אבי הראל: החלפת הבכורים בלוויים – דיון במעמד הבכור במקרא

[התמונה: מי מס' אחד? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי www_slon_pics לאתר Pixabay]

פרשת במדבר מאזכרת את העובדה כי הבכורים, שהיו מועמדים לעבוד את עבודת הקודש במשכן, הוחלפו על ידי הלוויים. הטעם המקובל לכך הוא, שהבכורים נכשלו בחטא העגל, כך שהם איבדו את מעמדם ללוויים שלא חטאו בחטא זה.

[לקובץ המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על בכורים ובכורה, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זה מאמר שלישי מתוך שלושה אודות שבט לוי. למאמר האחר לחצו:

*  *  *

בפרשת במדבר מוזכרת בקצרה אפיזודה על החלפת הבכורים בלויים, כדלקמן: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ, אֲנִי יְהוָה" [1].

דברים אלו טעונים הסבר. אם מלכתחילה היו הבכורים מוקדשים על ידי ה', בגלל שלא נפגעו במכת בכורות, מדוע הם הוחלפו בסופו של דבר בלויים, ומה הקשר של מכת בכורות להקדשתם? על כך נתנו תשובות רבות ואנו מפאת קוצר היריעה נביא את המרכזיות שבהן. על השאלה הראשונה עונה רש"י על אתר, כי סיבת הדבר שהבכורים הוחלפו, היא כי הם נכשלו ועבדו את העגל, בניגוד לשבט לוי שלא נהה אחרי העם ולא סגד לעגל הזהב. בכך הראו הבכורים חוסר נאמנות לה' ולתפקידם בקודש והיה צורך להדיחם ולהחליפם.

[בתמונה: מלכתחילה היו הבכורים מוקדשים על ידי ה', בגלל שלא נפגעו במכת בכורות... מקור התמונה: free bible images] [בתמונה: מלכתחילה היו הבכורים מוקדשים על ידי ה', בגלל שלא נפגעו במכת בכורות... מקור התמונה: free bible images]

על השאלה השנייה, מדוע הוקדשו הבכורים עונים המפרשים, הגם שמכת בכורות כמו שאר המכות הייתה מכוונת כנגד המצרים, הרי גם הבכורים מישראל היו בסכנת מוות, בגלל התנהגות לא נאותה של חלק מבני ישראל. חרף זאת האל הציל אותם, וקבע הבדל מהותי בין העונש על בכורי מצרים לבין העונש על בכורי ישראל, ובכך נתקבע באותו זמן, שהם מוקדשים לעבודת האל. תירוץ זה נראה כתירוץ קלוש אבל חוזקו הוא בכך שהתירוצים האחרים אודות שאלה זו הם לטעמי קלושים עוד יותר.

בזמן המודרני בחברה המערבית שבה אנו חיים, מושג הבכור הוא חסר תוכן מבחינת התפקידים והחובות המוטלים עליו. בכור הוא מושג המציין את סדר הלידה, ותו לא. מדעי ההתנהגות דנים האם הבכור הוא בעל מניע להישגים גבוהים יותר מאחיו אך אין לכך כל קשר לזכויותיו וחובותיו של הבכור מההיבט המשפטי. לא כן הוא בחברה המקראית. החל מתקופת האבות, עבור לתקופת ההתנחלות והמלוכה מילא הבכור תפקיד בעל משמעות חברתית ומשפחתית מעצם הסטטוס המשפחתי שלו. מיהו בכור לפי המקרא? בכור הוא זה הנולד ראשון באדם או בבהמה, בדומה לפירות הביכורים שהם הראשונים בגדילתם, ומעמדם זה מקנה להם סוג של קדושה [2].  המקרא גם מבדיל בין בכור אב לבכור אם. בכור אב נקרא ראשית אונו:" כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא, לוֹ:  כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה" [3]. לעומת זאת בכור האם נקרא במקרא פטר רחם: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" [4]. במשפחה מונוגמית, יקבל הנולד הראשון את הסטטוס הכפול של בכור אב ובכור אם. אם הנישואים אצל אחד ההורים אינם נישואים ראשונים, ככול הנראה לא תהיה חפיפה בין שני סוגי הבכורה הללו [5]. כך או אחרת מה השוני בין שני סוגי הבכורה הללו על פי המקרא?

[בתמונה: בזמן המודרני בחברה המערבית שבה אנו חיים, מושג הבכור הוא חסר תוכן מבחינת התפקידים והחובות המוטלים עליו. בכור הוא מושג המציין את סדר הלידה, ותו לא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tookapic לאתר Pixabay]

[בתמונה: בזמן המודרני בחברה המערבית שבה אנו חיים, מושג הבכור הוא חסר תוכן מבחינת התפקידים והחובות המוטלים עליו. בכור הוא מושג המציין את סדר הלידה, ותו לא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tookapic לאתר Pixabay]

בכור מן האב

המקרא מייחד את הבכור מן האב בכך שהוא מעניק לו את זכויות הירושה המשפחתיים. על דין ירושת רכוש על ידי הבכור מן האב אנו למדים מהפסוקים הבאים:" וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה, לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר. כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא לוֹ:  כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה" [6], כלומר בכור זה מקבל שתי מנות בירושה בעוד ששאר אחיו מקבלים מנה אחת בלבד [7]. אמנם לפי הפסוק האמור אין עובדת הלידה מספקת ועל האב לעשות מעשה – יכיר לתת לו, אולם דבר זה לא נתפרש מה על האב לעשות ואין כאן מקום להאריך בזה. הד לדבר הוא הסיפור על אברהם אבינו שהכיר בישמעאל שהיה בן הפילגש כבור אב לירושה, אך הודח ממעמדו זה לאחר הולדת יצחק. בתקופת אבות האומה, יצרו תנאי ההסתגלות השונים, סוגים שונים של מבנה חברתי, שנגזרו ממנו סוגי הורשה שונים [8]. לאברהם היה רכוש רב בדמותם של צאן ובקר שפחות ועבדים, אותו היה יכול לחלק בין בניו. יצחק שהיה רועה, אבל עסק גם בחקלאות, לא רצה לגרום לפיצול הרכוש הקרקעי, ולכן רצה להורישה בשלמותה לבן יחיד. באותה עת יעקב סגר עסקה עם עשיו לקבלת זכויות הבכורה, ללא ידיעת אביהם, כי קביעת הבכורה היא בסמכותו של האב. עשיו השלים לכאורה עם המציאות שבה יצחק הפך לבכור, אולם הוא לא הסכים לוותר על זכות אחרת השמורה לבכור והיא ברכה המיוחדת לו. לאחר שגם זו אבדה לו, נאלץ עשיו להסתפק בברכה מינורית, וחיכה למותו של יצחק כדי לנקום ביעקב. [בתמונה: עשו מוכר ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים (יאן ויקטור, 1653). התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: עשו מוכר ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים (יאן ויקטור, 1653). התמונה היא נחלת הכלל]

היות ויעקב לעומת יצחק, היה רק רועה צאן, ולא בעל קרקעות, סדרי הירושה שלו השתנו. כל בניו היו יורשיו ולא רק בן יחיד. כאשר אין בעלות על קרקעות, אלא רק על רכוש שנקרא לו נייד, קל יותר לחלקו בין כלל האחים, ובכך למנוע סכסוכי ירושה ביניהם.

יש פעמים שהבן הבכור היורש את נחלת אביו מקבל את משרתו, אך אין זה כלל ברזל. הדוגמא המקראית המובילה לכך היא הורשת משרת המלך לבן הבכור: "וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב, וּלְמִגְדָּנוֹת, עִם-עָרֵי מְצֻרוֹת, בִּיהוּדָה; וְאֶת-הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם, כִּי-הוּא הַבְּכוֹר" [9]. כאשר יורש המלך הוא הבן הבכור, היה מאציל לו אביו סמכויות עוד בחייו. לבכור מהאב יש גם את עניין הייחוס המשפחתי, אולם מפאת גודל הדיון בסוגיה זו נזכיר אותה ללא הרחבה.

[בתמונה: מעמדו המיוחד של יורש העצר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ErikaWittlieb לאתר Pixabay]

בכור מן האם

בכור האם שנקרא כאמור פטר רחם, יש לו סטטוס מיוחד בתחום הדתי [10]. במקרא אנו מוצאים פסוקים המתארים את קדושת בכור האדם בהקשר של ראשית פרי השדה או תבואתה, כדלקמן: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי. כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ:  שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי" [11]. הבכור שמוזכר בפסוק זה אינו בכור מהאב אלא פטר רחם, שהוא בכור מהאם. על פי האמור ועל פי פסוקים נוספים, בכור שכזה מוקדש לה', אולם המקרא לא טורח לכתוב כיצד מקדישים את הבכורות הללו, וכיצד פודים אותם (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה: פדיון הבן... התמונה היא נחלת הכלל]

על פי אותם מקורות, לבכור זה הייתה קדושה נוספת, קדושת כהונה, כלומר הבכורות הללו נועדו לעבוד את עבודת הקודש במשכן/מקדש, אבל הוחלפו על ידי הלויים כפי שנאמר בפרשתנו. בנוסף, מהקשר הפסוקים בנושא, מסתבר כי במכת בכורות נפגעו הבכורים מהאם, ובכך הם קודשו בישראל עד מעידתם במעשה העגל, לפי הפרשנות והחלפתם בלוויים.

אחרית דבר

פרשתנו מאזכרת את העובדה כי הבכורים, שהיו מועמדים לעבוד את עבודת הקודש במשכן, הוחלפו על ידי הלוויים. הטעם המקובל לכך הוא, שהבכורים נכשלו בחטא העגל, כך שהם איבדו את מעמדם ללוויים שלא חטאו בחטא זה. עוד מתקופת האבות, עבור לתקופת ההתנחלות, ועד תקופת המלוכה, תפקיד הבכור היה לרשת את רכוש אביו, פי שניים מאחיו, או את ייחוסו, אם הוא היה בכור מאב, או להתקדש לעבודת ה', אם הוא היה בכור מהאם. במקרה השני, הקדשת הבכורים לעבודת ה' נפלה, בגלל מעשיהם בחטא העגל.

[לקובץ המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על בכורים ובכורה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] במדבר, פרק ג', פסוקים: י"א – י"ג. [2] גרשון ברין, הבכור בישראל בתקופת המקרא, אוניברסיטת ת"א, 1971, עמודים: 11-9.(להלן: ברין, בכור). [3] דברים, פרק כ"א, פסוק י"ז. [4] שמות, פרק י"ג, פסוק ב'. [5] ברין, בכור, עמוד 37. [6] דברים, פרק כ"א, פסוקים: ט"ז – י"ז. [7] ניסן רובין, למשמעותו החברתית של הבכור במקרא, בית מקרא, מוסד ביאליק, ירושלים, ב', כרך ל"ג, עמודים: 170 – 155. (להלן: ניסן, רובין,). [8] ניסן, רובין, עמוד 161. [9] דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ג'. [10] ניסן, רובין, עמוד 167. [11] שמות, פרק כ"ב, פסוקים: כ"ח – כ"ט.

3 thoughts on “אבי הראל: החלפת הבכורים בלוויים – דיון במעמד הבכור במקרא

  1. Pingback: אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי הראל: שבט לוי - ייצור ידע

  3. Pingback: בכורים ובכורה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *