אבי הראל: ברכות יעקב והצורך באישור מלכותי לקברו בארץ כנען

[בתמונה: ציורי תנ"ך / יעקב מבקש מיוסף שישבע לו שידאג לו לאחר מותו, להיקבר בארץ ישראל / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
[בתמונה: ציורי תנ"ך / יעקב מבקש מיוסף שישבע לו שידאג לו לאחר מותו, להיקבר בארץ ישראל / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

[בתמונה: ציורי תנ"ך / יעקב מבקש מיוסף שישבע לו שידאג לו לאחר מותו, להיקבר בארץ ישראל / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

תקציר: פרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, עוסקת ברובה בברכת יעקב לבניו. לפי הנאמר, קשה לקרוא לדבריו ברכה, היות ורוב השבטים מקבלים שם יחס צונן עד פושר. רק שני שבטים, יהודה ויוסף, מקבלים דברי ברכה ועידוד חמים נוכח מעמדם. יהודה כמנהיג השבטים ויוסף בגלל תפקידו הממלכתי בחצר המלוכה של פרעה…

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

עודכן ב- 1 בינואר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת ויחי היא הפרשה השתיים עשרה והאחרונה בספר בראשית. עיקרה ברכת יעקב לבניו קודם מותו, אולם קשה לקרוא לדבריו של יעקב ברכה, היות שדבריו על שבטי ראובן, שמעון ולוי, אינם ברכה אלא סוג של קללה. לכן ניתן לראות בדברי יעקב סוגה של צוואה נבואית, המתובלת באמרות ופתגמים קדומים, הקיימים גם בברכת משה [1], ובשירת דבורה [2]. אשר על כן, ברכת יעקב, משה ושירת דבורה משקפים את ההווי השבטי שלפני תקופת המלוכה, למרות שקשה לקבוע את הכרונולוגיה שלהם [3].

הקוראן מתייחס למותו הקרב של יעקב, ואת הבטחת בניו באופן הבא:" האם נכחתם בנטות יעקב למות, כאשר אמר לבניו, למי תעבדו לאחר מותי? אמרו, נעבוד לאלוהיך ולאלוהי אבותיך, אברהם וישמעאל ויצחק. נעבוד לאל אחד ונהיה מתמסרים לו"[4]. חוקרים הפנו את הקוראים קטע זה, לנאמר בתלמוד הבבלי: "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר, שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשיו? אמרו לו בניו – שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד"[5]. כלומר לפי התלמוד ישמעאל עלול לגרום לכך שלא תשרה השכינה בבני יעקב, אך לעומת זאת הקוראן מדגיש שבני יעקב קיבלו על עצמם להיות מתמסרים, קרי מוסלמים ולהאמין גם בישמעאל.

[בתמונה: יעקב מברך את בניו מאת פרנסואה מיטרה. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: יעקב מברך את בניו מאת פרנסואה מיטרה. התמונה היא נחלת הכלל]

נחזור לצוואת יעקב

[בתמונה משמאל: צוואת יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

דבריו נאמרים כאמור קודם מותו, בדומה לדבריו האחרונים של משה אל שבטי ישראל. הביטוי המשותף בדברי יעקב ומשה הם המילים – "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" [6] – משמע שבדומה למשה, גם אבות האומה נחנו בכושר נבואי, ובאמצעותו הם מנסים לגלות את עתיד שבטי ישראל. פרט מעניין, שמפאת קוצר היריעה לא נדון בו כאן, היא העובדה, שגם אצל בלעם נמצא את הביטוי אחרית הימים:" לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים"[7], ובעקבות זאת, היו חוקרים שהפנו את תשומת לב הקורא שיש בברכת בלעם מוטיבים דומים לאלו שמצויים בברכת יעקב, ואין כאן מקום להאריך.

[בתמונה משמאל: צוואת יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

בברכת יעקב יהודה ויוסף מקבלים או ליתר דיוק זוכים לברכות הארוכות ביותר בשל מעמדם בקרב השבטים. יהודה זוכה לברכה שכזאת מתוקף היותו הבכיר באחים, כדלקמן:" יהודה אתה ידוך אחיך ידך בעורף אויביך ישתחוו לך בני אביך"[8].

יוסף זוכה לברכה מיוחדת מתוקף תפקידו הרם בחצר המלוכה המצרית, אולם השלטון על האחים נתון בידיו של יהודה באופן בלעדי. שאר השבטים מבורכים או מתוארים בצורה חיוורת ולעיתים שלילית. שבטי דן גד ובנימין נלחמים על הישרדותם. ראובן למרות היותו הבכור, מוצב מאחור, שמעון ולוי מקוללים וקרובים לכליה, ויששכר וזבולון אשר ונפתלי מתוארים על ידי יעקב כמשרתים את זולתם. מגמה זו בהקשר השבטי אינה מסתיימת כאן, והיא ממשיכה באופן דומה בתיאור הכיבוש וההתנחלות של שבטי ישראל בארץ כנען. בעת האמורה, שבט יהודה עומד בראש הכובשים, ולצידו שבט יוסף הכובש את העיר בית אל. לעומתם שאר השבטים מתוארים בדומה לתיאורו של יעקב – חיוורים ולעיתים אף כושלים [9]. לשון אחר – העריכה המקראית מנסה להבליט ולפאר את שבט יהודה, שבט המלוכה ממנו יצא דוד המלך.

לאחר הברכות משביע יעקב את יוסף כי לא ייקבר במצרים, ואכן לאחר מותו יוצא מסע ההלוויה של יעקב לעבר ארץ כנען. בדרך נערך ליעקב מספד גדול במקום ששמו גורן האטד, אולם זהות המקום אינה ידועה. משם על פי הפסוקים בפרשה, נישא ארונו של יעקב החנוט [10] למקום קבורתו במערת המכפלה [11].

[בתמונה: ציורי תנ"ך / יעקב מברך את בניו טרם מותו / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
[בתמונה: ציורי תנ"ך / יעקב מברך את בניו טרם מותו / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

מסע הלוויה איננו מובן מאליו

יוסף נאלץ להפעיל מהלכים שקטים בחצר המלוכה של פרעה על מנת שהמסע האמור ייצא מהכוח אל הפועל: "וַיַּעַבְרוּ, יְמֵי בְכִיתוֹ, וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה. וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" [12].

מדוע על יוסף לקבל אישור מפרעה לצאת ממצרים ולקבור את אביו, ומדוע הוא פונה לפרעה דרך צד שלישי, הרי הוא המשנה למלך?

על כך אין תשובה במקרא. על פי דברי חזונות עמרם [13], יש לכך סיבה ביטחונית, והיא סכסוך בין מצרים למלכי ארץ כנען ופלשת. לפי דבריו, המתיחות הביטחונית ששררה בין מעצמות האזור, לא אפשרה תנועה חופשית, ויוסף נאלץ לבקש אישור לצאת את גבולות מצרים בגלל המצב.

[בתמונה: מסע ההלוויה איננו מובן מאליו... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

לאחר קבורת יעקב, שלה ניתן אישור מחצר המלוכה, מתאר בעל חזונות עמרם את מהלכה של המלחמה בין מצרים ושכנותיה, בפרק הזמן שבין מותו של יוסף לבין החלטת מלך מצרים לשעבד את בני ישראל. מסורת זו מבוססת על המסורת המקראית האומרת כי אחד מטיעוניו או תירוציו של מלך מצרים בשעבוד בני ישראל היה החשש הביטחוני שבני ישראל יצטרפו לאויבי הממלכה המצרית: "והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ"[14]. גם המטלה שפרעה מטיל על פני ישראל לבנות ערי מסכנות, כוונתה לבנייתן של ערים בצורות שיעמדו כנגד הצבאות הפולשים. על פי הנאמר בחזונות עמרם, המלחמה עצמה פורצת אחרי קבורת בני יעקב, כלומר הוא מביא מסע קבורה נוסף לארץ כנען בנוסף על המסע של קבורת יעקב עצמו. המסורת של מסע קבורה נוסף של בני יעקב בארץ כנען אין לו מקור מקראי, וכנראה המחבר של חזונות עמרם יודע זאת ממקור קדום יותר או ממסורת בעל פה [15].

[בתמונה: ציורי תנ"ך / שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

אחרית דבר

פרשת ויחי, המסיימת את ספר בראשית, עוסקת ברובה בברכת יעקב לבניו. לפי הנאמר, קשה לקרוא לדבריו ברכה, היות ורוב השבטים מקבלים שם יחס צונן עד פושר. רק שני שבטים, יהודה ויוסף, מקבלים דברי ברכה ועידוד חמים נוכח מעמדם. יהודה כמנהיג השבטים ויוסף בגלל תפקידו הממלכתי בחצר המלוכה של פרעה.

בתום הסאגה של הברכות, מת יעקב והוא נקבר על פי בקשתו בארץ כנען. לשם ביצוע צוואת יעקב, יוסף מפעיל קשרים בחצר המלוכה, למרות שהוא המשנה למלך מצרים. אין הסבר לכך במקרא, אולם אחד ממקורות קומראן, חזונות עמרם, תולה זאת במצב הביטחוני הרגיש ששרר בין מצרים ושכנותיה.

יתרה מזאת. במקור זה, מסופר גם על מסע קבורה נוסף של בני יעקב על ידי עמרם, ששב במהירות למצרים עם פרוץ המלחמה בין מצרים למלכי ארץ כנען ופלשת. מצב מלחמתי זה מסביר גם את הטיעון של פרעה, בפנייה לבני עמו, לשעבודם של בני ישראל כפי שנאמר בתחילת ספר שמות.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת ויחי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[1] דברים, פרק ל"ג.

[2] שופטים, פרק ה'.

[3] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 247.

[4] קוראן, מהדורת רובין, סורה 2, פסוק 133.

[5] בבלי, פסחים, דף נ"ו, עמוד א'.

[6] בראשית, פרק מ"ט, פסוק א'.

[7] במדבר, פרק כ"ד, פסוק י"ד.

[8] בראשית, פרק מ"ט, פסוק ח'.

[9] שופטים, פרק א', פסוקים: א' – כ'.

[10] אבי הראל, חניטת יעקב אבינו והשלכותיה, ייצור ידע, דצמבר 2018.

[11] אבי הראל, היכן מקום קבורתו של יעקב אבינו, ייצור ידע, דצמבר 2017.

[12] בראשית, פרק נ', פסוקים: ד' – ו'.

[13] מכתבי כת קומראן, ראה – E. Puech, Vision de Amram, 4Q543 – 549.

[14] שמות, פרק א', פסוק י'.

[15] ספר היובלים, כנה ורמון, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2015, עמוד 521.

One thought on “אבי הראל: ברכות יעקב והצורך באישור מלכותי לקברו בארץ כנען

  1. Pingback: פרשת ויחי באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *