תקציר: בקיץ 1967 ביקר השר ישראל גלילי בקיבוץ מרום גולן. ביקשו ממנו להבטיח שמבחינת ממשלת ישראל הם שם כדי להישאר. גלילי ענה להם: "תבטיחו אתם כי תאבקו כנגד כל ממשלה בישראל שתבקש לעקור אתכם". כאן טמון יסוד גדול בניהול המתח החיובי שבין מדינה לבין חלוציה…
[בתמונה: מאבק על אחיזה. עלייה לקרקע בעמק הירדן, צילום: קלוגר זולטן, לע"מ]
[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
זהו מאמר ראשון על מאחז אביתר והצורך ביישובו. למאמר הקודם לחצו כאן:
* * *
מאחז אביתר הוקם בפעם האחרונה, בעיצומו של סבב לחימה, מספר שעות לאחר פיגוע הירי בצומת תפוח, ב- 2021. בעבודה עברית מופלאה, הוקמו בתי קבע בלתי יבילים. הוא ממוקם על גבעה שולטת מצפון לציר 5 - חוצה שומרון - מה שמעניק לנקודה את חיוניותה הביטחונית. בעבר שכן בגבעה בסיס צבאי בשם "תפוחית". בקיץ 1984, שהיתי במקום, כמג"ד בתעסוקה מבצעית במרחב שכם. כבר אז ניהלנו מבצעים ללכידת אמל"ח ופעילי טרור בכפר ביתא הסמוך.
אח"כ באפריל 2013, הוקם שם יישוב שנהרס. ב-2 ביולי 2021, פונה המאחז בסיכום פשרה עם הרשויות, לפיו תבחן המדינה בהקדם את מעמד הקרקע, וסוכם כי אם יוכר השטח כאדמות מדינה תוקם במקום ישיבת הסדר ומאוחר יותר יישוב.
הציר משמש מסדרון עיקרי לחיבור גוש דן אל בקעת הירדן. בתהליך אוסלו, בסימון שטחי C, ראש הממשלה יצחק רבין, סימן את המסדרונות החוצים את יו"ש ממערב למזרח, כמרחבים חיוניים לישראל. שימור מסדרון ציר 5, בשליטה ישראלית היה בעיניו, תנאי הכרחי לאחיזה הישראלית בבקעת הירדן. עם פרסום מתווה טראמפ, התגבר המאבק על השליטה בציר 5, במסגרתו התרחשה גם ההשתלטות הפלסטינית על תל ארומה החשמונאי.
הבנת העיתוי להקמת אביתר ב- 2021, מצריכה מבט אל ההקשר הרחב, בתוכו פרעות הערבים בחודש מאי 2021 בערי ישראל
במאורעות 1939-36, התגבשה בהנהגת היישוב התפיסה, שבמקביל למאמצי הגנה ואבטחה, חובה לממש גם יוזמה אקטיבית. במתח שהתהווה בין הנקיטה בצורת מאבק אקטיבית, לבין האילוץ המוסרי להימנע מפעולות נקמת דם בערבים, בחר דוד בן גוריון (ראו תמונה משמאל) בהרחבת מפעל ההתיישבות, כביטוי ציוני לפעולה אקטיבית.
[בתמונה: דוד בן גוריון - צורת מאבק אקטיבית... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]
היוזמה שמומשה בעלייה ההתיישבותית לאביתר, מתחברת בהיבט זה, לדפוס הפעולה החלוצי שהגיונו לא סר מאז.
למול היוזמה החלוצית, רשויות המדינה, בהובלת מערכת הביטחון חזרו והדגישו את הפרת החוק הכרוכה בבניית היישוב ללא האישורים המתאימים
ברור הנסיבות בהן רשאי אדם ליטול דין לעצמו, אם בכלל קיימות נסיבות כאלה, הוא דיון פילוסופי- ערכי המצוי מעבר לדיון המשפטי הצרוף. דווקא מדינה דוגמת בריטניה, בעלת מורשת מבוססת של שלטון חוק, היטיבה להכיר בנסיבות המיוחדות בהן עשיית דין עצמי, יכולה להיות מוצדקת ומועילה ככורח נסיבתי [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'הכורח ב"עשיית דין עצמי" במאבקי אחיזה בקרקע', לחצו כאן].
במתח הזה, מצוי למעלה ממאה שנה היגיון ההתנהלות המוביל את התפתחות מפעל ההתיישבות הציוני. יסוד הבעיה טמון במאבק המתמיד המתקיים בארץ ישראל על האחיזה בקרקע
מניה שוחט (ראו תמונה משמאל) במכתבה להנרייטה סולד - במרץ 1909 - היטיבה לתאר:
"סיפרתי לך כבר פעם כי בפלשתינה אסור שתישאר קרקע בלתי מעובדת. כשערבי רואה שאין מעבדים את הקרקע הוא מתיישב עליה, וברגע שהוא כבר אכל לחם מאדמה זו לא יעזוב אותה. אז יש צורך לגרשו בכוח, מתחילים משפטים... כתוצאה מכך נוצרת שנאה בין ערבים ליהודים. מכיוון שאין אפשרות להשאיר את הקרקע בלתי מעובדת, הכרחי להחכירה לערבי ואז חוזר הסיפור שתיארתי מקודם... הערבים לא עוזבים את הקרקע שהוחכרה להם והתוצאה היא מהומות אגרריות, משפטים, בית סוהר ..."
[תמונתה של מניה שוחט משמאל היא נחלת הכלל]
לכל מי שהתחכך במאבקי ההתיישבות, נראה כאילו מאה שנה ודבר לא השתנה. מה שהשתנה לרעה, הוא מידת ההכרות והאהדה של מנהיגי האומה, ושופטיה לקשיי המאבק החלוצי במרחבי הספר. הדינמיקה המורכבת של המאבק על הקרקע בארץ ישראל, ממשיכה לחייב דפוסיי היגיון של תודעת חירום. בנסיבות החירום בהן מאבק זה ממשיך להתקיים, טמון המפתח לשיפוט המעשים הנראים בעיניים משפטיות פורמליות, כ"עשיית דין עצמי".
בדורות קודמים, למנהיגי מפלגות הפועלים, הייתה הבנה לזיקת הגומלין הראויה להתקיים בין ההנהגה המוסדית לבין קבוצות חלוצים, הנאמנות לשליחותן בהתיישבות.
כך לדוגמה: בקיץ 1967 ביקר השר ישראל גלילי בקיבוץ מרום גולן. ביקשו ממנו להבטיח שמבחינת ממשלת ישראל הם שם כדי להישאר. גלילי ענה להם: "תבטיחו אתם כי תאבקו כנגד כל ממשלה בישראל שתבקש לעקור אתכם". כאן טמון יסוד גדול בניהול המתח החיובי שבין מדינה לבין חלוציה.
ליבי עם חלוצי אביתר, בציפייה ובתפילה לחזרתם אל הקרקע!
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א;
- מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'הכורח ב"עשיית דין עצמי" במאבקי אחיזה בקרקע'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
- גרשון הכהן (2017), 'הכורח ב"עשיית דין עצמי" במאבקי אחיזה בקרקע', ייצור ידע, 1/9/17.
יותר כמו מעשה בלתי חוקי בעליל.
אבל מה זה חוק בימינו?
אסקופה נדרסת.