[בתמונה: הלורד בלפור. הצילום: בוב תומאס. התמונה היא נחלת הכלל]

ב-2 בנובמבר 1917 - הרבה לפני שואת יהודי אירופה - חתם שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור על הכרזה רשמית, לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הנוסח אושר בקבינט הבריטי ב-31 באוקטובר 1917. מסמך המנדט של חבר הלאומים משנת 1922 - שאשרר את החלטות ועידת סן רמו - כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה. כך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב‏.

הצהרת בלפור מוכרת בנרטיב הפלסטיני כמקור אסונם. כבר בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, הבינו את מלוא משמעות התמיכה הבינלאומית שהוענקה להצהרה זו בחבר הלאומים. ב- 2016, בוועידת הפת"ח שהתכנסה ברמאללה, הכריזו הפלסטינים על המשך מאבקם בהצהרה. שר החוץ הפלסטיני אלמלאכי, אמר שם כי: "לאנגלים לא הייתה זכות לתת ליהודים את מה שנתנו וליהודים לא הייתה זכות לקבל... זהו פשע שבוצע נגד עמנו". גם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן חיזק את דבריו בנאומו (שידור הטלוויזיה הפלסטינית, 30.11.2016). החל משנת 2021, הורה אבו מאזן ביום זה להוריד את הדגל הפלסטיני לחצי התורן, בכל נציגויותיה של הרשות בעולם.

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההצהרה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה:

גרשון הכהן

• גרשון הכהן: משמעותה המיוחדת של הצהרת בלפור;
• גרשון הכהן: הצהרת בלפור לקראת בירור מחודש.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: הצהרת בלפור;
• פנחס יחזקאלי: למה הצהרת בלפור כן, והצהרת נפוליאון לא?

.

.

.

.

.

.

.