פנחס יחזקאלי: שירי נצח – שיר אלייך

[בתמונה: יעקב אורלנד עם אשתו - אהובתו, בת אל אורלנד, למשפחת אקסלרוד. התמונה צולמה ב- 1943. המקור: ארכיון אורלנד, אוניברסיטת בר אילן]

[בתמונה: יעקב אורלנד עם אשתו - אהובתו, בת אל אורלנד, למשפחת אקסלרוד. התמונה צולמה ב- 1943. המקור: ארכיון אורלנד, אוניברסיטת בר אילן]

שיר האהבה הזה זכה לכינויים רבים: "שיר האהבה האולטימטיבי", "הגדול בכל הזמנים"; וכהנה כינויים, שנוצרו, כפי הנראה בגלל השילוב - של מילים מהדהדות שיצאו מן הלב (יעקב אורלנד); ומנגינה מושלמת (מרדכי זעירא); המתובלות  בסיפור אהבה מרגש ומוכר, שמאחורי המילים - שגורם לי (לפחות) לדמוע, בכל פעם שהשיר מתנגן...

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

סיגלי, לו רק ידעתי לכתוב כך...

[ד"ר פנחס יחזקאלי - העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע']

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שיר האהבה הזה זכה לכינויים רבים: "שיר האהבה האולטימטיבי", "הגדול בכל הזמנים"; וכהנה כינויים, שנוצרו, כפי הנראה בגלל השילוב - של מילים מהדהדות שיצאו מן הלב (יעקב אורלנד); ומנגינה מושלמת (מרדכי זעירא); המתובלות  בסיפור אהבה מרגש ומוכר, שמאחורי המילים - שגורם לי (לפחות) לדמוע, בכל פעם שהשיר מתנגן...

השילוב הזה של יעקב אורלנד ומרדכי זעירא, הוא אחד השילובים יוצאי הדופן בשירה העברית. יעקב בר און מכתיר את זעירא - לטעמי בצדק רב - כמלחין בה"א הידיעה של שירי אורלנד וחברו בלב ובנפש (אולי בגלל זה); והוא מספר כיצד נפגשו (בר און, 2016): 

"... הם נפגשו לראשונה בהופעה בירושלים של הזמרת חנה קיפניס. הקהל הגיב בתשואות על ביצועה לשיר "למולדתי" ("פקד אדוני"). "זה שיר יפה", אמר אורלנד לבחור שזוף שישב לידו. הלה שאל אותו אם ידוע לו מי מלחין השיר, למילותיו של הלל אביחנן. כשאורלנד משך בכתפיו, אמר איש שיחו "זה אני!" והציג את עצמו כמיטיה גרבין, לימים מרדכי זעירא, שנראה לו כפועל במפעלי ים המלח, כפי שאכן היה...".

[בתמונה: יעקב בר און מכתיר את מרדכי זעירא (משמאל) - לטעמי בצדק רב - כמלחין בה"א הידיעה של שירי יעקב אורלנד (מימין) וחברו בלב ובנפש. תמונתו של מרדכי זעיא משמאל הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש חופשי ע"י asisofer. תמונתו של יעקב אורלנד מימין הועלתה לויקיפדיה ע"י יעל י. והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: יעקב בר און מכתיר את מרדכי זעירא (משמאל) - לטעמי בצדק רב - כמלחין בה"א הידיעה של שירי יעקב אורלנד (מימין) וחברו בלב ובנפש. תמונתו של מרדכי זעיא משמאל הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש חופשי ע"י asisofer. תמונתו של יעקב אורלנד מימין הועלתה לויקיפדיה ע"י יעל י. והיא נחלת הכלל]

מספר בר און על תחילת הקשר של יעקב אורלנד ובת אל אקסלרוד: 

בר און מצטט את אורלנד:  "נפגשנו לראשונה באקראי ב–1943, כשאצל ידידים שלי בירושלים התארחו שתי תלמידות בית הספר לאחיות שעל הר הצופים. בת–אל הייתה אחת מהן. יפה, תמירה, בעלת עיניים כחולות. קשה היה להימנע מלשים אליה לב" (מכאן המילים "אחות רחמניה" שבשיר...) (בר און, 2016).

ומספר בר און עוד: "השניים קבעו להיפגש אצלה על ההר. 'היה ליל ירח מקסים', הם סיפרו כעבור שנים, כיצד שר חרש את השיר "שלכת" ("עמוק עמוק העצב בעיניים"). למשמע השיר פרץ ויכוח ביניהם. בת-אל לא האמינה שהוא כתב את השיר עם זעירא וייחסה אותו לאלכסנדר פן, שאהבתו לטיפה המרה הייתה מן המפורסמות. כל בית הספר לאחיות היה נעמד על הרגליים, כשבא לשם חברה המשורר, שחיזר אחריה בשירים, שהמפורסם שבהם הוא "שיר אלייך" (בר און, 2016). 

הם נישאו (לבסוף) במלון "אמדורסקי", בירושלים, של משפחתו של בני אמדורסקי... שבוע לאחר נישואיהם נאלץ לצאת בגפו לבית ההבראה במוצא, בשל כיב קיבה שממנו סבל. לשם הגיעה אליו הודעה טלפונית מאמו ולפיה, בת-אל כלתו נאסרה על ידי הבריטים בבית לחם (עם גאולה כהן) בגין פעילותה באצ"ל. כשביקש את עזרתו של משה שרת, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, זה אמר לו - 'לך לאצ"לניקים, מדוע באת אלי?", ופעל לשחרורה המהיר של בת–אל."

[בתמונה: יעקב בר און כותב על יעקב אורלנד במעריב]

[למאמר המלא של בר און ב'מעריב', לחצו כאן]

הרקע לכתיבת השיר

השיר נכתב ב- 1943, בתקופת החיזור של אורלנד אחר בת-אל, והוא ספוג באווירת הטיילת של הר הצופים - שבה נהגו השניים לטייל בצוותא - הצופה אל מדבר יהודה.

[בתמונה: "רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם, נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם. רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ, נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח. רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים..." מבט עכשיווי על הנוף שראו יעקב אורלנד ובת אל בסיוריהם בטיילת הר הצופים. ברקע נראים מדבר יהודה, אל-זעיים ומעלה אדומים ובאופק ים המלח. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה, כפי הנראה, על ידי Milan.sk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: "רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם, נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם. רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ, נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח. רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים..." מבט עכשיווי על הנוף שראו יעקב אורלנד ובת אל בסיוריהם בטיילת הר הצופים. ברקע נראים מדבר יהודה, אל-זעיים ומעלה אדומים ובאופק ים המלח. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה, כפי הנראה, על ידי Milan.sk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

החלק הראשון של תקופת החיזור לא היה קל, כפי הנראה, לאורלנד; והוא מדבר בו על אהבה שבוששה לבוא ואף על יאוש (קושי תמיד היה תבלין נפלא לאהבה...).

אולי בשל כך, כתב אורלנד גירסה נוספת לשיר, לאחר שנישא לאהבת ליבו - ובה גם המוות לא יכול לאהבתו...

את הבית האחרון בגרסה החדשה חרתה המשפחה על קברם המשותף של בת אל ויעקב אורלנד (ראו בהמשך, בסוף המאמר)

הגירסה המקורית של השיר

סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה,

וְצִפִּיָּתִי כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ.

אַתְּ הַבּוֹשֵׁשָׁה לָבוֹא יָמִים יָמִימָה;

מַה דָּבָר תֹּאמְרִי לַשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?

מַה דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹּא הָגַנִי?

מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?

הַאֶת זֶה הַגִּיל אֲשֶׁר עוֹד לֹא בָּאַנִי?

הַאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁעַל דְּרָכַי פָּשְׁטָה?

*

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,

נִרְדְּמָה יְרוּשָׁלַיִם.

רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,

נִרְדָּמִים מֵי-יָם-הַמֶּלַח.

רוּחַ, רוּחַ – הַר צוֹפִים...

*

כָּל יָמַי הָלְכוּ מִבְּלִי לָדַעַת אָנָה,

כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.

אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה,

אַל נָא תֶּאֶסְפִים אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.

לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת

לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.

לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת,

הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד.

רוּחַ רוּחַ...

*

רַק בְּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא אֶרְאֵךְ לָנֶצַח,

וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו לֹא יְנַשֵּׁב.

בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי-הַמֵּצַח,

בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל עַזֵּי-הַלֵּב...

אָז צְאִי אֵלַי אֶל הַסַּפְסָל, הַגַּנָּה,

וְאִמְרִי: קָרָאתָ, וַאָבוֹא סוֹף-סוֹף...

כָּל יָמַי, אָחוֹת, יָשׁוּבוּ אָז מֵאָנָה,

כָּל יָמַי, אָחוֹת, יַגִּיעוּ אָז אֶל חוֹף.

רוּחַ רוּחַ...

למרות שהכל באזני השומע, מקובל לראות בביצועו של יהורם גאון את הביצוע הטוב ביותר לשיר:

הגירסה המאוחרת

סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה

וְצִפִּיָּתִי כֻלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ,

אַתְּ הַבּוֹשְׁשָׁה לָבוֹא יָמִים-יָמִימָה –

מַה דָּבָר תֹּאמְרִי בַּשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?

*

מַה-דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ שֶׁלֹא קְרָאַנִי

מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?

הֲיָבוֹא חֲלוֹם אֲשֶׁר לֹא חֲלָמַנִי

וְיָבִיא פְּדוּת לְנֶפֶשׁ לְכוּדָה?

*

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם

נִרְדָּמָה יְרוּשָׁלַיִם.

רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ

נִרְדָּמִים מֵי יָם הַמֶּלַח.

רוּ-וּ-וּ-וּ-וּחַ הַר צוֹפִים...

*

כָּל יָמַי הָלְכוּ בְּלִי לָדַעַת אָנָה

כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת תַּאֲנִיָּה.

אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה

אַל נָא תַּאַסְפִים, אָחוֹת רַחְמָנִיָּה.

*

לוּ גַּם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת

לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד.

לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת

הַגֵּאִים, אָחוֹת, לֹא יְוַתְּרוּ לָעַד...

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...

*

גַּם בְּבוֹא הַיּוֹם בּוֹ אֵרָדֵם לַנֶּצַח

וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו יָתוֹם יֵשֵׁב,

בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח

בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל מְזֵי הַלֵּב.

*

אִם תִּגְּשִׁי פִּתְאֹם יָפָה כִּנְעוּרַיִךְ

וְתֹאמְרִי: קָרָאתָ – וָאָבוֹא סוֹף סוֹף...

גַּם אֲזַי אָקוּם מִן הַמֵּתִים אֵלַיִךְ

כִּי גַּם בְּמוֹתִי אוֹסִיפָה לֶאֱהֹב.

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם...

מילות הבית האחרון של השיר בגרסתו המאוחרת, חרותות על מצבתם של יעקב אורלנד ואשתו בת אל, בבית הקברות בחיפה, עיר מגוריהם האחרונה של השניים:

The grave site of בת-אל אורלנד (אקסלרוד). Cemetery: Haifa Mahane David - Sde Yehoshua Cemetery, Location: Haifa, Haifa, Haifa District, Israel. Birth: 8 Jul 1921, Death: 28 Aug 1999.

[התמונה באדיבות אתר billion graves]

שמרית אור, ביתם של בת אל ויעקב אורלנד, מספרת ושרה את השיר:

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

15 thoughts on “פנחס יחזקאלי: שירי נצח – שיר אלייך

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח – פגישה לאין קץ - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח – ברית עולם - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח, שהזמן לא יכול להם - ייצור ידע

  4. Pingback: יאיר רגב: שירי נצח – ערב מול הגלעד - השיר והמהומה שחולל - ייצור ידע

  5. Pingback: מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  6. Pingback: יאיר רגב: שירי נצח - השוטה על הגבעה - ייצור ידע

  7. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי מחאה - פרנצ'סקה פוליטיקה - גם צחנה עשויה לעתים להיות בקונצנזוס! - ייצור ידע

  8. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - שדות ירוקים - ייצור ידע

  9. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - לילה של פריחות - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - עטור מצחך - ייצור ידע

  11. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - איתך בלעדיך - ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - אתה לי ארץ - ייצור ידע

  13. Pingback: שירי נצח: מה שיש לי לומר לך - ייצור ידע

  14. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - ערב קיץ חם - ייצור ידע

  15. Pingback: פנחס יחזקאלי: שירי נצח - זמן בבקבוק - Time in a Bottle - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.