יורם אטינגר: הטרור האסלאמי-הערבי מכה במסייעים לו

[בתמונה: מדינות שנפגעו מפעולות טרור אסלאמי החל מ-11 בספטמבר 2001. [התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Angelo De La Paz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: מדינות שנפגעו מפעולות טרור אסלאמי החל מ-11 בספטמבר 2001. [התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Angelo De La Paz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מדיניות ממשל ביידן מניחה, שהטרור האסלאמי מהווה תגובה למדיניות ארה"ב. אבל, הטרור האסלאמי רודף את ארה"ב מסוף המאה ה-18, בין אם בבית הלבן יושב נשיא דמוקרטי או רפובליקני, כפי שהיה בתקופת ברק אובמה ודונלד טראמפ.

[המאמר ראה אור לראשונה בבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית. בתמונה: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלליורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

מחוות של ארה"ב וישראל לטרור אסלאמי/ערבי/פלסטיני, והסרת האופציה הצבאית – ע"י ארה"ב – משולחן המו"מ עם משטר הטרור האיראני, נתפסים כחולשה בעיני טרוריסטים, יריבים ובעלי-ברית של ארה"ב.

מדיניות זאת מתעלמת מ... - או ממעיטה במשקל – תיעוד אובייקטיבי של 1,400 שנות התנהלות הטרור האסלאמי, ומתבססת על הערכה ספקולטיבית של התנהלותו העתידית.

מדיניות זאת מכרסמת בתדמית ההרתעה של ארה"ב, המהווה תנאי בל יעבור לצמצום אי-שפיות העולם, ומקרבת את הטרור האסלאמי לאדמת ארה"ב.

מדיניות זאת (של ארה"ב) מבוססת על ההנחה, שהטרור האסלאמי הוא מונחה ייאוש. לכן יש, כביכול, להתמקד בטיפול בסיבות הייאוש (דיפלומטיה וסיוע כלכלי), ולא בטיפול בטרור (צבא). אבל, מאז המאה השביעית הטרור האסלאמי הוא מונחה חזון דתי, פנאטי, להשתלטות על העולם ושיעבוד ה'כופרים' לאסלאם.

מדיניות ממשל ביידן מבוססת על ההנחה, שהטרור האסלאמי הוא מונחה ייאוש. לכן יש, כביכול, להתמקד בטיפול בסיבות הייאוש (דיפלומטיה וסיוע כלכלי), ולא בטיפול בטרור (צבא). אבל, מאז המאה השביעית הטרור האסלאמי הוא מונחה חזון דתי, פנאטי להשתלטות על העולם ושיעבוד ה'כופרים' לאסלאם...

[הכרזה: ייצור ידע]

מדיניות זאת מניחה, שהטרור האסלאמי מהווה תגובה למדיניות ארה"ב. אבל, הטרור האסלאמי רודף את ארה"ב מסוף המאה ה-18, בין אם בבית הלבן יושב נשיא דמוקרטי או רפובליקני, כפי שהיה בתקופת ברק אובמה ודונלד טראמפ.

לדוגמה:

  • בשנות ה-80' של המאה ה-20 היה לסיוע אמריקאי צבאי, דיפלומטי  ופיננסי תפקיד חשוב בהצלחת המוג'אהידין לסלק את ברה"מ מאפגניסטן. אבל, טרור אסלאמי הקשור למוג'אהידין פתח ב-1996 במתקפה על ארה"ב, שהגיעה לשיאה ב-11 לספטמבר 2001.
  • ב-2015 היה לארה"ב תפקיד מרכזי בגיבוש הסכם הגרעין עם איראן שהביא לטהראן בוננזה של מיליארדי דולרים ושדרוג דיפלומטי חסר-תקדים. אבל, משטר האייתולות הגיב בהחרפת פעילותו כמרכז אזורי ועולמי אנטי-אמריקאי להפצת חתרנות, טרור, מלחמות, טכנולוגיות בליסטיות וסמים במפרץ הפרסי, המזרח התיכון, מרכז אסיה, אפריקה, אירופה, דרום ומרכז אמריקה ותאי-טרור-רדומים בארה"ב.
[בתמונה: הסכם הגרעין - ב-2015 היה לארה"ב תפקיד מרכזי בגיבוש הסכם הגרעין עם איראן שהביא לטהראן בוננזה של מיליארדי דולרים ושדרוג דיפלומטי חסר-תקדים. אבל, משטר האייתולות הגיב בהחרפת פעילותו כמרכז אזורי ועולמי אנטי-אמריקאי. מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesministerium für Europa, Integration und Äusseres - Iran Talks. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[בתמונה: הסכם הגרעין - ב-2015 היה לארה"ב תפקיד מרכזי בגיבוש הסכם הגרעין עם איראן שהביא לטהראן בוננזה של מיליארדי דולרים ושדרוג דיפלומטי חסר-תקדים. אבל, משטר האייתולות הגיב בהחרפת פעילותו כמרכז אזורי ועולמי אנטי-אמריקאי. מימין לשמאל: שרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, איראן, האיחוד האירופי, גרמניה, צרפת וסין, במעמד ההכרזה על קבלת ההסכם בווינה, אוסטריה, 14 ביולי 2015. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesministerium für Europa, Integration und Äusseres - Iran Talks. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

  • ב-2011 יזמה ארה"ב את מתקפת-נאט"ו על משטר קדאפי שהביאה להפלת קדאפי ע"י ארגוני טרור אסלאמים. אבל, ב-2012 השתלטו טרוריסטים אסלאמים על הקונסוליה האמריקאית ומפקדת המארינס בבנגאזי, רצחו את השגריר האמריקאי ועוד 3 אזרחי ארה"ב, והפכו את לוב למוקד טרור אסלאמי אנטי-אמריקאי אזורי ועולמי.
  • ב-1978/79 העניקה ארה"ב רוח-גבית עזה להשתלטות אייתוללה חומייני על איראן, ו"תקעה סכין" בגב השאה הפרסי שהיה "השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי". אבל, חומייני השתלט על שגרירות ארה"ב, החזיק 63 אמריקאים כבני-ערובה במשך 444 ימים, והפך לאיום המרכזי על יציבות האזור והעולם, כולל קיום כל משטר ערבי פרו-אמריקאי.
  • ב-1982/83 שלחה ארה"ב חיילים ללבנון כדי לבלום את מתקפת צה"ל על  אש"פ. אבל, ב-1983 נהרגו כ-250 אמריקאים ע"י משאיות-תופת של הטרור האסלאמי והפלסטיני, שהוטמנו בשגרירות ארה"ב ובמפקדת המארינס בבירות.
  • ב-1993 ו-2005 העניקה ישראל לפלסטינים מחוות חסרות-תקדים, כאשר הפקידה בידיהם סמכות שלטונית מרחיקת-לכת בכל רצועת עזה, וחלקים נרחבים ביו"ש (שלא הוענקה להם ע"י מצרים וירדן כאשר שלטו שם), כולל הכנסת כ-100,000 טרוריסטים פלסטינים מתוניסיה, תימן, סודן ולבנון לרכסי הרים החיוניים לקיום ישראל. אבל, תגובת אש"פ וחמאס למחוות חסרות-התקדים הייתה – כצפוי – גל חסר-תקדים של טרור וחינוך לשנאה המייצג את החזון הפלסטיני: חיסול המדינה היהודית ולא דו-קיום בשלום.
  • בשנות ה-50', ה-60', ה-70' של המאה הקודמת, ועד 1990 העניקו מצרים, סוריה, ירדן, לבנון וכווית לפלסטינים סמכויות ארגוניות, כלכליות, ולעתים אף שלטוניות. אבל, הפלסטינים בראשות הפתח' ואש"פ הגיבו בחתרנות וטרור, היו קרובים להפלת השלטון בירדן ולבנון, והצטרפו לפלישת צדאם חוסיין לכווית שהייתה המארחת הנדיבה ביותר ל-400,000 פלסטינים חברי ומקורבי אש"פ. מכאן התייחסות משטרים ערביים לפלסטינים כאב-טיפוס לבוגדנות ולטרור, והפער העמוק בין המלל הערבי הפרו-פלסטיני לבין המעש הערבי האדיש/עוין לפלסטינים, כולל הסתייגות מהקמת מדינה פלסטינית שתוסיף – להערכתם – דלק למדורת המזה"ת.
[בתמונה: יאסר ערפאת וסדאם חוסיין... מכאן התייחסות משטרים ערביים לפלסטינים כאב-טיפוס לבוגדנות וטרור. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: יאסר ערפאת וסדאם חוסיין... מכאן התייחסות משטרים ערביים לפלסטינים כאב-טיפוס לבוגדנות וטרור. התמונה היא צילום מסך]

לאור המציאות הנ"ל, על ישראל וארה"ב להימנע משיעבוד מציאות ארוכת-שנים של הטרור האסלאמי/ערבי/פלסטיני להערכות עתידיות ספקולטיביות המונחות ע"י כמיהה לשלום, פן יפגע הדבר בכח-ההרתעה האמריקאי והישראלי לשביעות רצונן של איראן, האחים המוסלמים, טאליבן, אל קעידה, חיזבאללה, חמאס, הרשות הפלסטינית, כמו גם פקיסטן, תורכיה, סין ורוסיה.

שלא כמו אוכלוסיית גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה שהייתה נכונה – היסטורית, תרבותית, רעיונית, מדינית וחינוכית – לאמץ את מוסדות וערכי הדמוקרטיה, זכויות האדם ודו-קיום בשלום, המזרח התיכון המוסלמי/ערבי קשור בטבורו לערכים בני 1,400 שנים הרואים בתרבות המערבית איום היסטורי, דתי, ותרבותי, ומטפחים אי-סובלנות, אלימות, עריצות, חתרנות וטרור בינערבים ובין-מוסלמים.

ההנחה - שהטרור האסלאמי/ערבי/פלסטיני יעניק ל"כופרים" במערב ובישראל דו-קיום בשלום, שהם מונעים בשיטתיות משכניהם ה"מאמינים" - עדין מנותקת ממציאות המזרח התיכון.

לכן, על ארה"ב וישראל לחתור לשלום ע"י שדרוג העוצמה הצבאית וטיפוח כוח-הרתעה; ולא ע"י מחוות, ויתורים ונסיגות.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

One thought on “יורם אטינגר: הטרור האסלאמי-הערבי מכה במסייעים לו

  1. אמת ויציב
    מפתיע שרק מעטים מבינים את הילך תרבות המזרח התיכון. המוסלמים קוראים היטב את תרבות המערב הנוצרי הנוטה לקחת על עצמה את האשמה (אם לא הבנת- אז כנראה לא היסברתי טוב…) ומאמין למניפולצית "הגבר המכה" שהעולם המוסלמי אימץ בכישרון רב ("תראי מה שעשית- שהביא אותי להכות אותך").
    לקיחת האשמה, הדחף לפייס את ולרצות את "הקורבן" המזוייף- רק מעודדת את התוקפן ומחזקת בו את התקווה שחזונו הגיהדיסטי יצלח.
    רוב המערב תקוע בגישה הזו ובעיקר מדינות האיחוד האירופאי (מלבד מדינות מזרח אירופה המבינות היטב את המשחק) וישראל שנדבקה גם היא בהזייה הזו. רבין חשב (או יותר נכון התפתה להאמין) שהסכם אוסלו שעיקריו הכנסת אש"ף לגדה תקדם שלום, ובהמשך המחשבה של אריק שרון התנתקות מעזה תמנע טרור, ופרס שהטיף לחזון "עזה- סינגפור" קמקדם שלום – לכולם והמציאות טפחה על פניו- המענה היה טרור מוגבר. ויש חשש רב שכניסתם של אלפי עזתים לעבודה בישראל- תגקרום להם "להכיר תודה" – עלולה להסתיים באסון נוסף לישראל
    על דרך התמודדות אפקטיבית אחרת- בהזדמנות אחרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.