[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Urs Steiner לאתר flickr]
[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).
החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
- צופר!
- מה?
- מספיק. שקט!
- למה? מה קרה?
- דבריך לא נעימים. זה למה!
איוב ביקש מרעיו להפסיק להטריד אותו ולמלא את תפקידם כמנחמים.
צופר הנעמתי פותח את פיו לענות, אבל הוא לא שולט בפיו. הוא מעיד שרוח כלשהי משתמשת בו ובבינתו ומשיבה לאיוב:
א וַיַּעַן, צֹפַר הַנַּעֲמָתִי; וַיֹּאמַר.
ב לָכֵן, שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי; וּבַעֲבוּר, חוּשִׁי בִי.
ג מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע; וְרוּחַ, מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי.
ומה יש לאותה רוח לחדש לנו? האמת – כלום. עשרים ושישה פסוקים המתארים את הגמול לרשעים. אוסף מרשים ומבחיל של תיאורי זוועה לגורלם של הרשעים – מוזמנים לקרוא.
ברור שמדובר באדם שכלל אינו מחובר למציאות האמיתית בעולם. הוא כולו באיזו הכחשה של המציאות, המנסה להיאחז באיזה צדק אלוהי שלא באמת קיים. הקללות מסוכמות בפסוק: כט זֶה, חֵלֶק-אָדָם רָשָׁע--מֵאֱלֹהִים; וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל. כל הקללות בפרק הן חלק הרשע מאלוהים (זה מה שהוא יקבל מאלוהים).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Alan Levine לאתר flickr]
מה הקשר בין כל הנאום הזה לסיטואציה בה אני נמצא, בוודאי שואל את עצמו איוב בייאוש? מה הוא רוצה ממני הטרחן הזה?
צופר הנעמתי מתגלה כאיש מנותק מהמציאות, שממש לא הייתי רוצה לראותו בין באי ביתי בעת צרה.
צופר הנעמתי הוא אדם לא נעים בעליל.