קובי ביטר: האם נשיאי ישראל נתנו דוגמא אישית?

[בתמונה: המשכן נבנה מכספי תרומות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels] [בתמונה: המשכן נבנה מכספי תרומות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels] הפעם בפרשת ויקהל: האם נשיאי ישראל נתנו דוגמא אישית? מי היה אשתורי הפרחי? עבודת ראיית חשבון הראשונה בהיסטוריה; הפרויקט המסובך שעמד בתקציב ובלוח הזמנים; ועוד...

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקהל, לחצו כאן]

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:
  • האם נשיאי ישראל נתנו דוגמא אישית?
  • מי היה אשתורי הפרחי?
  • עבודת ראיית חשבון הראשונה בהיסטוריה;
  • הפרויקט המסובך שעמד בתקציב ובלוח הזמנים;
ועוד.

ראשי פרקים

1. משה מקהיל את כל בני ישראל, ומצווה אותם לבנות את המשכן שהינו המקום הזמני עד להקמת בית המקדש. בניית המשכן כוללת מבנה העשוי מקרשים ומצופה יריעות בד וכן כלים שונים ובהם מזבחות, מנורה וארון (ללוחות עליהם כתובים עשרת הדיברות). מסביב למבנה של המשכן נבנתה חצר.

2. משה אומר לבני ישראל "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לה' ". מכאן למדו שאפילו בניית בית המקדש אינה דוחה שבת.

[בכרזה: אפילו בניית המשכן אינה דוחה שבת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kelsikj לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אפילו בניית המשכן אינה דוחה שבת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kelsikj לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

3. המשכן נבנה הן מכספי תרומות והן מחומרי הגלם: זהב, כסף, נחושת, בדים, עצים וכו', וזאת על פי נדיבותו של התורם, כאשר הדגש אינו רק על הנדבה החומרית אלא על נדבת הלב, כלומר, נתינה מתוך לב שלם. בפועל, העם תרם יותר ממה שנדרש, ומשה מבקש מבני ישראל לא להביא יותר תרומות.

[בתמונה: מנהיגים חמדנים; וכל המקשר זאת לימינו אנו עושה זאת על דעת עצמו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kirillslov לאתר Pixabay]

4. נאמר "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים  לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן". במילה נשיאים חסרה האות "י" וכתוב "נשיאם", על כך אומר רש"י שבהתחלה לא מיהרו הנשיאים לתת דוגמא אישית לתרומה מידית של כסף וזהב לבניית המשכן, אלא אמרו בליבם: נחכה עד שבני ישראל יביאו ואנו נשלים את מה שחסר... לאחר שראו שבני ישראל סיפקו "את כל הסחורה" לא נשאר להם אלא להביא את אבני החושן (אבנים טובות), לכך נכתבו בכתיב חסר על כך שלא היוו דוגמא אישית. כל המקשר זאת לימינו אנו עושה זאת על דעת עצמו (-:

[בתמונה משמאל: מנהיגים חמדנים; וכל המקשר זאת לימינו אנו עושה זאת על דעת עצמו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kirillslov לאתר Pixabay]

5. הממונים הראשיים על בניית המשכן (האדריכלים ומנהלי העבודה) היו בצלאל בן אורי משבט יהודה, ואהליאב בן אחיסמך משבט דן. השילוב בין שני אנשים אלו, שהראשון הוא משבט שלו מעמד מרכזי בעם ישראל (משבט יהודה יצאו מלכי ישראל) והאחרון משבט שלא תפס מקום מרכזי בחיי העם (שבט דן, אמנם השופט שמשון הגיבור היה משבט דן) מלמד על כך שבעבודת המשכן, החשיבות אינה במעמדות החברתיים אלא בכוונה.

6. התורה מאריכה בפירוט כל כלי וכלי. לדוגמא, המנורה נעשתה מזהב טהור, וכולה מקשה אחת (כלומר, ללא הלחמות, אלא ממטיל זהב אחד), היו בה שבעה קנים והיא היתה מעוטרת בפרחים וכפתורים. בנוסף מתארת התורה את מיקומו של כל כלי וכלי במקדש.

7. על המנורה נאמר "וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.  שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח".  כפתור ופרח הוא שמו של הספר שכתב הגיאוגרף-הרופא היהודי אשתורי הפרחי. אשתורי הפרחי חי במאה ה-14 בארץ ישראל וסייר בה רבות. בספרו כפתור ופרח סיכם את כל מימצאיו ובהם זיהוי של כ-180 ישובים בארץ מימי המקרא, המשנה והתלמוד ובהם מודיעין, ביתר, אושא ועוד. אשתורי הפרחי אף קבע את הכלל "ואודיעך כי שמות העיירות הכתובים בכתבי הקדש בכתב ובע"פ מעט שהשתנה שמם בין הישמאלים" במילים שלנו, גם תושבי הארץ שמרו על השמות היהודים (בשינוי קל) של היישובים. בנוסף, חקר את צמחי הארץ (בוטניקה) ומצא להם קישורים בספרות ההלכה. בספרו תיאר את כל המצוות הקשורות בארץ וכן שירטט את גבולות ארץ ישראל.

[בתמונה: המנורה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[בתמונה: המנורה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

"אמרי אמיר"

1. "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם" (ל"ה , א') - למה נאמרה פרשה זו בהקהל, כל העם ביחד? לפי שראה משה שעתיד בית המקדש להיחרב בעוון שנאת חינם, עמד והקהילם בטרם מסר להם ענייני המשכן. לרמוז: האחדות והליכוד של היהודים בצוותא, תנאי ראשון הוא לכל דבר ולבטח למעשה המשכן. ובנושא האחדות מסופר על שני שותפים, שפרץ סכסוך ביניהם, הגיעו אל הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, וביקשו מהרבי שיפסוק מי מהם צודק. אמר להם הרבי: "אשאל אתכם שאלה. במקום אחד אמרו חז"ל 'מזלם של שניים – עדיף', וכן נאמר 'טובים השניים מן האחד'. לעומת זה, נאמר 'קדרה של שני שותפים, לא חמה ולא קרה'. איך מתיישבים המאמרים הללו? אלא ההסבר פשוט: כל עוד השותפים פועלים מתוך אחדות, שורה עליהם ברכה גדולה. על זה נאמר 'טובים השניים', כשהם 'מן האחד' – מאוחדים. אולם אם זו 'קדרה של שותפים', הרותחת וגועשת, כי-אז זה מצב לא-מוצלח"... [בתמונה: אם זו 'קדרה של שותפים', הרותחת וגועשת, כי-אז זה מצב לא-מוצלח"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[בתמונה: אם זו 'קדרה של שותפים', הרותחת וגועשת, כי-אז זה מצב לא-מוצלח"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

2. "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר" (ל"ו, ז') – אומר ר' אלעזר פלקלש (רבה של פראג), שמאז ומעולם הצטיינו בני ישראל ברוח התנדבות לצרכי הכלל כפי שארע במלאת המשכן. מידה זו היא אחת משלוש המידות הטובות שכל אדם בישראל חייב להצטיין בהם: גמילות חסדים, ביישנות ורחמנות. ככתוב בתהילים קכ"ח, ד': "הנה כי כן יבורך גבר.." , גבר, נוטריקון -  גומל חסדים, ביישן, רחמן (דבר תורה זה עוסק בנשים וגברים כאחד... הגם שכתוב גבר..) .

[לאוסף המאמרים על פרשת ויקהל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!  

One thought on “קובי ביטר: האם נשיאי ישראל נתנו דוגמא אישית?

  1. Pingback: פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *