הכפיים, היה דפוס רווח במזרח הקדום, היות ואנו מוצאים כדוגמתו בספרות החיצונית של אותה תקופה, והמספר המקראי מכניס לספרי הקודש דפוס התנצלות מוכר וידוע.

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

[בתמונה: שמואל הנביא שמואל מבהיר לשומעיו כי לא עשק איש ולא שיעבד איש לרצונותיו... המקור: free bible images]

[לקובץ המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] במדבר, פרק ט"ז, פסוק ט"ו.

[2] מכתבי אֶל-עַמַארְנָה,  שנחשפו במקום בשנת 1887, במצרים התיכונה, הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה.

[3] אמנחותפ השלישי היה מלך מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה-18. בתקופת מלכותו הגיעה האימפריה המצרית לשיא גדולתה ונחשבת לתקופת שגשוג. תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1417–1379 לפני הספירה.

[4] מכתב 280, שורות 29 – 25, מתוך – עולם התנ"ך, במדבר, דודזון – עתי, ת"א, 1997, עמוד 99.

[5] שמואל א', פרק י"ב, פסוק ג'.

[6] שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים. שמואל היה נביא, ומנהיג עם ישראל בסוף תקופת השופטים, בין פטירתו של עלי הכהן להמלכתם של שאול המלך ודוד המלך לשמואל היו שני בנים - יואל ואביה. בן המאה ה11 לפני הספירה.

[7] שמואל א', פרק ח', פסוקים: י"א – י"ז.

One thought on “אבי הראל: לא חמור אחד נשאתי מהם – משה ושמואל על הנהגה נקיית כפיים

  1. Pingback: פרשת קורח באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.