אלי בר און: ביטחון הוא כלכלה בסיסית

[בתמונה: הרוסים (וגם הסינים) בנו בשני העשורים האחרונים - על חשבון השקעות אחרות - צבא גדול, מאומן, יעיל, טכנולוגי ובנוי נכון למלחמות המאה ה- 21. הם קוצרים עתה דיבידנדים ביתרון האסטרטגי המובהק שיש להם על המערב, ומנצלים אותו לתועלתם.... כוחות רוסיים על גבולות אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: הרוסים (וגם הסינים) בנו בשני העשורים האחרונים - על חשבון השקעות אחרות - צבא גדול, מאומן, יעיל, טכנולוגי ובנוי נכון למלחמות המאה ה- 21. הם קוצרים עתה דיבידנדים ביתרון האסטרטגי המובהק שיש להם על המערב, ומנצלים אותו לתועלתם.... כוחות רוסיים על גבולות אוקראינה... התמונה היא צילום מסך]

הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה מחזרת עידן הצבאות הגדולים. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש. היחלצות מנחיתות אסטרטגית מחייבת השקעה עצומה; והיא חייבת להתבצע כבר היום ובהיקף שנתי של מיליארדי ש"ח רבים. המשמעות היא שנשלם מחירים קשים בתחומים אחרים.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועיםאלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

בעת כתיבת שורות אלה טרם הוברר, אם פני הרוסים למלחמה באוקראינה; אבל צריך להבין את העיקרון: ביטחון הוא כלכלה בסיסית. ההשקעה בצבא היא כמו כל השקעה אחרת. הציפייה מההשקעה היא לתשואה חיובית ולדיווידנדים:

  • הרוסים זוכים היום לעליונות צבאית, בזכות השקעה חכמה בצבא, באותם תחומים שהקנו לה יתרון אסטרטגי על המערב, שיכולת התגובה הצבאית שלו נחותה.
  • את ההשקעה הישראלית בבניית הכוח, בין מבצע סיני למלחמת ששת הימים 'קצרנו' בגדול; והצמיחה הישראלית אחרי המלחמה החזירה את ההשקעה.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[בתמונה - מלחמת ששת הימים: איפה היינו היום ללא ההשקעה המאסיבית בבניין הכוח, בעשור שקדם לה? המקור: אתר צה"ל]

[בתמונה - מלחמת ששת הימים: איפה היינו היום ללא ההשקעה המאסיבית בבניין הכוח, בעשור שקדם לה? המקור: אתר צה"ל]

השקעה של מדינה אינה שונה מההשקעה של הפרט...

יש שמעדיפים להשקיע את מרבית ממונם במניות שנסחרות בבורסה, יש ברכש של דירות, יש במגרשים, גם הקמת עסק מסחרי היא השקעה, כך מפעל, רכש משאיות, מוניות וכד'.  באופן דומה, כל מדינה עצמאית קובעת כמה מההכנסה שלה היא משקיעה בביטחון, כמה בבריאות, בחינוך, בתרבות, בתשתיות, ברווחה ועוד. האמצעים תמיד מוגבלים והדרישות מרובות לכן הממשלות קובעות את סדר העדיפויות. דבר אחד משותף לכולם. יש ציפייה למשקיעים שההשקעה תניב תשואה, תצדיק את עצמהבמקרה של המדינה התשואה אינה רק כסף, היא יכולה להיות גם ברמת בריאות גבוה יותר, בחינוך מעולה, במערכת תחבורה יעילה יותר ועוד. גם השקעה גדולה בצבא אינה השקעה ללא מטרה. היא אמורה להקנות בטחון לאזרחים, תשואה מדינית, והגנה של ההשקעות הכלכליות ביום פקודה.

לעיתים מתמזל מזלו של אדם והוא יכול לחסוך למשל השקעה בדירה או ברכב, כי הוא נשען למשל על רכושם של ההורים. כך גם מדינות. ההשקעה של מדינות אירופה בביטחון היא למשל אפסית, כי הם נשענים על היכולת הצבאית האמריקנית; ועל האמונה, שהאמריקנים יהיו שם בשבילם ברגע של מבחן, כמו שהיו בשתי מלחמות עולם והכריעו אותן.

[בתמונה: ההשקעה של מדינות אירופה בביטחון היא למשל אפסית, כי הם נשענים על היכולת הצבאית האמריקנית; ועל האמונה, שהאמריקנים יהיו שם בשבילם ברגע של מבחן, כמו שהיו בשתי מלחמות עולם והכריעו אותן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

[בתמונה: ההשקעה של מדינות אירופה בביטחון היא למשל אפסית, כי הם נשענים על היכולת הצבאית האמריקנית; ועל האמונה, שהאמריקנים יהיו שם בשבילם ברגע של מבחן, כמו שהיו בשתי מלחמות עולם והכריעו אותן... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

הרוסים והסינים הבינו. המערב לא!

הרוסים (וגם הסינים) בנו בשני העשורים האחרונים - על חשבון השקעות אחרות - צבא גדול, מאומן, יעיל, טכנולוגי ובנוי נכון למלחמות המאה ה- 21. הם קוצרים עתה דיבידנדים ביתרון האסטרטגי המובהק שיש להם על המערב, ומנצלים אותו לתועלתם.

לעומתם מדינות המערב העדיפו את הכלכלה וסמכו על האמריקנים, שהשקיעו השקעות רעות בלחץ התעשיות הביטחוניות שלהן, וגררו את המערב כולו - כולל אותנו - לנחיתות אסטרטגית.

אין ארוחות חינם. כעת הגיע מועד התשלום. כעת, מתעורר המערב למציאות שבה מאזן הכוח הצבאי הגלובלי הופר לחלוטין; וכדאי שנדע, כי ברוב המקומות, החזק אינו מוותר מרצונו החופשי על היתרונות שמעניק לו הכוח (רק ישראל, בעשורים האחרונים, המציאה סטארט אפ מיוחד בתחום הוויתורים ללא תמורה, אבל זה נושא למאמר אחר...).

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[בתמונה: אין ארוחות חינם... הגיע מועד התשלום! בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com][בתמונה: אין ארוחות חינם... הגיע מועד התשלום! בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

אסור לנו לקפוא על מקומנו!

חזרת הגושים הרוסי-מערבי באירופה איננה המחיר היחיד. גם במזרח הרחוק בשנים האחרונות המצב חמור מאוד, הענק הסיני מבצע בשקט ובנחישות וללא התנגדות מעשית סיפוח של האזור האסטרטגי של הים הצהוב וזו רק ההתחלה, כעת עצמאותה של טאיוואן על השולחן. גם אנחנו טעינו כמו מדינות המערב האחרות. צמצמנו במהלך השנים ובגדול את גודל הצבא הקרבי; זה הצבא, שמבצע בפועל את הלחימה במלחמה נרחבת. פגענו קשות בכשירות וביכולות של צבא היבשה הקלאסי; ולמי שעדיין סבור שעידן התמרון נדחק מפני האש, כדאי שיתבונן על תנועת הכוחות המשוריינים על גבולות אוקראינה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש. היחלצות מנחיתות אסטרטגית מחייבת השקעה עצומה; והיא חייבת להתבצע כבר היום ובהיקף שנתי של מיליארדי ש"ח רבים. המשמעות היא שנשלם מחירים קשים בתחומים אחרים.

[להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן]

[בתמונה: הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה לאתר pngtree]  

[בתמונה: הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה לאתר pngtree]

אבל, אמר נכון ג'ו ביידן נשיא ארה"ב: מה שהתחיל באוקראינה לא יעצור שם!

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אלי בר און: ביטחון הוא כלכלה בסיסית

  1. בהתייחס ל "הרוסים (וגם הסינים) בנו בשני העשורים האחרונים – על חשבון השקעות אחרות – צבא גדול, מאומן, יעיל, טכנולוגי ובנוי נכון למלחמות המאה ה- 21. הם קוצרים עתה דיבידנדים ביתרון האסטרטגי המובהק שיש להם על המערב, ומנצלים אותו לתועלתם".
    האמריקאים (לא האירופים…) משקיעים בביטחון (תקציב) הרבה יותר מהסינים והרוסים גם יחד וראה זה פלא – פרדוקס: הרתעת המערב נגד תוקפנות מצדם נמוכה???
    פתרון: ההבדל הוא במחויבות של העמים לעמוד מאחורי האיומים בהפעלת הכוח. עמי המערב (ואנחנו בתוכם) איבדו את הרגש הלאומי הנדרש לכך ובכך איבדו את ההרתעה שלהם למרות יתרונם העצום בכל המובנים. אצל הסינים והרוסים (וגם אצל חלק משכינינו) המצב הפוך – הם מגלים מוטיבציה לקדם את המטרות הלאומיות (והדתיות) תוך הקרבה של איכות חייהם ואפילו את החיים עצמן (החמס והחיזבאללה כמשל). אסימטריה זו מגדילה את סכנת המלחמה ושפך הדם. הנ"ל הוא תוצאה של החינוך המערבי (בביה"ס, בתקשורת, בחברה-אליטות)-"אכול ושתה כי מחר נמות"-"עכשוויזם", תרבות ה"מגיע לי" ולא "מה אני יכול לתרום למדינה", "ניידים – גלובליים" מול "נייחים – שאינם מתביישים להפגין את אהבתם למדינה וכו'.
    באופן פרדוקסלי, המטיפים ל"שלום עכשיו" עולמי (הדמוקרטים בארה"ב…)הם מעודדי המלחמה הגדולים בהקרינם חולשה כלפי התוקפנים הנ"ל כפי שרוזוולט אמר: "ברצונך בשלום היכון למלחמה". התוקפנים תמיד ינמקו את כוונותיהם ב"שאיפה לשלום", "הגנה על החלשים/מקופחים (בחר)", "זכויות אדם" וכו' כפי שג'ורג' אורוול תיאר באופן כה חד ב "1984" ו"בחוות החיות".
    כיצד נשפר?
    להציב מראה כנ"ל מול כל "מערבי" (גם מקרבינו) המעודד תוקפנות נגד החברה בהביעו "סימפטיה, הבנה ותמיכה" בכל תוקפן "לא מערבי", לכבוש את התקשורת, השלטון, החינוך, התרבות והמשפט ולנסות להטות את "נושאת המטוסים" הזו, של התודעה לכוון הנ"ל.
    מול "הנדסת התודעה" של ה"ניידים" יש להעמיד "מהנדסים" יותר מוכשרים של ה"נייחים". לא להרפות! דרך החינוך, התרבות והתקשורת להעמיד קדרים צעירים, בעלי מוטיבציה ועמידות נפשית למאבק (באמצעים חוקיים) שימשך דורות כי בנפשנו (ובחיינו) הוא" – זו מלחמת "אין ברירה" של אנשי השלום האמיתיים על התודעה.

  2. Pingback: יחסי רוסיה - אוקראינה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.