אבי הראל: מסעות בני ישראל

  [בתמונה: מסעות בני ישראל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: מסעות בני ישראל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

רשימת המסעות בפרק ל"ג בספר במדבר, מתארת ארבעים תחנות מסע של בני ישראל במדבר סיני, כנראה כנגד ארבעים שנות הנדודים במדבר. בתיאור האמור יש חזרה של דפוס קבוע המתחיל במילים ויסעו מ..., ומסתיים במילים ויחנו ב... . למתכונת יסוד זו, מצרף לעיתים המספר המקראי הרחבה גיאוגרפית...

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 ביולי 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

שתי הפרשות המסיימות את ספר במדבר, מטותמסעי, עוסקות במסעות בני ישראל במדבר. הפרק הרלוונטי שעוסק בכך, הינו פרק ל"ג בפרשת מסעי. הפרק האמור, הינו סיכום תמציתי של מסעות בני ישראל מרגע יציאת מצרים ועד הגעתם לערבות מואב, בסמוך לארץ כנען. הפרק מונה ארבעים תחנות מסע, כנראה כנגד ארבעים שנות נדודים במדבר[1]. התיאור של המספר המקראי חוזר על דפוס קבוע של – ויסעו מ... – ויחנו ב...  .דפוס זה איננו יחידאי, והוא מופיע גם במסעות בני ישראל בספר שמות כדלקמן:" וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף" , " וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר"[2].

על הדפוס הקבוע של ויסעו ויחנו, נוספו מעת לעת הרחבות גיאוגרפיות, הקובעת את מיקומה של התחנה הנזכרת כמו למשל: "וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר"[3].

.

נוסף על הרחבות גיאוגרפיות אלה, יש ברשימת המסעות האמורה, רמזים לתשעה אירועים שונים שאירעו לבני ישראל מצאתם ממצרים עד הגעתם לערבות מואב. ארבעה אירועים רמוזים במבוא לרשימת המסעות כדלקמן: קורבן פסח מצרים, היציאה ממצרים, מכת בכורות וחציית ים סוף:" וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן:  מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, יָצְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה--לְעֵינֵי, כָּל-מִצְרָיִם וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים, אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה בָּהֶם--כָּל-בְּכוֹר; וּבֵאלֹהֵיהֶם, עָשָׂה יְהוָה שְׁפָטִים" , "וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת, וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ-הַיָּם הַמִּדְבָּרָה..."[4].

בהמשך הרשימה יש אזכור לבעיית המחסור החמור במים המאפיינת את כל נדודי בני ישראל במדבר:" וַיִּסְעוּ, מֵאָלוּשׁ; וַיַּחֲנוּ, בִּרְפִידִם, וְלֹא-הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם, לִשְׁתּוֹת"[5], ולמלחמתו של מלך ערד בבני ישראל: " וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן--בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[6]. עורך הרשימה הבליט מאוד את דבר מותו של אהרון הכוהן בהר ההר: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְהוָה--וַיָּמָת שָׁם:  בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ, בְּהֹר הָהָר"[7], אך מנגד, הוא מתעלם ממספר אירועים בולטים שחלקם הם אירועים מכוננים. האירוע הגדול והחשוב ביותר שלא מוזכר ברשימת המסעות, הוא מעמד הר סיני. גם שם ההר עליו קיבלו בני ישראל את התורה, הר סיני, איננו מוזכר כלל, ויש ציון עקיף המזכיר את מדבר סיני[8] ותו לא. בנוסף אין כל אזכור למלחמת בני ישראל כנגד עמלק, לסיפור המרגלים ולעוד אירועים חשובים נוספים.

[בתמונה: מות אהרן. היוצר: wikiart.org / © James Tissot. עורך הרשימה הבליט מאוד את דבר מותו של אהרון הכוהן בהר ההר... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מות אהרן. היוצר: wikiart.org / © James Tissot. עורך הרשימה הבליט מאוד את דבר מותו של אהרון הכוהן בהר ההר... התמונה היא נחלת הכלל]

אם נעבור להיבט של הקביעה הגיאוגרפית, על איזה תוואי נדדו בני ישראל במדבר, נקבל תשובות רבות, שרובן ככולן הם בגדר ההשערה בלבד. לפי אחת מההשערות המרכזיות, עברו בני ישראל ממצרים לקדש דרך צפון חצי האי סיני. השערה זו מחייבת לזהות את ים סוף עם ימת מנזלה הסמוכה לפורט סעיד, או עם סבחת ברדוויל [9], ואת הר סיני עם גבל הילל, כארבעים ק"מ מערבית לקדש ברנע. השערה זו בעייתית בעיקר בגלל הקרבה של הר סיני לקדש, ובקרבתו של התוואי של דרך ארץ פלישתים בניגוד לאמור בספר שמות:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:  כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" [10].

חוקרים אחרים זיהו את ים סוף באגמים המרים, ואת הר סיני עם גבל מוסא, שבדרום חצי האי סיני. לפי דעה זו, בני ישראל פנו ביציאתם ממצרים דרומה, לאורך חופו המזרחי של מפרץ סואץ, ומשם פנו מזרחה, בוואדי פיראן לכיוון הר סיני. גם דעה זו לא חורגת מההשערה, והיא מתבססת על שימור שמות בחצי האי סיני. אולם ידוע ששמו של גבל מוסא, הינה מסורת של צליינים נוצרים שהחלה מהמאה הרביעית לספירה, לכן ההתבססות על שימור שמות אין לה על מה לסמוך.

[בתמונה: ג'בל מוסא - הר סיני? התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ג'בל מוסא - הר סיני? התמונה היא נחלת הכלל]

בניגוד לחוסר הוודאות לאפיין את תוואי הנדודים של בני ישראל מיציאתם ממצרים עד הגיעם לקדש, הרי ניתן להתוות את נתיב מסעם מעציון גבר בואכה קדש. בין שתי הנקודות הללו, מפריד מרחק של 150 ק"מ, ונראה שהמדובר בדרך הנקראת דרך ים סוף:" וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֵלָי; וַנָּסָב אֶת-הַר-שֵׂעִיר, יָמִים רַבִּים" [11].  דרך זו מקשרת בין קדש עם מפרץ אילת דרך גבל עריף וכונתילה. לפי האמור בספר דברים, הגיעו בני ישראל לקדש, ורק אחר כך הם החלו לנדוד לאורך דרך ים סוף, עד עציון גבר. בפרקנו, כיוון התנועה של בני ישראל הוא הפוך, מה שמראה שהיו השערות ומסורות שונות בקרב בני ישראל בנושא זה. מקדש פנו בני ישראל מזרחה דרך נחל צין אל הר ההר, ומשם הם פנו לצלמונה הסמוכה ולחצבה בערבה. מצלמונה נודדים בני ישראל לאזור מכרות הנחושת ליד חירבת פינאן, היא פונון המקראית, שנמצאת סמוך להרי אדום, בקצה המזרחי של הערבה, מקום העשיר במקורות מים. עד כאן ניתן להתחקות אודות מסע בני ישראל. לאחר מכן יש קושי רב בזיהוי התחנות במסעם, בעיקר לא יודעים היכו נמצאות התחנות באובות ועיי העברים.

רשימת מסעות בני ישראל במדבר, במקרא ובעיקר בפרשתנו, הינה סוגה ספרותית שנמצאת גם במקבילות של העולם העתיק. כך למשל אנו מוצאים רשימה ממסופוטמיה, מהמאה ה- 18 לפני הספירה, המתארת מסע דומה, המשקף מסע צבאי מאורגן, מציין את מקומות החנייה ואף מסכמת את מספר ימי המסע בדומה למצוי בפרקנו. תיאורי מסע עם דפוס ספרותי קבוע, בדומה לפרשתנו, של חנייה ממקום למקום, אנו מוצאים גם בכתובות מלכי אשור, שנכתבו במאה ה- 13 לפני הספירה לערך.

[בתמונה: בני ישראל מלקטים מן במדבר, הציור מיוחס מיוחס לאמן הפלמי ,דניאל טניארס הראשון (1646-1582). שמן על נחושת. מתוך התערוכה סיפורי התנ"ך של האמנים האירופאיים הקלאסים מהמאות ה 16 - 18 במוזיאון ראלי 2. התמונה היא נחלת הכלל, באדיבות rallimuseums]

[בתמונה: בני ישראל מלקטים מן במדבר, הציור מיוחס מיוחס לאמן הפלמי ,דניאל טניארס הראשון (1646-1582). שמן על נחושת. מתוך התערוכה סיפורי התנ"ך של האמנים האירופאיים הקלאסים מהמאות ה 16 - 18 במוזיאון ראלי 2. התמונה היא נחלת הכלל, באדיבות rallimuseums]

אחרית דבר

רשימת המסעות בפרק ל"ג, מתארת ארבעים תחנות מסע של בני ישראל במדבר סיני, כנראה כנגד ארבעים שנות הנדודים במדבר. בתיאור האמור יש חזרה של דפוס קבוע המתחיל במילים ויסעו מ..., ומסתיים במילים ויחנו ב... . למתכונת יסוד זו, מצרף לעיתים המספר המקראי הרחבה גיאוגרפית, המתארת את מקום שהייתם של בני ישראל. למרות הפירוט הרב, חסרים ברשימת המסעות מספר אירועים מכוננים בחיי בני ישראל כדוגמת מעמד הר סיני, מלחמת עמלק, סיפור המרגלים ועוד. אין הסבר מניח את הדעת מדוע אירועים מכוננים אלה חסרים, ואולי המדובר במסורת מקראית שונה מזו של ספר שמות.

תוואי הנדודים של בני ישראל אף הוא איננו ידוע, וכל תוואי אותו הציעו החוקרים היה ונשאר בגדר השערה בלבד. מה שאולי ניתן לדעת הוא תוואי הנדודים של בני ישראל מעציון גבר בואכה קדש. הסוגה של רשימת מסעות שכאלה איננה ייחודית למקרא ואנו מוציאים כדוגמתה בספרות של המזרח הקדום, החל במאה ה – 18 לפני הספירה במסופוטמיה ואחר כך בממלכת אשור. שם המדבור במסעות צבאיים ואזרחיים גם יחד, הכוללים דפוס ספרותי המתאר יציאה וחנייה, בדומה למסופר בפרשתנו.

[לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] עולם התנ"ך, במדבר, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1997, עמודים: 191 – 194. אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמודים: 167 – 169.

[2] שמות, פרק י"ב, פסוק ל"ז, פרק י"ג, פסוק כ', בהתאמה.

[3] במדבר, פרק ל"ג, פסוק ו'.

[4] שם, פסוקים: ג' – ד', ח' בהתאמה.

[5] שם, פסוק י"ד.

[6] שם, פסוק מ'.

[7] שם, פסוקים: ל"ח – ל"ט.

[8] שם, פסוק ט"ו.

[9] ימת ברדוויל , או سبخة البردويل סבחת אל-ברדוויל,  מזוהה עם מקום הנקרא הימה הסירבונית. המדובר בלגונה של הים התיכון, הנמצאת בצפון חצי האי סיני. מקור שם הימה הוא במלך הצלבני בלדווין הראשון, שעל פי המסופר מת באזור לאחר אכילת דג רעיל מתוך הימה.

[10] שמות, פרק י"ג, פסוק י"ז.

[11] דברים, פרק ב', פסוק א'.

2 thoughts on “אבי הראל: מסעות בני ישראל

  1. Pingback: פרשת מסעי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: 'פרשת מטות' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *