אלי בר און: סוף סוף הלייזר יוצא לדרך!

[התמונה היא צילום מסך]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

סוף סוף ובאיחור רב שנים הלייזר רב העוצמה בתפקידו המיועד כמערכת היירוט העתידית העיקרית של מדינת ישראל יוצא לדרך (ראו הסרטון למטה). בשבוע שעבר התבצע בישראל הניסוי הפומבי החשוב ביותר שבוצע כאן בתחום הלייזר רב העוצמה. ניסוי, שהוא אבן דרך בניסיון רב השנים להפוך את קרני הלייזר רבות העוצמה לאמצעי החשוב ביותר ביירוט של רקטות, טילים ועוד מעופפים שמיועדים לפגוע בנו כמדינה וכאזרחים.

איום של הרקטות והטילים הוא האיום הביטחוני הגדול ביותר על אזרחי מדינת ישראל. במערכה האחרונה, הוכח שוב כי כל הנפגעים האזרחיים היו מאש רקטית; וזו הייתה מערכה קטנה מאוד ביחס לעוצמת הסכנה מעשרות אלפי הרקטות ומאות הטילים המדויקים שמכוונים נגד מרכזי האוכלוסייה שלנו, ועלולים לפגוע בנו מצפון וגם שוב מעזה.

.

הניסוי שנערך בדק את היכולת של קרן לייזר שמשוגרת ממטוס לרכז למשך מס' שניות את האנרגיה הרבה שלה על נקודה זעירה על כלי טייס אחר וכך באמצעות חימום לשרוף את כלי הטייס ולגרום להפלתו. יכולת האחיזה של קרן הלייזר על נקודה זעירה מוגדרת כאשר שני הגופים טסים כל אחד במהירות אחרת ולכיוון אחר היא הישג טכנולוגי מרשים מאוד.

הניסוי הסתיים בהצלחה, תותח הלייזר המוטס השמיד את כל המטרות המוטסות שנדרש למנוע את המשך טיסתם. היה זה רק צעד אחד חשוב בדרך ארוכה, המפתחים צריכים עדיין להוכיח יכולות מאתגרות יותר:

1, המטרות שיורטו בניסוי היו איטיות; וצריך יהיה להוכיח את היכולת הזו של ההתמקדות הנדרשת במשך מס' שניות על נקודה זעירה גם על מטרות מאתגרות שהם רקטות וטילים, מטרות קשיחות ומהירות בסדר גודל ויותר מהטיסנים ששימשו בניסוי.

2, עוצמת הלייזר שניבדק הייתה, להערכתי, קטנה משמעותית מהמינימום הנדרש כדי לייצר תותח לייזר יעיל, ארוך טווח, כזה שיוכל להגן על שטח של מאות קמ"ר וגם להתמודד עם מטחי טילים.

משקלה, של המערכת של תותח גדול כזה, מס' טונות; ומטוס קל - דוגמת זה ששימש בניסוי - לא יוכל לשאת את המישקל הכבד הזה. גם להפיק קרן לייזר איכותית בעוצמות של מאות ק"ו זו לא תהיה בעיה פשוטה.

[התמונה היא צילום מסך]

חשיבות הלייזר רב העוצמה היא במלחמות העתיד; משמע, כל המלחמות שיתרחשו כבר בראשית העשור הבא. במלחמות שיתרחשו בעשור הזה עדיין נשק הלייזר לא יהיה גורם משמעותי; ושוב, חבל.

לאחר השתהות ארוכה ומכוונת ע"י המימשל האמריקאי (הם המובילים העולמיים בטכנולוגיה הזו) - שחושש, ובצדק, כי טכנולוגית הלייזר רב העוצמה תהיה גם ברשות סין ורוסיה, ותאיים על צבאות ארה"ב - החל הממשל האמריקאי, בשנים האחרונות, להשקיע ולפתח את תותחי לייזר רבי עוצמה. זאת, לאחר שהוכח כי הטילים המדויקים, המהירים מאוד והמתמרנים של רוסיה וסין מסכנים כעת את עליונות העולמית של צבאות ארה"ב באוויר ובים.

האמריקאים מבינים כעת, ובאיחור רב, כי הטילים נגד טילים שלהם לא יצליחו לבדם לנטרל את הסיכון. הם תמיד יהיו יקרים מאוד; ולכן, תמיד מועטים. יתרה מכך, גם כאשר יש טילים נגד טילים יעילות היירוט שלהם מוגבלת, בעיקר, כשנורים מטחים כבדים. אנו חייבים שתהיה לנו יכולת זולה לפגוע במטרה, במהירות האור, ולהשמידה בשניות ספורות. זאת ניתן לבצע רק באמצעות קרני הלייזר.

לכן, המאמצים המקבילים - שלנו ושל ארה"ב - חייבים להתמקד כעת בשתי התצורות של הגנת לייזר:

  1. לייזר מוטס אווירי שבשלב הראשוני נניח החל משנת 2024 יוכל ליירט איומים אוויריים בטווח של עשרות ק"מ.
  2. לייזר יבשתי/ימי שיוכל ליירט איומים בטווח הקצר יותר של כ 10 ק"מ.

ניתן להתייחס לנ"ל כמערכת הגנה דו שיכבתית. לכל תצורה של מערכת אווירית או יבשתית יש את היתרונות והחסרונות שלה, אבל רק באמצעות הפעלתן כמכלול משולב. אחד ניתן יהיה להשיג את המטרה ולנטרל את האיום מס' 1 על הביטחון שלנו והוא איום הרקטות והטילים.

2 thoughts on “אלי בר און: סוף סוף הלייזר יוצא לדרך!

  1. חדשות מאד אופטימיות, אמנם באיחור ניכר אבל בכול זאת, עכשיו יש לצפות – כך לפי הדיווח בתקשורת שתותח ה לייזר להתמודדות עם הבלונים יהיה זמין- כך מקווים בעוד שנתיים שלוש.. יכול להיות שהציניות לא במקומה- אבל הביזיון של בלונים שהמעצמה הצבאית החזקה ביותר במזרח התיכון אינה יכולה להתמודד – פשוט מוציא מהדעת

  2. נסחפת. ניסוי כזה כבר נערך לפני כ-50 שנה. אין כאן שום חדשנות.
    זהו לייזר חלש מדי. לא יוכל להגן על העורף. לא זה, ולא זה המתוכנן לעוד 3 שנים.
    זה כמו לקנות אוטו עם מנוע 120 סמ"ק במקום 1,800…
    מה שצריך זה לייזר בעוצמה הראויה, וכזה הוצע לישראל עוד לפני כ-20 שנה ע"י ארה"ב.
    הרעיון לעשות הכל לבד, הוא טירוף מערכות. ממילא בסוף פונים לארה"ב כדי לממן את הייצור. ראה מקרה כיפת ברזל שטילי הטמיר שלה מיוצרים בארה"ב. אז למה לא לשתף פעולה מראש?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *