[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
היום ברור כי הנגיף הזה פגע גם במוח הקולקטיבי שלנו; ובוודאות, שיתק גם את הראש של ההנהגה המדינית ביטחונית שלנו.
נכון שגם האויבים הקרובים והרחוקים משותקים, זו נחמת טיפשים קצרת טווח אבל גם זה משהו....
נראה שבתקופה הקרובה, עד לחיסון של האוכלוסייה העולמית - תהליך שיתכן ויימשך כשנה עד שנתיים - לא יהיה כאן כלום, להוציא התמודדות עם הנגיף.
הכל יסוב על התמודדות עם מגיפת הקורונה וההשלכות של המצב הזה על כל תחומי החיים.
ההתמודדות העולמית עם המשבר הרפואי/כלכלי /חברתי ואישי לא מתירה מקום ומשאבים להשקעות חדשות, לרעיונות חדשים, לביצוע של רפורמות מתחייבות. זו טעות, יתכן וגם סביר שלאחר שנצא מהמשבר יהיו שינויים גם במאזן הכוחות העולמי והאזורי;שינויים שהיום נראה כי לא יטיבו איתנו.
זה הזמן לבדוק את תורת / תפיסת הביטחון הלאומית שלנו ולהיערך נכונה, טכנולוגית ותורתית, למלחמות העתיד. כבר היינו בתקופה כזו לאחר מבצע קדש 1956; כאשר אז, הממשלות בראשות דוד בן גוריון - ולאחר פרישתו, לוי אשכול - שהיו במקביל גם שרי הביטחון, הטיבו לנצל את הזמן, גרמו לשינויים נדרשים במבנה צה"ל, לשינויים בתורת הלחימה ובאמצעי הלחימה שלו; וכך, הטיבו להכין את צה"ל למלחמת ששת הימים, כשזו פרצה ב- 1967.
[להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]
שדה הקרב העולמי של השנים האחרונות הוא אחר. העוצמה עברה לטילים המדויקים. אנחנו ומדינות מפותחות אחרות בעולם משתמשים שנים רבות בטילים מדויקים שמרביתם משוגרים ממטוסי חיל האוויר. האויב - גם בזמן הקורונה - ממשיך להצטייד בטילי קרקע קרקע מדויקים, עוצמתיים וארוכי טווח. חלקם יתקפו את כוחות הצבא בשדה הקרב אך מרביתם יתקפו את העורף האזרחי והאתרים החיוניים שלנו.
נכון שאין מדינה וצבא שערוכים להתמודדות עם הטכנולוגיה ודרך הפעולה הזו. אבל, מדינת ישראל צפויה להיות המדינה הראשונה שתותקף בטילים מדויקים רבים; ולכן, אין לנו את הפריבילגיה להמתין לאמריקאים או לאחרים, כדי שיפתחו עבורנו.
![[בתמונה: דוד בן גוריון ולוי אשכול (משמאל): הם הטיבו לנצל את הזמן, גרמו לשינויים נדרשים במבנה צה"ל, לשינויים בתורת הלחימה ובאמצעי הלחימה שלו; וכך, הטיבו להכין את צה"ל למלחמת ששת הימים, כשזו פרצה ב- 1967... התמונה היא נחלת הכלל. מובאת באדיבות יד לוי אשכול]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:2_-_EshkolBenGurion.jpg){kind=link}
הסיכון הבטחוני שלנו עולה מאד בימים אלו.
ההנהגה לחוצה מאד ממשבר הקורונה הבריאותי והכלכלי.
אופוזיציה מרירה שלא מבינה את שעת החירום וציבור מריר שלא מתאפיין בהבנת המציאות ושחלקו עויין את המדינה או את הממשלה ברמה קיצונית עד כדי איבוד מוחלט של פרופורציות – מדליקים את השטח. מעמיקים איבה. יוצרים כאוס. יוצרים איום פנימי אסטרטגי, לקיום דמוקרטיה בזמן חרום.
לראש הממשלה אין זמן לעסוק בבטחון, שר הבטחון רואה את עצמו כראש ממשלה ואין לו לא זמן ולא התאמה לתפקיד. ראייה מאד שבלונית.
התקציב לבטחון לא ברור ואי הוודאות פוגעת ביכולת לתכנן ולעשות.
הצבא במשבר תרבות ארגונית חמור, משבר מוטביציה, נקודת זמן של קיצוצים ופגיעה בסד"כ וטרם בניית אלטרנטיבה.
"הקונצפציה" המקובעת מנחה את הצבא. חושבים מלחמת לבנון השניה עם קצת שינויים.
לא ברור אם באמת לוקחים בחשבון פגיעה נמשכת בבסיסי ח"א ובכינוס המילואים במלחמה הבאה.
לא ברור אם יש התחפרות מסיבית להגנה בפני תמ"ס האוייב.
לא ברור אם יש יכולת תמ"ס אינטנסיבית מבוזרת כתחליף מסויים או כהשלמה לח"א.
לא ברור אם יש תו"ל לנטרל את האיום הקרקעי בצפון בלבנון ובגולן.
מי ישנה את המצב??
אני מודאג – אבל יחד עם כל זה, חייבים להיות מעט אופטימיים כי בלי זה אי אפשר להתקיים פה.