אלי בר און: אתגר ההתגוננות מהטילים המדויקים

[בתמונה: הצלחתן של מערכות להגנה מפני טילי נ"ט - הגנה על שריון, טנקים ונגמ"שים של מערכות כ "מעיל רוח" של חברת רפאל ו "חץ דרבן" של חברת אלביט - כבר מוכחת. אלה הן מערכות מצוינות שנרכשו לאחרונה גם ע"י צבאות ארה"ב, הולנד וגרמניה. יש לפתח עוד את התחום הזה כדי שישמש כשכבת מגן אחרונה להגנה על מבנים חשובים, כלי רכב וכד'... התמונה היא צילום מסך]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, ברור לכל בר דעת כי הסיכון הביטחוני, הגדול מכולם למדינה ולתושביה, הוא מפגיעת הרקטות והטילים של החיזבאללה, עזה וארגוני וטרור אחרים, שלוחי איראן; כשהטילים המדויקים הם האמצעי גורם ההרג והנזק המסוכן מכולם. מכאן, שאנחנו חייבים מיגון יעיל. 

טילים מדויקים מסוגלים להחריב בניין מטרה חשוב, שהוגדר מראש למחשב הניווט שלהם, עוד בטרם הטילים שוגרו; או לפגוע במדויק במטרה ניידת, כמו קבוצה של אנשים, כלי רכב וכד'. בהגדרת הטילים המדויקים אני כולל כאן גם את הפגזים המדויקים והמל"טים המשוטטים/מתאבדים, שנכנסים כעת לשימוש נרחב באזור הזה ובעולם.

[טילים מדויקים מסוגלים להחריב בניין מטרה חשוב, שהוגדר מראש למחשב הניווט שלהם, עוד בטרם הטילים שוגרו; או לפגוע במדויק במטרה ניידת, כמו קבוצה של אנשים, כלי רכב וכד'. המקור: התקשורת האיראנית]

יש מס' דרכים כדי להתגונן נגד מתקפת הטילים המדויקים

1. התרעה, שמאפשרת לאוכלוסייה לתפוס מחסה: ההתרעה חשובה מאוד; אך לא תמיד היא עובדת. לא תמיד היא מגיעה לכולם מבעוד זמן. ההתרעה מצילה נפשות אך אינה מונעת את הנזק לרכוש לתשתיות. בנוסף, לא תמיד המחסה שלנו - הממד או המרחב המוגן - יעיל נגד עוצמת הפגיעה של הטיל התוקף. יש גם את אנשי כוחות הביטחון וגורמים אחרים, שלא יכולים להפסיק את פעילותם בגלל ההזעקות וכד'

2. הגנה אקטיבית באמצעות טילים נגד טילים: יש לדעת, כי האמצעי הזה יקר מאוד. יקר פי כמה מעלותם של הרקטות והטילים התוקפים. לכן, תמיד כמות הטילים המיירטים תהיה קטנה משמעותית מהכמות הנדרשת. גם עלות האחזקה, הכשרת האנשים והאימון של המערך הזה גבוה מאוד.

בנוסף, יעילות מערך הגנה, באמצעות טילים נגד טילים, אינה מוחלטת; וגם לא קרוב למוחלטת, לא מבחינת אזורי הכיסוי החלקיים ולא מבחינת ודאות ההצלחה ביירוט. לכן, גם אם מערך הטילים נגד טילים יעיל יחסית - למלחמה מוגבלת שבה מספר השיגורים נגדנו מועט - הוא אינו יעיל למלחמה בהיקף נרחב.

3, הגנה באמצעות קרני לייזר: זה הגביע הקדוש, המערכת העתידית, שיש לה יכולות יירוט בעלות נמוכה, עלות זניחה ביחס לעלות הטילים. בנוסף, בגלל מהירות האור, זמן ההגעה של קרן הלייזר לטיל שיש ליירט הוא אפס; וכך, מהירות היירוט של הטיל התוקף גבוה יותר. המערכות נמצאות בפיתוח, כאן ובארה"ב; התהליך מורכב, ומחייב פריצות דרך טכנולוגיות. לכן, סביר שיעברו עוד שנים - ואולי שנים רבות - עד שהן תהיינה זמינות ויעילות.

4, מערכות ליירוט טילים בקרבה גדולה למטרה: הצלחתן של מערכות להגנה מפני טילי נ"ט - הגנה על שריון, טנקים ונגמ"שים של מערכות כ "מעיל רוח" של חברת רפאל ו "חץ דרבן" של חברת אלביט - כבר מוכחת. אלה הן מערכות מצוינות שנרכשו לאחרונה גם ע"י צבאות ארה"ב, הולנד וגרמניה. יש לפתח עוד את התחום הזה כדי שישמש כשכבת מגן אחרונה להגנה על מבנים חשובים, כלי רכב וכד'.

נכון שפיצוץ של טיל כבד, בקרבת המבנה שרוצים להחריב, יגרום להדף חזק ולנזק סביבתי כבד; אבל, הנזק הזה יהיה קטן משמעותית, אולי בסדר גודל ביחס לפגיעה ישירה ופיצוץ ראש הנפץ במבנה.

להערכתי מבחינה טכנולוגית ניתן יהיה כאן להגיע להישגים משמעותיים בזמן קצר והעלויות? סבירות, לא בשמיים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.