קובי ביטר: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני

[בתמונה: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני... מקור התמונה: Photo by Nothing Ahead from Pexels. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני... מקור התמונה: Photo by Nothing Ahead from Pexels. הכרזה: ייצור ידע]

הפעם בפרשת יתרו: מה הייתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה? הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני; השינוי הארגוני הראשון; היכן נמצא הר סיני? כמה שעות צריך להיות יום עבודה במדינת היהודים? עשרת הדיברות; ועוד.

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

עודכן ב- 31 בינואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

  • מה הייתה משכורתו של היועץ הארגוני הראשון בהיסטוריה?
  • הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני;
  • השינוי הארגוני הראשון;
  • היכן נמצא הר סיני?
  • כמה שעות צריך להיות יום עבודה במדינת היהודים?
  • עשרת הדיברות

ועוד.

ראשי פרקים

1. פרשת השבוע נקראת פרשת יתרו על שם חותנו של משה, אביה של ציפורה אשת משה. לאחר שיתרו שומע על הנסים שקרו לבני ישראל, הוא יוצא למדבר סיני יחד עם בתו ונכדיו לפגוש את משה. משה שומע שחותנו מגיע, יוצא לקראתו ונותן לו כבוד רב, ומכאן גם לומדים שיש לכבד את אבי הכלה. לאחר שמשה מספר ליתרו על כל הקורות אותם, מכריז יתרו "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי גָדוֹל ה’ מִכָּל הָאֱלֹהִים". יתרו שהכיר את כל עבודות האלילים מקבל עליו את סמכותו של הקב"ה.

[בתמונה: יתרו ומשה (צבעי מים) בערך 1900. האמן: ג'יימס טיסו. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: יתרו ומשה (צבעי מים) בערך 1900. האמן: ג'יימס טיסו. התמונה היא נחלת הכלל]

2. למחרת מתלווה יתרו למשה לראותו בעבודתו. משה מתפקד כבית דין (בית משפט) ובמשך כל היום מהבוקר ועד הערב עומד על רגליו ודן את בני ישראל. יתרו שהיה כנראה בהשכלתו גם יועץ ארגוני (ללא תעריף של 300$ לשעה) מבין שהשיטה לא טובה ובמידה ומשה ימשיך, הרי שמהר מאד יתמוטט ויהיה לו קשה להגיב ולענות על "מבול" הבעיות המגיעות אליו "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו:  לֹא טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל  גַּם אַתָּה, גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".

3. יתרו מציע למשה שיטת ניהול חדשה. הוא מציע למשה לבחור מעם ישראל אנשים שהפרופיל שלהם הוא: אנשים עשירים שלא חסר להן כלום, אנשי אמת שאפשר לסמוך על מילתם, ושונאי בצע. "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" את האנשים יש לחלק לכמה רמות. חלק מהאנשים יהיו אחראים על קבוצות של עשרה איש מבני ישראל - "שרי עשרה", חלק מהאנשים יהיו אחראים על חמישים איש- "שרי חמישים", חלק על מאה - "שרי מאות" וחלק על 1,000 איש - "שרי אלפים". וכך תעבוד השיטה: כל בעלי הדין יגיעו ל"שר העשרות" ויקבלו את שפיטתו. במידה ושר העשרות לא ידע לתת תשובה, הנושא יעבור לשר החמישים, משם לשר המאה ומשם לשר האלפים. רק במידה ושר האלפים לא יודע לפסוק אזי הנושא עובר לטיפולו של משה. "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, בְּכָל עֵת, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה, עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם."

[בתמונה: השינוי הארגוני הראשון. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: השינוי הארגוני הראשון. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

4. מעניין לראות שמשה בתפקידו כוועדה לבחירת שופטים לא בחר שופטים על פי צבע וגודל הכיפה שלראשם או על פי המוצא והעדה וכמובן לא על פי ההשתייכות הפוליטית... אכן יש מה ללמוד.

5. משה מקבל את ההצעה ומיד מתחיל ליישמה. גם כיום במשפט המודרני אנו מוצאים את שיטת יתרו, שיטת הערכאות, בתחילה דנים בבית משפט שלום, בהמשך בית משפט מחוזי ומעליו בית המשפט העליון (שלא לדבר על בית המשפט לשלום ולהתראות (מקור: הגשש החיוור). לאחר יישום השיטה חוזר יתרו לארצו (פורש בשיא).

[בתמונה: עוד לקח מפרשת יתרו - כדאי לפרוש בשיא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MonikaDesigns לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: עוד לקח מפרשת יתרו - כדאי לפרוש בשיא... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MonikaDesigns לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

6. חודש וחצי לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים הם מגיעים למרגלות הר סיני. ישנם חילוקי דעות בין הארכיאולוגים היכן נמצא הר סיני. הדעה הרווחת היא שזהו ג'בל מוסא (הר משה) ליד סנטה קתרינה שבחצי האי סיני. ישנם חוקרים הסוברים שהר סיני הוא הר כרכום הנמצא דרומית מערבית למכתש רמון. נאמר "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" נאמר ויחן בלשון יחיד ולא ויחנו בלשון רבים. על כך מסביר רש"י שבני ישראל התייצבו למרגלות הר סיני בהסכמה אחת וללא חילוקי דעות. (בניגוד להרבה חניות שעשו בני ישראל במדבר שבהם היה ריב ומחלוקת). משה עולה להר סיני ומעביר לבני ישראל את דבר ה' אשר אומר לבני ישראל שבמידה וילכו בדרכיו אזי יהיו לעם סגולה "וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת בְּרִיתִי  וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ". בני ישראל מקבלים זאת עליהם "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה" בהמשך משה מקבל מה' הנחיות לגבי טקס קבלת התורה וההכנות הנלוות לטקס.

7. לאחר שלושה ימים של התארגנות, בבוקר של ו' בסיון (חג שבועות) החלו קולות וברקים, ענן כבד ירד על הר סיני ונשמע קול שופר מתחזק, זאת בניגוד לבני אדם שתוקעים בשופר, שככל שהזמן מתארך כך עוצמת קולו של השופר יורדת "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד". הקב"ה יורד אל הר סיני ומשמיע לבני ישראל את עשרת הדברות. המעניין שבדרך כלל תקיעת שופר מתחילה בקול רם ולאט לאט נחלשת ואילו במעמד הר סיני קרה ההיפך, קול השופר התחזק.

8. עשרת הדברות מחולקות לשתי קטגוריות: הראשונה למצוות שבין אדם לקב"ה והשנייה למצוות שבין אדם לחברו. בקבוצה הראשונה אנו מוצאים את המונותואיזם (אמונה באל אחד), איסור הקמת פסלים ואיסור הזכרת שמו של הקב"ה לשווא " (1) אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:  (2) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת  וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.  לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם:  כִּי אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא  פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.  וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים  לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.  (3) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה’ אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא:  כִּי לֹא יְנַקֶּה ה’, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא". בנוסף, אנו מוצאים בקטגוריה זו את מצוות שמירת השבת שבה אנו מצווים על הפסקת כל העבודות כזיכרון לבריאת העולם שבה בנה הקב"ה את העולם בששה ימים וביום השביעי נח ממלאכתו "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי  שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ  כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן, בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

[בתמונה: ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות. התמונה היא נחלת הכלל]

9. המצווה המקשרת בין המצוות שבין אדם לקב"ה ומצוות שבין אדם לחברו היא מצוות כיבוד אב ואם. למצווה זו יש שכר מיידי - במידה ונכבד את הורינו אזי נחיה חיים ארוכים. "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ, וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן, יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". המצוות הנוספות שייכות למשפחת המצוות "לא תעשה". כידוע קיימות 613 מצוות (תרי"ג מצוות) המתחלקות למצוות שחובה לקיימן ונקראות מצוות עשה ומספרן 248 (כמנין האיברים שבגופינו), ול-365 מצווות שחובה עלינו לא לבצען (כמנין הגידים שבגופינו). חמש מהן והחשובות שבהן מופיעות בעשרת הדברות: איסור על רצח, איסור על ניאוף (בגידה עם אשת איש), איסור על גניבת אנשים, איסור על עדות שקר ואיסור על קנאה שמביאה לרצון לקבל את מה ששייך לאחר "לֹא תִרְצָח,  לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"

10. כשבני ישראל שומעים ורואים את המעמד הם נרתעים לאחור ומבקשים ממשה שיהיה המתווך בין דברי ה' אליהם "וַיֹּאמְרוּ, אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן נָמוּת".

11. הקב"ה מוסר לבני ישראל שיזהרו מעבודת אלילים ובמידה והם רוצים לעובדו עליהם להקים מזבח פשוט ולא מפואר אשר בנוי מאבנים רגילות ולא מסותתות וכן לבנות כבש ולא מדרגות כשעולים למזבח. גם מזבח הנחושת שהיה בבית המקדש היה לא כבש ולא מדרגות ונשאלת השאלה למה? התורה במקום מציינת שבמידה והיו מדרגות אזי הכהן היה נאלץ להרים את רגליו ובכך חושף את אבריו המוצנעים. "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל מִזְבְּחִי:  אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו". הסבר נוסף מעניין שמעתי מפי חברי הרב רפי שטרן שבכך שיש כבש ולא מדרגות זה מחייב את הכהן לעלות בנחת, כמו שנאמר בספר החינוך "שיהיה (הכהן) מהלך בנחת וביראה עקב בצד אגודל". במילים שלנו, בהליכה מתונה ובשלווה. הליכה זו של עקב בצד אגודל יכולה להתפרש כהליכה של גאווה וחשיבות ולכן הרמב"ם מורה לנו שאסור לתלמיד חכם ללכת "עקב בצד אגודל" ואולם כשמדובר בעבודת הקב"ה (הקרבת הקורבנות במזבח) מן הראוי שהכהן ילך בענווה ובהכנעה (צעדים מדודים). אנו מוצאים במילון הניבים את ההסבר לניב זה "עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל = הֲלִיכָה אִטִּית [רֶגֶל ליד רֶגֶל]".

[בתמונה: מזבח העולה במכון המקדש. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צלם. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[בתמונה: מזבח העולה במכון המקדש. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צלם. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

12. השאלה המעניינת היא מדוע נקראת הפרשה על שמו של יתרו? הרי בפרשה יש לנו את אחד הנושאים החשובים ביותר בתורה – עשרת הדיברות? התשובה לכך היא שפרשת יתרו נקראת על שמו וזאת משום שהוא הגוי הראשון למעשה שחזר בתשובה והכיר בגדולתו של הקב"ה.

"אמרי אמיר"

1. "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם" (י"ח , י') - גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא שלא אמרו ברוך, עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' (סנהדרין צד.). וכלום שירת משה ובני ישראל על הים היו דברי שבח והודיה פחותים מדברי יתרו? אלא יתרו חידש דבר בהבעת הכרת טובה לה'. בני ישראל אמרו שירה והודו לה' על הטוב והחסד שעשה עמהם, אבל יתרו בירך את ה' "אשר הציל אתכם", על החסדים אשר גמל ה' עם אחרים. ובזה היה יתרו ראשון. (אדמו"ר ר' שלמה מרדומסק).

2. "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (י"ח, י"א) - הבעל שם טוב הקדוש אמר כי כל אדם נידון בשמים לפי פסק דינו שלו! שבשעה שהוא רואה לפעמים את חברו עושה מעשה רע, הריהו חורץ את משפטו, וחושב שראוי חברו לעונש זה וזה, בעוד הוא שוכח כי הוא עצמו הרי עשה פעם כמעשה זה ובדבריו חרץ את משפטו גם הוא. זהו שאמר הכתוב " כי בדבר אשר זדו עליהם" - העונש ניתן תמיד כפי שחרץ אדם על עצמו.(פרדס יוסף).

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת יתרו', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

3 thoughts on “קובי ביטר: הביורוקרטיה הישראלית הראשונה נולדה במדבר סיני

  1. Pingback: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: מאמרי שבועות ומתן תורה ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *