אבי הראל: חלום יעקב – איפכא מסתברא לאמונה המסופוטמית

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

כאשר אנו קוראים לעומק את פרטי חלום יעקב, ואת הלשון בה הוא כתוב, אנו שומעים תבניות לשוניות שנמצאות כבר בסיפור מגדל בבל. ראשו של סולם יעקב מגיע השמיימה, בדומה למגדל בבל המתואר שראשו מגיע לשמים. הדגש בפרשתנו איננה על הפגמים האנושיים של בניית מגדל בבל, אלא על נושא משמעותי הרבה יותר. בני בבל חשבו כי האל שוכן אצלם, ואילו בסיפור סולם יעקב, המקרא מפריך דעה זו...

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 בנובמבר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת ויצא בספר בראשית,  מתמקדת באירועים השונים שאירעו ליעקב, מרגע בריחתו מביתו, בגלל כעסו של עשו, דרך הגעתו ללבן, נישואיו לרחל ולאה, הולדתם של בניו וחזרתו לבית אביו.

בתחילת בריחת יעקב מביתו הוא יוצא מבאר שבע בדרך לחרן, ובשלב מסוים הוא עוצר למנוחת לילה במקום העתיד להיקרא בית אל וחולם בו חלום ייחודי, שמתואר באופן הבא: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ"[1]. בתום החלום מתגלה אליו האל המקראי, המבטיח לשומרו מכל רע עתידי, תוך אמירה שארץ כנען תהיה שייכת לזרעו, שיהיה מרובה כעפר הארץ.

המילה סולם מצויה במקרא רק בפרשתנו[2]. אפשר לזהותה בשני אופנים שונים שהראשון מבניהם לקוח מספרות עמי המזרח הקדמון. האפשרות הראשונה – מושג הלקוח מהמילה האכדית simmiltu, שהוראתה בתרגום לעברית הוא מדרגות או סולם. האפשרות השנייה – נגזרת מהשורש העברי סלל, שהוראתו בנייתה של  סוללה, או אלמנט גבוה אחר.

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

חיזוק לגבי האפשרות הראשונה, שמוצאה של המילה  סולם הוא משפת עמי המזרח הקדום, אנו מוצאים בגרסה האשורית של מיתוס נרגל וארשכיגל, שבו נאמר כך:" עלה נמתר בסולם הארוך של השמיים" , "ירד נרגל בסולם הארוך מן השמים"[3].

גם צירוף המילים שער השמיים הוא יחידאי במקרא, והוא מחובר למילים בית אלוהים כדלקמן:" אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם"[4]. הרקע לדימוי זה לקוח אף הוא מהספרות של מסופוטמיה, בה היה מושג של מגדל מקודש, שהיה נפוץ בערים השונות של הממלכה. המדובר היה במגדלים, שנבנו על תילים מלאכותיים, דמויי פירמידה בעלת בסיס מרובע בדרך כלל, שהורכבו מעפר ואבנים. גובהם היה יכול להגיע לעשרות מטרים, ובראשם נבנה מקדש מיוחד. מקדשים אלה  מתוארים במזמורים השונים בספרות המסופוטמית שראשם נוגע בשמיים. לרגלי המקדש הגבוה נבנה מקדש נוסף, שהיה המקדש המרכזי של האל, כך שהיו שני מקדשים, המקדש התחתון, ובראש התל המקדש העליון שהיה עשוי העתק מדויק לתחתון. רמז לכך אנו מוצאים גם במקרא במעשה המשכן כדלקמן: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ"[5]. על פי אנשי מסופוטמיה האל שכן דרך קבע במקדש העליון. לעיתים קישרו בין שני המקדשים מדרגות, שבהן לפי אמונת אנשי המזרח הקדום ירד האל מהשמיים לארץ להתגלות לבני האדם. המגדל המפורסם ביותר של העת העתיקה היה מגדל של העיר בבל, שנקרא בשפת המקום הבית, יסוד השמים והארץ[6].

לאחר כל זאת, אנו מגיעים לנסות ולהבין את הקשר בין חלום יעקב למגדל בבל. המושג מגיע השמימה, המופיע בסיפור חלום יעקב, מזכיר כאמור את מגדל בבל המקראי, שנאמר בו מטבע לשוני דומה:" וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ"[7], אשר על כן צריך לבדוק מה הקשר בין סולם יעקב ומגדל בבל. אם אנו עורכים השוואה בין שני הסיפורים הרי שמגדל בבל נבנה על ידי האדם לצורך פסול, ואילו חלום יעקב הוא פרי התגלות אלוהית, שבה האדם נשאר תמיד על קרקע העולם, ואת האל יחזה האדם בהתגלות האלוהית המקשרת בין שמים וארץ. המזימה האנושית להעפיל אל על במגדל בבל נעצרת על ידי האל עצמו, בניגוד לסולם בחלום יעקב, בו רשאים לעלות ולרדת רק מלאכים שהם שליחיו של האל.

בניית מגדל בבל נובע מחששם של בוניו פן הם יפוצו על פני כל הארץ, דבר שאכן קורה בסופו של דבר, ואילו בחלום יעקב האל מבטיח ליעקב כי יחזיר אותו למקומו בתום תקופת הגלות שלו מחוץ לארץ כנען.

[בתמונה: מגדל בבל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

[בתמונה: מגדל בבל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

גולת הכותרת של ההשוואה היא המקום שבו שוכן האל. על פי חלום יעקב, שער השמיים נמצא בבית אל ולא בבבל. הסיפור של חלום יעקב הינו פולמוס נוקב כנגד האמונה הבבלית, שהאל שוכן אצלם, היות ופירוש המילה בבל היא שער האל, או שער השמים. המספר המקראי דרך חלום יעקב, מערער נחרצות על הקביעה הבבלית, ואומר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי מקום משכנו של האל אינו בשער השמיים קרי בבל אלא בבית אל. לשון אחר, המקרא מעביר את מקום מושבו של האל  מארץ שנער היא בבל לארץ ישראל.  הקביעה האמורה איננה סיומו של התהליך של העברת מקום השכינה מבבל לארץ ישראל, אלא רק תחילתה. רק בימי דוד, לאחר שהוא מעלה את ארון ה' לירושלים התהליך הגיע לסיומו המוצלח, כדלקמן:" וַיֹּאמֶר דָּוִיד--זֶה הוּא, בֵּית יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְזֶה-מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה, לְיִשְׂרָאֵל"[8].

אחרית דבר

בתחילתה של פרשת ויצא, מתאר המקרא כי יעקב הבורח מפני עשו אחיו, נאלץ לבצע חניית ביניים, ושם הוא חולם חלום אודות סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. בתום החלום יעקב מעניק למקום את השם בית אל, לאחר החוויה הרוחנית שעבר. לא זו בלבד, אלא יעקב מציב שם מצבה ויוצק שמן על ראשה, כאות זיכרון למאורע האמור. כאשר אנו קוראים לעומק את פרטי החלום ואת הלשון בה הוא כתוב, אנו שומעים תבניות לשוניות שנמצאות כבר בסיפור מגדל בבל. ראשו של סולם יעקב מגיע השמימה, בדומה למגדל בבל המתואר שראשו מגיע לשמים. הבנייה של המגדל על ידי בני ארץ שנער/בבל, הינה פגומה מיסודה ומקורה בגאווה אודות הטכנולוגיה אותה הם פיתחו – בנייה מלבנים שעשויות באופן מיוחד, המקנה חוזק שלא היה מוכר עד אז. אולם הדגש בפרשתנו איננה על הפגמים האנושיים של בניית מגדל בבל, אלא על נושא משמעותי הרבה יותר. בני בבל חשבו כי האל שוכן אצלם, ואילו בסיפור סולם יעקב, המקרא מפריך דעה זו מניה וביה וקובע כי האל שוכן במקום שבו חלם יעקב את חלומו -  בבית אל, שהיא לפי אחת הפרשנויות העיר ירושלים העתידית.

מהשוואת הסיפורים עולה עקרון חשוב נוסף, במשמעותם של המלאכים העולים ויורדים בסולם. כאמור, המקרא בסיפור מגדל בבל, מכחיש או ליתר דיוק מפריך את אמונת בני בבל כי המגדל שבנו,  מהווה קשר תמידי בין האל לבני האדם.  על פי האמור שם, האל יורד לראות את מעשה המגדל פעם אחת בלבד, וזאת על מנת  לסכל את מחשבת בוני המגדל ולסתור את בניינם. לא כן הוא המצב בחלום יעקב. סולם יעקב מוצב בארץ הנבחרת והוא משמש גשר תמידי, בין האל לבין נתיניו.  מלאכי אלהים עולים ויורדים בו תדיר, הם אילוסטרציה לחוקי הטבע שהאל חקק בעולם, ולקשר התמידי של האל עם יעקב ובניו אחריו. הרעיון האחרון מנוסח באופן הבא בספר דברים : "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"[9].

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

[בתמונה: סולם יעקב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת ויצא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק כ"ח, פסוקים י"ב –י"ג.

[2] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א. 1998, עמודים: 172 – 173.

[3] אורי גבאי, תמר וייס, המיתולוגיה הבבלית, מפה, ת"א, 2003, עמודים: 91 – 96.

[4] בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ז.

[5] שמות, פרק כ"ה, פסוקים: ח' – ט'.

[6] ראה הערה 2.

[7] בראשית, פרק י"א, פסוק ד'.

[8] דברי הימים א', פרק כ"ב, פסוק א'.

[9] דברים, פרק י"א, פסוק י"ב.

One thought on “אבי הראל: חלום יעקב – איפכא מסתברא לאמונה המסופוטמית

  1. Pingback: פרשת ויצא באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.