פיל בחנות חרסינה: כמה מילים על דוקטרינת הדאחיה

[בתמונה: שרידי בניין שהופצץ במהלך מלחמת לבנון השנייה ברובע הדאחייה, 2008.

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפצצה אווירית, לחצו כאן] 

כמה מילים על דוקטרינת הדאחיה: מלחמת לבנון השניה VS שומר החומות...

מלחמת לבנון השנייה שפרצה ב- 12 ליולי, נמשכה 34 יום. במהלכם ירה חיזבאללה 3,970 טילים ורקטות לעבר העורף הישראלי.

מבצע שומר החומות נמשך 11 יום ,במהלכו ירו החמא"ס והגא"פ יותר מ- 4300 רקטות ופצמ"רים לעבר מדינת ישראל.

עם תחילת מלחמת לבנון, מתפתחת בצה"ל, מה שאחרי המלחמה, תפורסם בציבור כדוקרטינת הדאחיה.

ההיגיון מאחורי הדוקטרינה אומר משהו כמו: אנחנו לא מצליחים לחסל לכם את המשגרים אבל נצליח לפגוע לכם בנכסים סטטים כמו הדאחיה ודרך הפגיעה במרכז העצבים החיזבללאי נצליח לשכנע אתכם (אולי) שלא כדאי לכם להילחם בנו.

85 שנה לאחר שג'וליו דואה (Giulio Douhet) כותב את ספרו "השליטה באוויר" מאומצת התאוריה שלו במלואה על ידי המטכ"ל הישראלי; וב- 13 ליולי 2006, מתחיל צה"ל בפיזור כרוזים בדאחיה הלבנונית, שקוראת לתושבים להתפנות מבתיהם.

תחנת אל מנאר - הממוקמת בדאחיה - מותקפת לראשונה ב- 13 ליולי בתקיפה ראשונה מתוך חמש. בניני המגורים שבדאחיה מותקפים לראשונה ב- 14 ליולי; ורצף התקיפות מול השכונה ממשיך עד לסוף המלחמה.

[להרחבת המושג: תורת לחימה - דוקטרינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בתמונה: הלוגו של רדיו אל מנאר. הם היו ראשונים... התמונה: חיזבאללה]

ההשפעה של התקיפות על יכולת השיגור או רצון השיגור של חיזבאללה? אפס אחד גדול!

חיזבאללה ממשיך לירות בעוצמה בהתאם ליכולותיו וחשבונותיו עד לסוף המלחמה.

דוקטרינת הדאחיה התפתחה בפיקוד הצפון של האלוף גדי אייזנקוט (ראו תמונה משמאל) עם תום מלחמת לבנון השנייה; והובילו אליה האירועים השונים במהלך המלחמה.

[בתמונה משמאל: הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט. התמונה היא נחלת הכלל]

אייזנקוט האמין שהפצצת מרכז העצבים החיזבללאי ברובע הדאחיה בבירות - שבוצעה בין הימים השני והחמישי למלחמת לבנון השנייה - תביא את החיזבאללה להתחנן להפסקת אש. כראש אגף המבצעים (אמ"צ), אייזנקוט היה אחד התומכים והדוחפים למהלך. עם סיום המלחמה, מנה הרמטכ"ל דאז, דני חלוץ את החרבת רובע הדאחיה כאחד מהשגייה הבולטים.

כמו כל אמונה דתית התפתחה אמונתו זו של אייזנקוט במנותק מהאירועים במהלך המלחמה עצמה. הדוקטרינה משכנעת בעיקר את מקבלי ההחלטות הישראלי, שלא רוצים לשלם את המחיר הכרוך בהפעלת כוחות היבשה להפסקת הירי הרקטי שהם עושים משהו.

כמו בכל דת מציאות, לחוד ואמונות לחוד. חיזבאללה לא הזדרז להפסיק את האש לאחר החרבת רובע הדאחיה; והאש נמשכה עוד 29 יום לאחר מכן. תוצאותיה העגומות של מלחמת לבנון השנייה לא מביאים לחישוב מסלול מחדש בצה"ל. לאחר שמתמנה אייזנקוט לאלוף פיקוד צפון; הוא מתראיין לידיעות אחרונות, ומציג בפני העיתון את מה שהוא מכנה דוקטרינת הדאחייה ואומר: "בעימות הבא, אמר, תרחיב ישראל את יכולת ההרס שהפגינה לפני שנתיים בדאחיה, הרובע השיעי בביירות".

[התמונה היא צילום מסך]

במקביל מפרסם אל"מ ד"ר גבי סיבוני (ראו תמונה משמאל) חברו הקרוב של אייזנקוט - במאמר שהוא מפרסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי - את הבסיס התאורטי של הצהרות האלוף אייזנקוט:

"הולכת ומתגבשת תפיסה מעודכנת, במענה של ישראל לאיומי רקטות וטילים מסוריה, לבנון ורצועת עזה... הפיתרון: מהלומה לא פרופורציונלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב, כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הוא משני. מיד עם פרוץ העימות, יידרש צה"ל לפעול במהירות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולת האויב, כדי לפגוע ולהעניש בהיקף שיחייב תהליכי שיקום ארוכים ויקרים. פגיעה זו חייבת להתממש בזמן קצר ככל האפשר, תוך העדפת פגיעה בנכסים על פני המרדף אחר כל משגר... מענה שכזה, עתיד לשמר זיכרון רב שנים אצל מקבלי ההחלטות בסוריה ובלבנון, שיעמיק את ההרתעה".

[תמונתו של אל"ם ד"ר גבי סיבוני נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Marloweperel  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אם לסכם, צה"ל החליט במודע, שהאיום על העורף הישראל ושיתוק החיים האזרחיים הוא איום משני שאיננו מחייב טיפול וגורס שהניצחון בשדה המערכה יגיע מאפקטים תודעתיים ולא מהשמדת יכולותיו של האויב.

[הכרזה: ייצור ידע]

תקופת בניין הכוח של חיזבאללה, שלאחר מלחמת לבנון השנייה, והשקט בחזית הצפון - הנובע מהעיסוק הבלתי פורופרציונאלי של חיזבאללה בסוריה, מ- 2010 - מנותחים בצבא, בטעות, כהצלחה אדירה של דוקטרינת הדאחיה.

דוקטרינת הדאחיה משועתקת לעזה במלואה:

  • מבצע צוק איתן מסתיים בהפלת שני מגדלים המכונים בצה"ל "יעדי עוצם". ב- 23 לאוגוסט 2014 מפיל חיל האוויר את מגדל הניצחון בתל אל אווה; ושלושה ימים אח"כ - לאחר 51 ימי לחימה סה"כ - מגיעים החמאס ומדינת ישראל להפסקת אש. במדינת ישראל מזדרזים להכריז על ניצחונה של דוקטרינת הדאחיה שהורידה את החמאס על ברכיו.
  • מבצע שומר החומות מתחיל מהנקודה שבה נגמר מבצע צוק איתן עם הפלת יעדי עוצם ברצועת עזה והנה נס: רצון החמאס ויכולותו לייצר אש לא נפגעת עד לסוף המלחמה, בדיוק כמו אחיו הלבנוני במלחמת לבנון השניה.

דואה טען בספרו (פורסם ב 1921) שהשימוש בכוח האווירי הוא מהפכני: הכוח האווירי הוא מהפכני, כיוון שהוא פועל במימד האווירי (שב-1921 עוד לא ממש בא לידי שימוש): מטוסים יכולים לטוס מעל קו החזית ולתקוף למעשה כמעט כל יעד שהם ירצו. השליטה באוויר תושג ע"פ דואה על ידי השמדת חיל האוויר של היריב ולאחר מכן כתישה בלתי פוסקת של צבאו מהאוויר והפעלת לחץ תודעתי ע"י תקיפת מרכזי תעשיה ומרכזי אוכלוסין. השולט באוויר אם כן ע"פ דואה ינצח.

[התצלום של הגנרל דואה משמאל, הוא נחלת הכלל]

והנה מדינת ישראל - למרות השליטה המוחלטת שלה באוויר - לא מצליחה להכריע לא את חיזבאללה ולא את חמאס שהשכילו לפתח כוח אווירי שונה; ומצליחים לפגוע במידה, זו או אחרת של הצלחה, בעורף הישראלי; ולשתק את החיים בו. ההצלחות הללו של החמאס והגא"פ מושגות באמצעות אמצעים פרימטיביים שמיוצרים בייצור עצמי.

אמצעי הדיוק - שטרם הוטמעו בצורה נרחבת באמל"ח החמאסי גאפ"י - מבטיחים שהעימות הבא עם עזה יסתיים כשהצד הבא משיג הרבה יותר השגים (תחשובו על מטח פתיחה של 1000 רקטות מדוייקות, שמכוונות כולן לעבר סוללות ההגנ"א הישראליות).

על צה"ל לחשב מסלול מחדש. ההנחות שעמדו בבסיס דוקרטינת הדאחיה התגלו לטעמי כלא נכונות; והמהפכה הטכנולוגית שעוברת על חיזבאללה חמאס וגא"פ תכתוש את ההנחות הללו לחלוטין.

אה, ואולי כדאי להרחיק גולנצ'יקים מתהליכי חשיבה ארוכי טווח? הם לא משהו בתחום... ואם אפשר אז אולי גם כדאי להרחיק כמה צנחנים, שהמרחק בין המילים הקטלניות והרב ממדיות שלהם, למעשיהם הנרפים, הוא בלתי נסבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *