פיל בחנות חרסינה: הסכם הגרעין המתחדש

[בתמונה: הנהגה קצרת רואי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Giancarlo Gallo לאתר flickr]

[בתמונה: הנהגה קצרת רואי... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Giancarlo Gallo לאתר flickr]

מה שנעדר מהשיח הישראלי הוא השאלה עם איזו איראן מדינת ישראל רוצה להגיע לסוף הדרך: איראן גרעינית, המשולבת בכלכלה העולמית ומתנהלת כמו פוטין על גבול אוקראינה; או איראן מצורעת, המוחרמת אם צריך על ידי סנקציות משניות. מדינה חלשה הרבה יותר.

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]

[פיל בחנות חרסינה. תמונת הסופר של הכותב תחת שם זה]

הסכם הגרעין מתחדש - והפרדיגמה הישראלית סביב Longer & Stronger - מקבלת משמעות חדשה בימים אלו באירופה.

כל מצדדי הפרדיגמה - ובראשם שר החוץ, יאיר - "הבוחר באמריקאים" - לפיד, שקיוו שאפשר יהיה על ידי התיישרות מוחלטת לצד האמריקאים והצנעת המחלוקות המהותיות איתם עומדים להעניק הישג מדיניות חוץ לממשל ביידן, בתמורה לאוויר חם וכמה צעצועים בעלי משקל אסטרטגי קטן למדי שישכנעו את האחשדרפנים מאג"ת שהיה שווה.

הפרדיגמה הזו מצאה לה חסידים גם בקרב ההנהגה הצבאית, שהתייצבה מאחוריה, לטעמי, בקוצר רואי מוחלט; ובראשם אלוף פיקוד איראן טל קלמן, שהתראיין לעיתון והצהיר ש"ישראל יכולה להשפיע על אופי ההסכם שייחתם עם איראן. הדרך לכך עוברת בדיאלוג עם הממשל האמריקני החדש".

לצידו של קלמן ניתן למצוא גם את ראש אגף המודיעין החדש האלוף חליבה שאמר בישיבת הקבינט "הסכם גרעין עם איראן עדיף לישראל מכשלון השיחות" ועוד לא מעט קצינים בכירים ועיוורים אחרים.

[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

ברק רביד במעריב: ראש אמ"ן: "הסכם גרעין עם איראן עדיף לישראל מכשלון השיחות" האלוף אהרון חליוה אמר בישיבת הקבינט כי חזרה להסכם תגביר את הוודאות בנוגע להגבלות הגרעין האיראני ותקנה זמן חשוב להיערכות לתרחישים של הסלמה אפשרית. זאת, בניגוד לעמדת ראש המוסד, שלא תומך בחזרה להסכם

[לכתבה המלאה של ברק רביד ב'מעריב', לחצו כאן]

את מי אי אפשר למצוא ברשימת קצרי הרואי?

[בתמונה משמאל: כשהוא צודק, הוא צודק... תמונתו של רב אלוף אביב כוכבי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

את הרמטכ"ל אביב כוכבי (ראו תמונה משמאל) שאמר בכנס השנתי של ה- INSS בינואר 21 שחזרה להסכם הגרעין תהיה טעות מצידה של ארה"ב עמדה שבה החזיק עד לאחרונה גם המוסד. אחרי דברי כוכבי נשלחו 'התותחים הכבדים' של האסכולה האמריקנית, להשתיק ציבורית את הרמטכ"ל; ואני זוכר הופעה של עמוס גלעד אצל ניסים משעל, בה הוא אמר שדברי הרמטכ"ל מזיקים למדינה.

[בתמונה משמאל: כשהוא צודק, הוא צודק... תמונתו של רב אלוף אביב כוכבי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Operationalcow48. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

יותר מדי דברים חיוביים על כוכבי אין לי להגיד, בדרך כלל; אבל, כשהוא צודק הוא צודק.

בוגרי הפרדיגמה האמריקנית בהנהגה הצבאית הישראלית לדורותיה מוכרים היטב; ובסיפור הזה אין צדיקים... גלעד למשל, הוא כיום ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטה הבין תחומית; וכנהוג, מגייס לא מעט כספים תקציבים וקשרים בארה"ב. את הדברים שלו צריך לקחת בהתאמה...

הפרדיגמות הללו בוקעות במדגרה של קרן וקסנר בהארוורד, ששוקדת על בניית קבוצה נבחרת של 'סוכני השפעה'

כלקח ביניים, אני חושב שצריך להפסיק לשלוח קצינים בכירים לקרן ווקסנר בהרווארד וצריך להתחיל לשלוח אותם לאוניברסיטה ללימודים צבאים במוסקבה. משום מה נראה לי שהראיה של הרוסים קצת יותר מפוקחת.

תופעה מעניינת בשליחת המועמדים לקרן ווקסנר, הוא היווצרותו של נפוטיזם: הבנים - הדור השני - מגיע לקרן בעקבות הוריהם, שמקבלת צביון מאוד מוגדר... ככה בונים אליטות, ומטמיעים בהם את הפרדיגמות הרצויות!

על הדרך זה גם יפתור את הנפוטזים הנפוץ בקרן ווקסנר. אנו רואים כבר דור שני של ילדים, הנשלחים בעקבות הוריהם לקרן... אבל, לא נראה לי שאבו-וילן למשל, ירצה לשלוח את הילד שלו למוסקבה...

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]

[בתמונה: האקדמיה הצבאית של המטה הכללי הרוסי במוסקבה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: האקדמיה הצבאית של המטה הכללי הרוסי במוסקבה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mil.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

לא לומדים דבר מההיסטוריה...

ההיסטוריה, ממנה אנחנו מתעקשים לא ללמוד דבר, מלמדת שהסכמים לא הביאו אף מדינה לזנוח את מאמץ הפיתוח הגרעיני שלה; ומכאן, שאיראן בוודאות תגיע לסוף התהליך כשהיא תחליט להגיע לשם

מה שנעדר מהשיח הישראלי הוא השאלה עם איזו איראן מדינת ישראל רוצה להגיע לסוף הדרך איראן גרעינית המשולבת בכלכלה העולמית ומתנהלת כמו פוטין על גבול אוקראינה או איראן מצורעת המוחרמת אם צריך על ידי סנקציות משניות. מדינה חלשה הרבה יותר.

כיוון שממשלת בנט לא ניהלה את השאלה הזאת בציבוריות הישראלית, היא לא גם לא ניסתה לנהל אותה בארה"ב. בהתחשב במצב הפוליטי בארה"ב, מוטת ההשפעה של ממשלת בנט על הסוגייה, הייתה הרבה יותר גדולה ממה שהייתה מוטת ההשפעה של ממשלת נתניהו שהגיע כמו משה עד למטווחי ראיה מהארץ המובטחת בלימוד הלקחים המתאימים מהמסע שניהל נתניהו ממשלת בנט יכלה להגיע לסוף הדרך.

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]

[בתמונה: בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד. By Caleb D. Schwartz]

[בתמונה: בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד. By Caleb D. Schwartz]

תשאלו את זלנסקי!

נכון שהמחיר על קידום חקיקה בארה"ב - שתעכב את צעדי הנשיא - יהיה נסיגה אמריקאית מהבטחות כאלה ואחרות שניתנו למדינת ישראל.

אבל, מה שוות ההבטחות האמריקאיות והחתימה של ארה"ב על הסכמים, אתם יכולים לשאול את נשיא אוקראינה זלינסקי. יש לו כמה מחשבות מקוריות בנושא...

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “פיל בחנות חרסינה: הסכם הגרעין המתחדש

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על הפלישה הרוסית לאוקראינה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *