יורם אטינגר: האיום האיראני – מציאות לעומת ספקולציות

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי IanZA לאתר Pixabay]

[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן]

%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]

*  *  *

לתשומת לב מעצבי מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב המנהלים מו"מ להסכם הגרעין עם איראן: הבסיס לצפי מציאותי של התנהלות איראן בעתיד הוא התנהלותה בעבר. התנהלות בעבר – ובמיוחד במזה"ת מונחה ההיסטוריה והמסורת – מתועדת ואובייקטיבית, לעומת התנהלות עתידית שהיא ספקולטיבית, סובייקטיבית ועתירת אי-וודאות.

התעלמות מהתנהלות שיטתית אנטי-אמריקאית של איראן מאז מהפיכת 1978/79 – שהפכה את איראן מ"השוטר האמריקאי של המפרץ הפרסי" למוקד אזורי ועולמי של הפצת חתרנות, טרור ומלחמות – פוגעת קשות ביציבות האזורית והעולמית ובאינטרסים כלכליים וביטחוניים של ארה"ב.

אבל, מעצבי מדיניות החוץ והביטחון של הנשיא ביידן, ובמיוחד מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ראש ה-CIA, וויליאם ברנס ומנהלת סוכניות המודיעין, אווריל היינס, נחושים להצטרף להסכם הגרעין עם איראן.

[להרחבה על מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, לחצו כאן] [להרחבה על ג’ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, לחצו כאן] [להרחבה על וויליאם ברנס, ראש ה- CIA, לחצו כאן] [להרחבה על אווריל היינס, מנהלת סוכנויות המודיעין, לחצו כאן]

[בתמונה: הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

זאת, למרות מערכת החינוך הפנטית האנטי-אמריקאית באיראן; רמיסת זכויות האדם באיראן; הפצת סמים וטרור איראני (בשיתוף פעולה עם חיזבאללה) ב"חצר האחורית" של ארה"ב בגבול המשולש של ארגנטינה, פרגוואי וברזיל ובגבול המשולש של צ'ילה, בוליביה ופרו; מעורבות קריטית של איראן במלחמות אזרחים בתימן, עיראק, סוריה ולבנון; ליבוי הטרור בכל מדינה ערבית פרו-אמריקאית; פיתוח יכולות בליסטיות, ביולוגיות וגרעיניות; וקשרים אסטרטגים הדוקים עם אויביה של ארה"ב כגון צפון קוריאה, ונצואלה, סוריה, טאליבן, אל-קעידה, "האחים המוסלמים", חיזבאללה, חמאס, החות'ים בתימן וישויות פורעות חוק נוספות.

[בתמונה משמאל: הנשיא, ג'ו ביידן וממשלו נחושים להתעלם מהכוח שמניע את איראן, מתוך אמונה שניתן 'לשנות את כיוון הרוח'... התמונה היא נחלת הכלל]

חרף המציאות הנ"ל, מעצבי המדיניות של ביידן רואים במשטר האייתולות שותף אמין למו"מ גרעיני ולדו-קיום בשלום עם מדינות המפרץ הערביות, על אף הנחישות המתועדת-למשעי של המשטר השיעי באיראן להפיל את כל המשטרים במדינות ערב הסוניות והפרו-אמריקאיות.

כדי לקדם את הערוץ הדיפלומטי ולחזור להסכם הגרעין, החליטו אנשי ביידן להסיר משולחן המו"מ את האופציה הצבאית ואת האפשרות לשינוי המשטר בטהראן. החלטה זאת נתפסת על ידי האייתולות כגילוי-חולשה, כפי שהייתה נתפסת על ידי כל גוף פורע-חוק, ובמיוחד במזרח התיכון.

[בתמונה: האם ממשל ביידן מבין כיצד נתפסת התנהגותו בעיני האיראנים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי johnhain לאתר Pixabay]

וכך, הנשיא ביידן מחזר אחר משטר האייתולות – המהווה איום קטלני, ברור ומיידי על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי – ובמקביל מפעיל לחץ על סעודיה ומצרים (בנושאי זכויות האדם, דמוקרטיה ומלחמה בטרור "האחים המוסלמים"). בכך, הוא מערער את אמינותה האסטרטגית של ארה"ב, את יציבות האזור, ודוחף את סעודיה ומצרים לזרועות סין ורוסיה.

בעוד וושינגטון סבורה שאפשר לשכנע את משטר האייתולות לסטות מחזונו הדתי, פנטי ומגלומני להשתלט על המפרץ, המזרח התיכון, מרכז אסיה, קרן אפריקה ושאר העולם – בתמורה לחבילה כלכלית ודיפלומטית חסרת תקדים – מבהיר המשטר הקנאי שאינו מונחה-כלכלה ודיפלומטיה, אלא מונחה-חזון נטול-פשרות הכולל את שיעבוד המערב – ובמיוחד "השטן הגדול" האמריקאי – לשלטון האימפריה האיראנית.

[הכרזה: ייצור ידע]

אנשי ביידן מתעלמים מהעובדה שהאייתולות מינפו את הסכם הגרעין מ-2015, ואת רוחב הלב האמריקאי, לקידום – ולא למיתון – פעילות טרור, התחמשות, דיכוי ומדיניות אנטי-אמריקאית. כך היו גם תוצאות תמיכת ארה"ב בעליית האייתולות לשלטון ב-1978/79, כאשר הנשיא קארטר התעלם מהתנהלות אייתולה חומייני וראה בו לוחם חירות אמין ונוח לארה"ב, הנלחם ברודנות של השאה הפרסי.

המדיניות השגויה עלולה לחזור על עצמה לאור העובדה שהנציג המיוחד של הנשיא ביידן לקידום המו"מ עם איראן הוא רוב מאלי (ראו תמונה משמאל), שהיה ממעצבי הסכם הגרעין מ-2015, וידוע בלהיטותו למדיניות אמריקאית רב-לאומית (בתיאום עם אירופה והאו"מ) ולא מדיניות חד-צדדית של ארה"ב ("אמריקה תחילה").

[תמונתו של רוב מאלי משמאל היא צילום מסך]

מאלי לא מסתיר את אמונתו באפשרות לשנות באופן מהותי את התנהלות האייתולות וגופים פורעי-חוק נוספים כמו חמאס וחיזבאללה. עד לתפקידו הנוכחי, היה מאלי נשיא ומנכ"ל (וגם אחד המייסדים) של International Crisis Group הממומן על ידי המיליארדר ג'ורג' סורוס, מחסידי הרב-לאומיות, תומך באגף הרדיקלי ("פרוגרסיבי") של המפלגה הדמוקרטית, תרם רבות לשתדלנות למען הסכם הגרעין מ- 2015, ומקיים קשר חיובי עם האייתולות למרות התנהלותם פורעת-החוק. מאלי היה יועץ בכיר למדיניות חוץ של הסנטור הרדיקלי ברני סנדרס בתקופת הבחירות המוקדמות לנשיאות ב-2020, ושירת כיועץ מיוחד לנשיא אובמה בנושאי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

האם מעצבי המדיניות של הנשיא ביידן, והמחוקקים בסנאט ובית הנבחרים – שבכוחם לבלום, לשנות וליזום מדיניות חוץ וביטחון – ילמדו מלקחי המדיניות שהובילה להסכם הגרעין מ-2015 ולתמיכת ארה"ב במהפיכת 1978/79, ולא ישעבדו את המציאות להרהורי-לב וספקולציות הרות-אסון? האם הם ערים לעובדה שהנמר האיראני מסוגל אמנם להחליף טקטיקות אך לא חברבורות?

[בתמונה: חברים חדשים-ישנים... התמונה היא צילום מסך]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *