אלי בר און: מבצע שומר החומות – תובנות עד כאן

[בתמונה: חלק מהשיגורים בוצעו ממשגרים רב קניים, שבהם הצטיידו העזתים. משגרים, מהם ניתן לשגר ליעד כמות גדולה של רקטות בשניות ספורות, ברמת דיוק גבוהה בהרבה... המקור: התקשורת העזתית]

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

מספר תובנות על המערכה, שעדכני לזמן כתיבת שורות אלה, עדיין מצויה בעיצומה.

השוואה, בין המערכה הנוכחית למבצע צוק איתן, מלמדת כמה מרשימה התעצמותם של החמאס והג'יהאד האסלאמי; ועד כמה היטיבו לנצל את תקופת השקט היחסי, שבין העימותים. השינוי העיקרי הוא בעוצמת המתקפה העזתית, והוא בעיקרו איכותי:

1. מתקפה באמצעות מטחי ירי צפופים: מטחים אלה נועדו להקשות על מערכות היירוט האפקטיביות שלנו, סוללות כיפת ברזל, ליירט את כל הרקטות שמאיימות לפגוע באזורים המאוכלסים.

חלק מהשיגורים בוצעו ממשגרים רב קניים, שבהם הצטיידו העזתים. משגרים, מהם ניתן לשגר ליעד כמות גדולה של רקטות בשניות ספורות (ראו תמונה שבראש המאמר).

2. שיפור ניכר של הדיוק, באמצעות צמצום הנחיתות של הרקטות בשטחים פתוחים. שיפור זה מסכן את האוכלוסייה. עתה, צריך ליירט, בערך כל רקטה שנייה (בניגוד לכל רקטה רביעית, קודם לכן), כדי למנוע פגיעה במקומות מאוכלסים. ההישג הזה הוא בזכות השימוש באותם משגרים רב קניים, והצבתן של הרקטות בבורות ירי; כאשר הצוות המשגר יושב במקום מרוחק.

3. הצטיידות ברקטות כבדות וארוכות טווח. זה השיפור הגדול והמסוכן ביותר; וזה הוא ההישג הגדול ביותר של העזתים! כך לראשונה ובהיקף נרחב הפך מרכז הארץ שלנו - מקום מגוריהם ועבודתם של מחצית מאוכלוסיית ישראל - לאזור שמופצץ כל יום; ולעיתים, גם מספר פעמים ביום. כך, רוב הילדים שלנו לא לומדים וחלקם ניכר של האנשים לא עובדים.

ההישג המשמעותי הזה הושג, באמצעות יכולת הייצור העצמי של התעשייה הצבאית של עזה. תעשייה, שגם תחת המצור וההפצצות שלנו,  פיתחה (בידע איראני) ויצרה מאות רקטות כבדות (להם ראשי קרב במשקל של יותר מ- 100 ק"ג) וארוכות טווח (טווח של 80 ק"מ ויותר). יש לדעת כי ראשי קרב כבדים מסוכנים יותר גם לשוהים בממד או מצויים במרחב המוגן. כך, פגיעתם הסביבתית של הרקטות הכבדות - גם כאשר הן לא פוגעות, ישירות, במבנה - קשה מאוד.

[בתמונה: טילי באדר 3 שבידי הג'יהאד האסלאמי. המקור: התקשורת הפלסטינית]

במה השתפרנו אנחנו?

  • ביכולת ההגנה האקטיבית שלנו (כיפת ברזל ועוד);
  • ביכולת שלנו לפגוע, במדויק ומהר, בכל מטרה ידועה או מזדמנת.
  • בכמות הממ"דים והאזורים הממוגנים, שעומדים לרשות האוכלוסייה.

מה הסיכון הגדול הבא? התעצמות בטילים!

אסור להתיר מצב בו ארגוני הטרור בעזה יהיו חמושים בטילים (עם החיזבאללה זו כבר עובדה מוגמרת). הטיל הוא בהגדרה מדויק; ומיועד לפגוע במטרה מוגדרת, בדרך כלל יעד חשוב. הרקטה אינה מדויקת היא משוגרת למרחק ולכיוון מסוים ומטרתה לפגוע בישוב. לכן הסיכוי של הרקטה לפגוע בישוב (גם בעיר גדולה) שהוא המטרה של המשגרים רחוק מ- 100 אחוזים.

יש לדעת כי יכולת ההיזק של הטילים גדולה פי כמה וכמה מזו של הרקטות, שעדיין מרביתן לא פוגעות במבנים; ואם הן פוגעות, יהיה זה מבנה אקראי. לכן ניזקן וקטלניותן של הרקטות קטנים יחסית לכמות המשוגרת. הטילים (נשק חכם), פוגעים ישירות במבנה מטרה חשוב מוגדר. פגיעה במבנה היא זו שגורמת למירב ההאבדות והנזק. לכן, מעט טילים יגרמו לנזק גדול משמעותית מרקטות רבות.

[בתמונה: מעט טילים יגרמו לנזק גדול משמעותית מרקטות רבות... התמונה: התקשורת האיראנית]

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *