[מריל גרבוס (tUnE-yArDs) מנגנת בתוף מרים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי fjludo. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בינואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מתי הומצא כלי הנגינה "תוף מרים"?
• מקור שמה של צומת מסובים והשיעור במתמטיקה;
• בית יעקב לכו ונלכה;
• מדוע מניחים שתי חלות בשולחן שבת?
• המגילות הגנוזות;
• ועדת כהן לחקר מלחמת שלום הגליל.

ועוד.

ראשי פרקים

1. בפרשה הקודמת, פרעה מגרש את בני ישראל מארצו ובני ישראל יוצאים ממצרים בדרכם לארץ ישראל. הדרך הקצרה ביותר ממצרים לישראל עוברת בחופי סיני ודרך רצועת עזה היכן שבזמנו ישבו הפלישתים (לא לבלבל עם פלשתינאים).

היות ובני ישראל עדיין לא היו מגובשים והיו עם מנטליות של עבדים, לא רצה הקב"ה להעבירם בדרך הקצרה, מה שהיה מוביל למלחמה עם הפלשתים; וגורם לפחד ורצון אצל בני ישראל לחזור למצרים, אלא סובב אותם דרך ים סוף. "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". הצורה בה הוביל הקב"ה את בני ישראל הייתה באמצעות עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אשר שימשו כמורי הדרך שלהם" וַה’ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם  לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה"

[בתמונה: עמוד האש. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Pillar of Fire, Pillar of Clouds]

2. מאתיים ועשר שנים לפני צאת בני ישראל ממצרים, כשיוסף היה משנה למלך, ציווה יוסף את בני ישראל לפני מותו שכאשר יעלו לארץ ייקחו את גופתו ויקברוה בארץ ישראל. לפי המסורת קבר יוסף נמצא כיום בעיר שכם בחלקת אדמה אותה קנה יעקב אבינו בכסף מלא. "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, .... וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה". בקבר יוסף היה אחד האירועים המצערים ביותר שארע לצה"ל בזמן האינתיפאדה הראשונה. באירוע זה כותרו לוחמים של צה"ל במתחם הקבר וחייל דרוזי בשם יוסוף מדחאת נפצע ודימם למוות במשך מספר שעות עקב הימנעות הצבא לחלץ אותו תוך תקווה שהרשות הפלשתינית תחלץ אותו.

[תמונתו של מדחת יוסוף ז"ל משמאל מוצגת בשימוש הוגן, באדיבות המשפחה]

3. לאחר שלושה ימים נודע לפרעה שאין בכוונת בני ישראל לחזור למצרים; וכנראה שאיבדו דרכם במדבר. בנוסף, המצרים התחרטו על כך ששחררו את בני ישראל מעבדותם. פרעה מכין את מרכבתו בכוחות עצמו ומארגן את אנשיו למרדף אחרי בני ישראל. "וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. וַיֶּאְסֹר, אֶת רִכְבּוֹ; וְאֶת עַמּוֹ, לָקַח עִמּו"ֹ.

המצרים ופרעה בראשם השיגו את בני ישראל בזמן שבני ישראל עמדו על שפת ים סוף, לפי המסורת באזור האגם המר בקצה הדרומי של תעלת סואץ. בחלק זה של התעלה היה ממוקם "מעוז המזח". מעוז זה היה חלק מקו הביצורים של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, מה שמכונה קו בר-לב. בזמן מלחמת יום הכיפורים נפלו כל המעוזים למעט מעוז החוף הצפוני, מעוז "בודפשט". מעוז המזח החזיק מעמד מול פלישת המצרים 8 ימים עד שלבסוף קיבלו אישור להיכנע; וידועה התמונה בה יצאו לוחמי המעוז כשספר התורה מוחזק בידיהם.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

.

4. בני ישראל רואים את פרעה וחייליו מתקרבים, נכנסים ללחץ, באים בטענות למשה ואומרים שהיו מעדיפים להישאר כעבדים במצרים "וַיֹּאמְרוּ, אֶל מֹשֶׁה...מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.  הֲלֹא זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם:  כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר". משה מרגיע אותם ומבטיח להם שהכל יהיה בסדר ושיותר הם לא יראו את המצרים. "ה’, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן" 5. במהלך הלילה נעמד עמוד הענן בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל להגן עליהם מפני החיצים וכשהגיע הבוקר ה' גוער במשה ואומר לו שכרגע זה לא זמן תפילה אלא עת עשייה ולכן שיפסיק להתפלל אליו, יקח יוזמה ויוביל את בני ישראל ישירות לתוך הים: "וַיֹּאמֶר  ה’ אֶל מֹשֶׁה, מַה תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ". בני ישראל החלו להתקדם לתוך הים, משה היכה במטהו על הים שנבקע לשניים ובני ישראל הלכו בתוך הים כשהמים משמשים כחומה מימינם ומשמאלם. "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם".

[בתמונה: עמוד ענן מעל בני ישראל. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Kindergarten Year B Quarter 3 Episode 10 Pillars Of Cloud And Fire]

6. לפי המדרש, בני ישראל חששו להכנס לים ואז קפץ לים נחשון בן עמינדב משבט יהודה ואחריו נכנסו כל העם. המושג "נחשון", המדבר על ראשוניות ואומץ נבנה משמו של נחשון בן עמינדב. זהו גם שם המבצע הראשון הגדול במלחמת השחרור לפריצת הדרך לירושלים להעלאת מזון ותחמושת לירושלים הנצורה.

7. המצרים מחליטים להמשיך במרדף אחרי בני ישראל וגם הם נכנסים לתוך הים. כאשר הם נמצאים בתוך הים, הקב"ה מקים מהומה בתוך מחנה מצרים, מפרק את הגלגלים של מרכבותיהם על מנת שיתנהלו בכבדות "וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר, אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ, בִּכְבֵדֻת" ובמקביל מורה למשה לחזור ולהכות במטהו בים. מיד לאחר שמשה מכה בים, חוזר הים לקדמותו ומטביע את צבא מצרים. "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם, נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר ה’ אֶת מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם.  וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד אֶחָד

8. צבא מצרים היה מורכב כולו מרשעים, אבל גם אצלם היו רשעים שרשעותם היתה גדולה, חלקם בינונית וחלקם ברשעות קטנה ולכן כל אחד קיבל את עונשו בהתאם לעוצמת רשעותו: ה"צדיקים" שבהם טבעו מיד "צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם, אַדִּירִים.", שהרי העופרת שוקעת במהירות במים, הבינוניים מתו ביסורים קטנים "יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אָבֶן" שהאבן שוקעת לאט "ואילו הרשעים הגמורים היטלטלו בים פרק זמן ארוך עד שטבעו לגמרי "תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ" שהקש צף הרבה זמן על המים.

9. בני ישראל רואים את המחזה ומתחזקת אצלם האמונה. משה ובני ישראל פותחים בשירה לשבח והודיה על הנס שאירע להם. גם מרים הנביאה אחות משה שכנראה היתה מראשונות הפמיניסטיות ומתופפת דגולה (שעל שמה "תוף מרים"), מארגנת את כל הנשים לשירה והודיה "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:  שִׁירוּ לַה’ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם."

[בתמונה: שירת הים... התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: Pillar of Fire -The Ten Commandments 1956]

10. משה נאלץ "בכח" לשכנע את בני ישראל להמשיך במסעם היות והם עסקו באיסוף השלל של המצרים שנאסף על החוף. לאחר שלושה ימים במדבר ללא מים, הם מגיעים למקום ששמו מרה היות והיו שם מים מרים וכמובן שבני ישראל באים בטענות למשה. ה' מנחה את משה לזרוק חתיכת עץ למים ואכן המים נהפכים ממרים למתוקים. במקום הזה בני ישראל מתחילים לקבל חלק מהמצוות ובהם שמירת השבת ודיני משפט שבין אדם לחבירו.

11. משה מבטיח לבני ישראל שאם ישמעו בקול ה' וישמרו את המצוות אזי כל המחלה שהיתה במצרים לא תבוא עליהם. ידוע מההגדה של פסח על כל החישובים שעשו החכמים כשהיו מסובין בבני ברק על כמות המכות שהמצרים קיבלו במצרים. יש אומרים 50 מכות היות ועל עשר המכות במצרים כתוב "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" ואילו כשפרעה וחייליו טבעו בים סוף כתוב "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם" לכן אם באצבע קיבלו 10 מכות הרי שבים סוף קיבלו 50 מכות. יש שאומרים שכל מכה היתה המורכבת מארבע מכות ולכן קיבלו המצרים 200 מכות. ויש שאומרים שכל מכה היתה מורכבת מחמש מכות לכן המצרים קיבלו 250 מכות.

12. נשאלת השאלה מדוע חשוב אם זה 50 מכות או 200 או 250 מכות? התשובה טמונה בפסוק שבפרשתינו שנאמר "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל  ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו  כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי  ה’, רֹפְאֶךָ" זאת אומרת שכמה שיותר מכות שהמצרים קיבלו כך הסבירות שאנו נקבל תהיה פחותה. אגב, צומת מסובים שעל כביש גהה נקראת על שם הקטע בהגדה של פסח "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושוע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובין בבני ברק; והיו מספרים ביציאת מצרים" והיות ובקרבת הצומת נמצאו שרידי העיר בני ברק נקראת הצומת "צומת מסובים". יש החושבים שסיבת הכינוס שלהם בבני ברק היה כדי להכין את מרד בר-כוכבא.

[בתמונה: תצלום אוויר של מחלף מסובים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Sharshar. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

13. חודש לאחר צאת בני ישראל ממצרים הם מגיעים למדבר סין (סיני) וכל האוכל שהיה להם נגמר. הם באים בטענות למשה ואהרן על כך שהוציאו אותם ממצרים ועדיף היה להם למות בידי ה' במצרים תוך כדי שהם אוכלים לשובע שהרי במצרים למרות העבדות היה להם אוכל בשפע "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד  ה’ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע". ה' אומר למשה לא לדאוג כי החל ממחר כל בוקר יירד לבני ישראל אוכל מהשמים וכל ערב יקבלו מנה בשרית של שלו (סוג של עוף).

14. ואכן, למחרת בוקר יורד אוכל מהשמים ועליו שכבת טל והיות ולא ידעו מהו האוכל קראו לו בשם מן (מלשון מן הוא?). טעמו של המן היה כצפיחית בדבש והמדרש אומר שכל אחד הרגיש את הטעם המועדף עליו: אוהבי הסטייקים הרגישו טעם של אנטריקוט ואוהבי המזון הבריא הרגישו טעם של גרנולה ולילדים היה כמובן טעם של בורגר ראנץ', ציפס וקטשופ, וסופרי הנקודות של שומרי משקל אכלו בדיוק את מנת הנקודות המתאימה להם... בני ישראל ליקטו מהמן בהתאם להנחיית משה שכל אחד יקח עומר (יחידת מידה) לגולגולת, ולמרות שהיו אנשים שהעדיפו לקחת הרבה נאמר במדרש שלא חשוב כמה כל אחד ליקט הרי כשהגיע לאוהלו היה לו בדיוק עומר לכל נפש ממשפחתו.

15. משה מנחה את בני ישראל שילקטו בכל יום אוכל עבור אותו היום ואילו ביום השישי ילקטו כפול גם לשבת היות ובשבת לא ירד המן, מכאן המקור למושג "לחם משנה" שאנו נוהגים בסעודות השבת להניח בסעודה שתי חלות.

16. כמובן שהיו כמה "חוכמולוגים" מבני ישראל אשר לא סמכו על מילתו של משה וליקטו במהלך השבוע מן גם בשביל המחר ואולם למחרת האוכל התקלקל. "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ" וכן ביום שישי לא ליקטו כפול ויצאו בשבת ללקוט אוכל ואולם נשארו רעבים כי לא ירד המן. משה אוסף חלק מהמן ושומרו למען יידעו הדורות הבאים על הנס. המן ירד לבני ישראל כל זמן שהיו במדבר ועד שנכנסו לארץ ישראל בימי יהושע בן נון.

[בכרזה: זה סופם של קצרי אמונה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

17. בני ישראל ממשיכים בדרכם ומגיעים לרפידים (לימים שדה תעופה בסיני של חיל האויר הישראלי) ושוב מלינים על חוסר המים וה' מורה למשה להכות במטהו בסלע ואכן יצאו ממנו מים (שיר ידוע ששרנו כשהיינו ילדים: "ומשה היכה הסלע וייצאו ממנו מים, מים").

18. בני ישראל מותקפים על ידי עמלק (מזרעו של עשו הרשע). ההתקפה שבצעו עמלק בישראל היתה לא חזית מול חזית (מה שבימיו קוראים "כמו גברים") אלא בהתקפת קצה השיירה של בני ישראל (את הזקנים והחלשים שהשתרכו בסוף). משה מצווה את יהושע להקים בזריזות צבא על מנת להילחם בעמלק ואילו משה, אהרן וחור (אחיינו של משה) עלו לראש הגבעה להשקיף על הקרב. משה התפלל לה'. כאשר ידיו היו מורמות למעלה ניצחו ישראל וכאשר ידיו היו למטה גבר עמלק. היות ומשה לא היה בשיא כוחו, כבדו ידיו ולכן לקחו אהרן וחור אבן, הושיבו עליה את משה ובנוסף תמכו בשתי ידיו.

19. "וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד" בסוף היום יהושע הביס את עמלק.  נאמר במשנה במסכת ראש השנה "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או ידיו שוברות מלחמה" ? ועל כך עונה המשנה "אלא כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומכוונין את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתגברין; ואם לאו, היו נופלים". במילים אחרות לא ידיו של משה עשו את ההבדל בין נצחון לתבוסה אלא האמונה שהיתה בכל אחד מישראל גרמה לנצחון.

20. פרשת המלחמה בעמלק המסיימת את פרשתינו מסתיימת במילים "מִלְחָמָה לַה', בַּעֲמָלֵק מִדֹּר, דֹּר". ועל כך שמעתי מפי הרב לאו (רבה של תל-אביב, לפנים רבה הראשי של ישראל) הפשט אומר שבכל דור ודור יש לנו מלחמה בעמלק, פעם המן הרשע, פעם היטלר ימח שמו וזכרו, פעם המחבלים וכו' ואולם אומר הרב שההתמודדות האמיתית כנגד העמלקים לסוגיהם הרוצים להשמידנו היא על ידי המשכיות העם היהודי מדור לדור. במילים אחרות הקמת משפחה והולדת ילדים (והרבה) היא היא התשובה האמיתית במלחמה הזאת.

.

השבת נקראת גם שבת שירה על שם שירת הים "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַה’" אגב שמה של קבוצת הכדורסל והכדורגל של מכבי תל אביב לקוח משירת הים שנאמר "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם  ה’" ראשי תבות של מכבי.

הירושלמים  היו נוהגים בשבת שירה לפזר פירורי חלה לציפורים בשבת בבוקר וזאת בשל המדרש המספר על דתן ואבירם, שפיזרו בליל שבת את מנות המן שלהם בחוץ, כדי שבבוקר ימצאו אותו בני ישראל ועל ידי כך יוכיחו שמשה רבנו שיקר באומרו שהמן אינו יורד בשבת. בבוקר יום השבת, כשקראו דתן ואבירם לשכניהם לבוא וללקט את המן,  לא מצאו דבר, כי הציפורים אכלוהו בלילה. לאות תודה לציפורים על כך, נוהגים בשבת שירה להאכיל את  הציפורים במזון, במיוחד  בגרגרי דגן, שמראם דומה למראה המן.

"אמרי אמיר"

1. "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (י"ג , י"ט) - משה לקח את עצמיותו של יוסף, ותוכן רוחו, שבשעה שקיבל משה עליו להיות מנהיגם של ישראל, קיבל עליו ללמוד מיוסף, מה יוסף שילם לאחיו טובה תחת רעה ("אנכי אכלכל אתכם"), כך משה נטל על עצמו להתנהג עם צאן מרעיתו במידה זו, לשנות את קשי עורפם בסבלנות וסלחנות ולגמול להם אך טוב. (ע"פ הדרוש) 2. "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" (תהילים קי"ד , ג') - מה ראה ים סוף שנס ונבקע לשניים? ראה את ארונו של יוסף, שגם אצל יוסף כתוב "וינס החוצה"כשמנע עצמו מניאוף עם אשת איש. על כן כמידה כנגד מידה, אמר הקב"ה ינוס הים מפני הנס מן העבירה" (מדרש תהלים).

.

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 28/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘פרשת בשלח’ באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.