עופר בורין: מלכים א פרק ה – אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידיJillWellington לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

מאמר זה הוא שני בשלושה מאמרים העוסקים במלכות שלמה. למאמרים האחרים:

*  *  *

הביורוקרטיה של המלך שלמה עובדת כמכונה משומנת היטב. הפרק מתחיל בתיאור מפורט של העושר הרב, עד כדי ראוותנות, הנוהגים בחצר המלך שלמה: ב וַיְהִ֥י לֶֽחֶם־שְׁלֹמֹ֖ה לְי֣וֹם אֶחָ֑ד שְׁלֹשִׁ֥ים כֹּר֙ סֹ֔לֶת וְשִׁשִּׁ֥ים כֹּ֖ר קָֽמַח ׃ ג עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְבַד מֵֽאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים׃

האוכל הרב שנאכל כל יום על שולחנו של שלמה – סולת, קמח, סוגי בשר וכמויות בשר גדולות– משתה כל יום.

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לדעתו של האלוף במיל' גרשון הכהן על מלכות שלמה, לחצו כאן] [לדעה המובאת בתהילים עב על מלכות שלמה, לחצו כאן]

[בתמונה: משתה כל יום... מקור התמונה: Photo by Nicole Michalou from Pexels]

לשלמה יש גם סוסים, פרשים ומרכבות: ו וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻרְוֹ֥ת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים ׃

ומאיפה מגיע כל העושר הזה: ד כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכָל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל־עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב ׃

שלמה רודה, סוג של עריצות, בכל העמים שסובבים את ישראל. הם ממש "שמחים" להיות תחת "רודנות" שלמה, שהרי כתוב שהיה לו "שלום מהם.

ובנוסף: ז וְכִלְכְּלוּ֩ הַנִּצָּבִ֨ים הָאֵ֜לֶּה אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְאֵ֧ת כָּל־הַקָּרֵ֛ב אֶל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּֽלֶךְ־שְׁלֹמֹ֖ה אִ֣ישׁ חָדְשׁ֑וֹ לֹ֥א יְעַדְּר֖וּ דָּבָֽר׃ הניצבים, אלה שמונו על עם ישראל, גם הם מכלכלים את חצר שלמה – כלומר, עם ישראל משלם מיסים רבים למלך.

פולחן האישיות של שלמה ממשיך עם תיאור חכמתו הרבה. שלמה כותב שירים ומשלים מוכשר ביותר: יבוַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף׃

שלמה גם יודע לדבר על כל נושא שיש בעולם. ידעi מדהים: יג וַיְדַבֵּר֮ עַל־הָֽעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֨רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים ׃

שלמה מכיר כל צמח וכל חי ויודע לדבר על כל אחד מהם. פנומן. אגב – הוא יודע לדבר עליהם ולא לדבר בשפתם (לפחות לא לפי פשט הדברים כפי שהם מובאים כאן) כפי שמקובל בסיפורים ששמעתי עליו בילדותי.

כל שועי הארץ באים לארמון שלמה ליהנות מחוכמתו הרבה.

ושלמה מחליט לבנות את בית המקדש הראשון.

[בתמונה: מודל בית המקדש במוזיאון המבורג. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Christoph Braun. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

שלמה הוגה תוכנית אדירה ופונה לחירם מלך צור ומציע לו עסקה: צור יספקו חומרי בנייה ושלמה ייתן בתמורה כל מה שחירם יחפוץ בו: כ וְעַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְיִכְרְתוּ־לִ֨י אֲרָזִ֜ים מִן־הַלְּבָנ֗וֹן וַֽעֲבָדַי֙ יִהְי֣וּ עִם־עֲבָדֶ֔יךָ וּשְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרָת־עֵצִ֖ים כַּצִּדֹנִֽים ׃

וחירם מלך צור מסכים: כד וַיְהִ֨י חִיר֜וֹם נֹתֵ֣ן לִשְׁלֹמֹ֗ה עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים וַעֲצֵ֥י בְרוֹשִׁ֖ים כָּל־חֶפְצֽוֹ ׃ כה וּשְׁלֹמֹה֩ נָתַ֨ן לְחִירָ֜ם עֶשְׂרִים֩ אֶ֨לֶף כֹּ֤ר חִטִּים֙ מַכֹּ֣לֶת לְבֵית֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים כֹּ֖ר שֶׁ֣מֶן כָּתִ֑ית כֹּֽה־יִתֵּ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לְחִירָ֖ם שָׁנָ֥ה בְשָׁנָֽה ׃

שלמה כורת ברית עם חירם מלך צור וכדי לעמוד בדיבורו הוא לוקח 30 אלף איש ושולח אותם לעבוד אצל חירם מלך צור: כז וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ ׃ כח וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֨דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹדֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל־הַמַּֽס ׃ ס כט וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵׂ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר ׃

ובנוסף, ניצבי שלמה רודים בעם: ל לְבַד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃

לי זה נשמע כאילו שלמה הופך לסוג של פרעה. פולחן אישיות ובנוסף, מפעל בנייה של בית מקדש מפואר המנוגד באופן בוטה לתורת משה. בשביל מה כל הפאר וההדר הזה? למה הראוותנות?

[בתמונה: שלמה הפך לסוג של פרעה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי ArtWithTammy לאתר Pixabay]

נכון – חכם מאוד מצד שלמה לכרות ברית עם עמים שכנים. חכם מאוד מצדו לארגן בירוקרטיה משוכללת לניהול המדינה. אבל כל החוכמה הזו מוקדשת (לפחות בפרק הזה) להאדרה אישית של שלמה ולבנייה של בית מקדש מפואר שיותר משהוא מכבד את שם יהוה, הוא מגדיל את שמו של שלמה.

תמורת כל הפולחן הזה, פולחן האישיות הזה, מספק שלמה לעם – שלום וביטחון. עד כדי כך שבפרק  מופיע הפסוק הנפלא הבא: ה וַיֵּשֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְיִשְׂרָאֵ֜ל לָבֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כֹּ֖ל יְמֵ֥י שְׁלֹמֹֽה ׃

יושבים לבטח – איש תחת גפנו ותחת תאנתו. הישיבה – איש תחת גנו ותחת תאנתו, היא ישיבה מסוכנת. זו ישיבה שבה כל אחד עסוק בטובתו האישית ובסביבתו הקרובה. זו ישיבה שבה הפרטים המרכיבים את החברה לא רואים את השכן, את החלש, את האלמנה, את היתום ואת הגר. לחברה כזו, בה כל אחד מנסה לשרוד את עול המסים הכבד, ומסתפק בישיבה "תחת גפנו ותחת תאנתו", אין באמת עתיד טוב. הישיבה "לבטח" היא כסות לתשתית חברתית רקובה.

לא נראה לי שמלכות שלמה תצלח. עם כל חכמתו, לא מצליח שלמה להבין[ שיהוה שם בפניו את מוקש העושר והוא לוקח ממנו יותר מדי. הרבה יותר מדי.

בערוב ימיו כותב שלמה, בספר קהלת פרק א: ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. כל חכמתו לא עמדה לו להבין זאת בתחילת מלכותו.

מנהיגי העם ומנהלי חברות – לימדו את חוכמת שלמה המאוחרת וחלקו את הרכוש וההון לרווחת האנשים אותם אתם מנהלים ומנהיגים. כל השאר הם "הבל הבלים, הכל הבל".

אהוד מנור ז"ל, בשירו "הלוואי", מתייחס לביטוי "איש תחת תאנתו:

[תמונתו של אהוד מנור משמאל היא צילום מסך מכתבת הערוץ הראשון]

הלוואי ומענן תרד עלינו קשת

הלוואי שלעולם הזה יש תקנה... 

*

הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת

הלוואי ולא תאבד לעד המתנה

הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא

הלוואי ועוד נשב בצל התאנה

*

הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב

הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן

הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב

הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.

*

הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב

הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה 

הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב

הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה

אצל אהוד מנור, הישיבה בצל התאנה מלווה ב:

  • עולם שיש בו תקנה
  • אהבת איש את אחיו
  • מיזוג גלויות
  • שלום עולמי
  • תקווה
  • רחמים אנושיים
  • ו.... אהבה.

האמת – הלוואי.

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לדעתו של האלוף במיל' גרשון הכהן על מלכות שלמה, לחצו כאן] [לדעה המובאת בתהילים עב על מלכות שלמה, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *