[בתמונה: התקהלות בוול סטריט אחרי ההתרסקות ב-1929... התמונה היא נחלת הכלל]
המניע העיקרי למסחר במניות הוא ציפיות השוק. אתמול ביום המסחר הגרוע ביותר מאז 1987 איבד מדד הדאו-ג'ונס 10% מערכו השווים ל 2,352.6 נקודות ונסגר ב 21,200,62 נקודות.
במסחר שלאחר שעות המסחר (המהווה אינדיקציה לא רעה לביצועי יום המחר) איבד מדד הדאו-ג'ונס 2.92% מערכו השווים ל 615.00 נקודות ונסגר ב 20,470 נקודות.
החשש מפני הקורונה והעצירה הכמעט מוחלטת שמאמצי בלימת הקורונה יביאו לכלכלות העולם המערבי ב 60 יום הקרובים הם זרז המסחר העיקרי. עד שלא יהיו חדשות טובות בהתייחס לקורונה, תימשך המכירה בשווקים.
[הגמל משמאל: סמלו המסחרי של אלעד רזניק...]
מה ייחשב כחדשות טובות?
פיתוח ערכת בדיקה ביתית, הגדלת מספר הנבדקים בארה"ב, פיתוח חיסון, מספר מתים קטן יחסית בכלכלות המערביות וכ"ו; ולהיפך: גידול אקספוננטלי במספר המתים באירופה או בארה"ב יוביל להתרסקות נוספת במדדי המניות. ללא חדשות טובות מחזית הלחימה בקורונה הבורסה האמריקאית תמשיך לרדת.
[בתמונה: מדד הדאו ג'ונס, 1928-1930. התמונה היא נחלת הכלל]
אם המגמה הזאת לא תיעצר לקראת אמצע אפריל / תחילת מאי וערך הדאו-ג'ונס לא יגיע חזרה ל 23 - 24 עד אמצע ספטמבר, הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ יהפוך לפגיע לקראת הדיבייט הראשון שנקבע ל- 29 לספטמבר.
הנקודה החיובית היחידה?
יהיה קל מאוד להתניע מחדש את הכלכלה האמריקאית וברגע שיתחלף הנרטיב השחור באולפני הטלוויזיה; ויהיה חדשות מוצקות על התפתחויות חיוביות, המדדים האמריקאים יעלו חזרה.