פנחס יחזקאלי: מה בין לגיטימציה חוקית ללגיטימציה ציבורית?

ב- 4 בספטמבר 2021, שלח לי אזרח תל אביבי בווטצאפ, בזמן אמת, תנונה שמראה ניידת שחנתה על המדרכה, באדום לבן. בניידת היה שוטר בודד. הוא החנה ללא הדלקת פנסים מהבהבים והחל לעבור ברחוב בין המכוניות, כשבידיו מחשב יד והוא מחפש מכוניות שאין להן תו של דייר (בצד המורשה לדיירים בלבד).

[בתמונה: לגיטימציה חוקית? בספק. לגיטימציה ציבורית? ממש לא. התמונה נשלחה אלי ע"י אזרח מודאג; והיא משותפת באישורו...]

באיזו מדינה - ועם איזו משטרה - אתם רוצים לחיות? כזו התלויה בלגיטימציה ציבורית; או כזו שתלויה בחוק, ושמה את עצמה מעל החוק?

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

  • תשאלו שוטר ישראלי 'מהי לגיטימציה?', ישיב לכם בדרך כלל: 'מה שהחוק מתיר' (נכנה זאת, 'לגיטימציה חוקית');
  • תשאלו שוטר בריטי 'מהי לגיטימציה?', ישיב לכם בדרך כלל: 'מצב שבו רוב האזרחים סבורים שנכון שהמשטרה תאכוף את החוק בהקשר ספציפי (נכנה זאת, 'לגיטימציה ציבורית').

זהו הבדל מהותי בין שני סוגי לגיטימציה ובין שני סוגי משטרות במדינות דמוקרטיות שמחזיקות בהן (מדינות במדינות דיקטטוריות הן מעל לחוק):

  • האחת רואה בחוק את המימד האולטימטיבי לפעולתה. היא משרתת את החוק; וחוק הוא חוק... (ואם חוק הוא חוק, אז מי שכוכף אותו נמצא פעמים רבות מעל לחוק... המצב הזה מוביל פעמים רבות לתופעה, לפיה השוטרים מתנהגים כאילו הם מעל לחוק, ממש כמו במדינה דיקטטורית).
  • השנייה מבינה, שאין ערך לחוק ללא לגיטימציה ציבורית, הניתנת תמיד רק בהקשר מסויים; ושצריך להרוויח אותה כל פעם מחדש.
רק שלגיטימציה משטרתית אינה בנויה על חוק! היא מוגדרת מידת הנכונות של אזרחים לקבל עליהם את הסדר הקיים - במקרה שלנו את סמכויות היתר שיש למשטרה בדמוקרטיה, ולהאמין שסמכויות אלה מנוצלות למטרות הנכונות. למה? בגלל האמנה החברתית: אזרחים מפקידים בידי המשטרה חלק מחירויותיהם, כדי שהמשטרה תשמור בשבילם על סדר החיים התקין; והמשטרה מחוייבת כל העת בדוגמה אישית ומנהיגות קהילתית, ומראה להם, כל פעם מחדש, שאיננה מעל החוק; וכשהיא עוברת עליו, זה רק במצב בו רוב האזרחים סבורים שנכון לעשות כן: בכרזה: בין לגיטימציה חוקים ללגיטימציה ציבורית. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

לגיטימציה משטרתית בשליטה...

שוטרים צריכים להיות ערים ולשלוט כל העת ברמת הלגיטימציה שיש להם, כדי לבצע מעשה ספציפי. אם תרצו, ניתן לדמות את מצב הלגיטימציה לשעון דלק ברכב. כשם שלא תצא לנסיעה ארוכה, אם שעון הדלק שלך מתקרב לאפס; לא תוכל גם לאכוף עבירה מסויימת בסיטואציה מסויימת אם שעון הלגיטימציה שלך (הרצון הקולקטיבי של רוב האוכלוסיה) מתקרב לאפס (ראו הכרזה שלמטה):

[הכרזה: ייצור ידע]

אמחיש זאת במקרה בוחן  מחיי יום

ב- 4 בספטמבר 2021, שלח לי אזרח תל אביבי בווטצאפ, בזמן אמת, תנונה שמראה ניידת שחנתה על המדרכה, באדום לבן. בניידת היה שוטר בודד. הוא החנה ללא הדלקת פנסים מהבהבים והחל לעבור ברחוב בין המכוניות, כשבידיו מחשב יד והוא מחפש מכוניות שאין להן תו של דייר (בצד המורשה לדיירים בלבד).

ב- 4 בספטמבר 2021, שלח לי אזרח תל אביבי בווטצאפ, בזמן אמת, שתי תמונות (האחת בראש המאמר. השנייה - משמאל): התמונות מראות ניידת שחנתה על המדרכה, באדום לבן. בניידת היה שוטר בודד. הוא החנה ללא הדלקת פנסים מהבהבים והחל לעבור ברחוב בין המכוניות, כשבידיו מחשב יד והוא מחפש מכוניות שאין להן תו של דייר (בצד המורשה לדיירים בלבד).

מה לשוטר ולדוחות חנייה בתל אביב אינני יודע. אבל האיש (שוטר? מתנדב?) לבש בגדי משטרה; ומעשיו הרגיזו מאוד את דיירי הרחוב.

כיוון שהבנתי את הפוטנציאל של התמונות הללו למקרה הלימודי שלנו, שיתפתי מיד פוסט זועם ברשתות החברתיות, וצרפתי את אחת התמונות. במתכוון, השמטתי את העובדה שעסק ב'דיג' של עברייני חנייה. טענתי שם, ששוטר - שאיננו מבין את חובותיו במדינה דמוקרטית - לא צריך להיות שוטר.

עד מהרה החלו התגובות להגיע, בלינקדאין, בפייסבוק (מצורף) ובווטצאפ: אם ננכה את התגובות שעסקו באמא שלי ובעובדה שאני יורק ליד (המשטרתית) שהאכילה אותי, ניתן היה לסווג את רוב המשיבים לשניים:

  • את רוב האזרחים זה הרגיז; בדיוק כמו שזה הרגיז את דיירי הרחוב, שפנו אלי בזמן אמת... משמע, די ברור שלא היה לשוטר באותה עת לגיטימציה ציבורית למעשיו.
  • שוטרים, מתנדבי משטרה ועורכי דין העירו לי שאני טועה; ויש לשוטר סמכות חוקית לעבור על החוק לצורך מילוי תפקידו (משמע, יש לשוטר לגיטימציה חוקית). רבים הפליגו בהסברים על כך, שהשוטרים עלו לאחד הבתים לפתור בעיה, שבגינה נקראו לטפל. זאת, למרות שהאורות המהבהבים של הרכב לא פעלו (הסימן המוסכם של רכב משטרה בתפקיד).

אם הייתי עושה את אותו תרגיל בבריטניה, סביר והניח שרוב האזרחים ורוב השוטרים היו משיבים אותו הדבר. שם היה ברור שאין אכיפה בלי לגיטימציה ציבורית:

  • אם הגיע השוטר לטפל באירוע, הוא חייב להשאיר אורות מהבהבים דולקים; כי אזרחים חייבים לדעת מעבר לכל צל של ספק, שהשוטר עובר על החוק רק באין ברירה אחרת (טיפול באירוע רלוונטי, במקום שאין בו מקומות חנייה פנויים). אם לא הדליק אורות מהבהבים ולא טיפל באירוע שאליו נקרא, פעל ללא לגיטימציה ציבורית; ומעל בתפקידו כשוטר במדינה דמוקרטית.
  • ואם ברור שהלך 'לדוג' רכבים ללא תו חנייה, אזי ביצע את העבירה, אפילו בלי שידע אם יש שם בכלל עבירות (משמע, רכבים שחנו ללא תג מתאים). משמע, השוטר פעל בחוסר מידתיות למצב שבו טיפל; ואת המידתיות הזו דורש גם החוק!

אז, באיזו מדינה - ועם איזו משטרה - אתם רוצים לחיות? כזו התלויה בלגיטימציה ציבורית או כזו שתלויה בחוק, ושמה את עצמה מעל החוק?

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

One thought on “פנחס יחזקאלי: מה בין לגיטימציה חוקית ללגיטימציה ציבורית?

  1. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.