[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
אדם נמצא במצוקה. רודפים אותו והוא מבקש הצלה מאלוהים. עד כאן מהלך עניינים רגיל של מזמור תהילים טיפוסי. ואז, מגיעה השורה הזו: ו וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
אלוהים מתבקש, לא להצלה אישית, אלא שישתמש בכוחו מול כל הגויים. מאיזו מצוקה אישית קשה מבצע כותב המזמור הסחה לאיזה עניין עם כל הגויים, שהם לדעת הכותב בוגדים ופועלי און.
וכדי שלא נחשוב שיש כאן איזה בלבול רגעי מגיעה השורה הבאה: ט וְאַתָּ֣ה יְהוָה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּלְעַ֗ג לְכָל־גּוֹיִֽם׃ תשחק עם כל הגויים, תלעג להם מבקש הכותב.
והמסמר האחרון בארון השפיות: יב אַל־תַּהַרְגֵ֤ם׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃ אל תהרוג את הגויים, רק תוריד אותם מנכסיהם ושינדדו בעולם.
ולמה שיישארו בחיים? כדי שלא "ישכחו עמי". אז הנקמה היא בשם העם ולא בשם המצוקה האישית שלי.
ו"שלא ישכחו עמי" זה עניין כפול: שהגויים המבוזים לא ישכחו את עם ישראל ושעם ישראל לא ישכח אותם.
כך, כשאנחנו שואלים את עצמנו, מאיפה לוקחים יהודים מסוימים את החוצפה לשים את העם היהודי בדרגה מעל שאר בני האדם והעמים בעולם, בא המזמור הזה ומסביר זאת באופן המעורר בי שאט נפש...
- מילא שמישהו כותב מזמור כזה לעצמו.
- מילא שהמזמור מבטא מצוקות של עם הנמצא פעמים רבות בהיסטוריה תחת פוגרומים ופראות.
אבל זה נשאר כמזמור תהילים לגיטימי ב"ספר הספרים". עוד אחד מהקטעים מהם צריך ללמוד - כזה וראה ועשה ההיפך.
את "לאור גויים" מחליף המזמור בנקמה "לכל גויים". במקום שאנחנו, כבני אדם, נמלא תפקידנו כדוגמא מוסרית לעולם, אלוהים ינקום בשבילנו בכל העולם.
ומול המזמור הזה, עמדו ועומדים עד היום ניצולי שואה ומספרים, כשבניהם, בנותיהם, נכדיהם, נכדותיהם ולעיתים ניניהם ונינותיהם סביבם - זו נקמתי בנאצים, המשפחה שהקמתי.