יעקב עמידרור: מהי הצלחה וכיצד לבחון אותה בין מלחמות?

תקציר: דבריי נכתבים בעקבות שיחות רבות, אודות פירושה של האמירה, כי מפקד פלוני "הצליח בתפקיד". מהם המדדים להצלחה כזו, או לקביעה, כי הייתה הצלחה? כיצד יישפט מפקד, או קצין מטה, שמילא תפקיד במשך תקופה קצרה של שנה, שנתיים, או שלוש? כיצד נוכל לדעת, האם מלא תפקידו היטב? במלחמה, התשובה בדרך-כלל ברורה יותר, אך כיצד ניתן למדוד הצלחה בין מלחמות?

[בתמונה: פילדמרשל לו מונטגומרי (מימין) וגנרל דוויט אייזנהאוור ב- 1944, לפני הפלישה לנורמנדי... על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה. לכן, אין טעם לאתר מנהיגים כאלה, ויש להסתפק בטיפוח הרמה המקצועית. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: פילדמרשל לו מונטגומרי (מימין) וגנרל דוויט אייזנהאוור ב- 1944, לפני הפלישה לנורמנדי... על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה. לכן, אין טעם לאתר מנהיגים כאלה, ויש להסתפק בטיפוח הרמה המקצועית. התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור, לראשונה, במערכות, גיליון 323, 1992, עמ' 33-32] [לאוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון', לחצו כאן]

עודכן ב- 26 במאי 2023

אלוף במיל', יעקב עמידרור כיהן, בין היתר, כראש המטה לביטחון לאומי, מפקד המכללות הצבאיות, ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומזכיר צבאי לשר הביטחון.

כיום, הוא משמש כעמית בכיר במכון ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים.

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

המאמר הזה מהווה פרק מספרו של יעקב עמידרורהרהורים על צבא וביטחון, שראה אור בהוצאת המכללה לביטחון לאומי, בינואר 2002 (ראו תמונת כריכה למטה משמאל).

העובדה, שהדברים נכתבו בעיצומו של המאבק המזוין עם הפלסטינים בתחילת המילניום, נותן לדברים פרספקטיבה מיוחדת...

*  *  *

דבריי נכתבים בעקבות שיחות רבות, אודות פירושה של האמירה, כי מפקד פלוני "הצליח בתפקיד". מהם המדדים להצלחה כזו, או לקביעה, כי הייתה הצלחה? כיצד יישפט מפקד, או קצין מטה, שמילא תפקיד במשך תקופה קצרה של שנה, שנתיים, או שלוש? כיצד נוכל לדעת, האם מלא תפקידו היטב? (ולא ארחיב את הדיבור על הנזק שבכהונות קצרות בתפקידים). במלחמה, התשובה בדרך-כלל ברורה יותר, אך כיצד ניתן למדוד הצלחה בין מלחמות? [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן].

התשובה איננה פשוטה. יש מקרים רבים, שבהם לאחר קידומו של פלוני, נוכחים לדעת, כי התפקיד החדש גדול מכפי מידותיו. הדבר אינו מייחד את המערכת הצבאית. רבות דובר אודות העיקרון הפיטרי, לפיו מנהלים עולים ומתקדמים עד לרמה אחת (לפחות!) מעבר ליכולתם, ובתפקיד הבכיר נזקם מרובה מתועלתם [להרחבה בנושא העיקרון הפיטרי, לחצו כאן].

[בכרזה: העיקרון הפיטרי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בכרזה: העיקרון הפיטרי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה

על-פי התאוריה המקובלת, הסיבה לכך ברורה: הם קודמו, כי עשו היטב את תפקידם האחרון, ומי שקידמם הניח, כי יעשו לפחות באותה מידת הצלחה גם את התפקיד הבא הגבוה יותר בהיררכיה.

לכאורה, אין דרך להחליט בדבר עתידו של מישהו, אלא על-פי עברו, ואין ברירה אלא להניח, שאדם, שהצליח בתפקיד מסוים בעבר, יצליח גם בתפקיד בכיר יותר שיוטל עליו בהמשך.

אלא שבצבא יש הכרח למצוא דרך לעדן ולשפר את כושר השיפוט שלנו, כדי לדאוג שרק מי שאכן מתאים יקודם, ויהפוך אחראי למערכות גדולות יותר, שבהן כל טעות משפיעה על גורל המלחמה והמדינה.

[בתמונה: על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]
[בתמונה: על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]
דומני, כי על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה. לכן, אין טעם לאתר מנהיגים כאלה, ויש להסתפק בטיפוח הרמה המקצועית. רק בדיעבד, לאחר מבחן האש, נדע מי מבין בעלי המקצוע מתאים יותר מרעהו להוביל אנשים בקרב, אבל לפחות כולם יהיו בעלי מקצוע טובים. 
מנהיגות בקרב אינה תכונה הנרכשת בקורסים ובהשתלמויות. זו תוצאה של אישיות, של מקצועיות ושל בשלות. הבשלות היא עניין של זמן. עם אישיות נולדים, והיא מתעצבת במהלך השנים. מקצועיות היא עניין בלעדי לצבא. על כך יש לשקוד ואותה לפתח.
[בתמונה: יחידה 101. התמונה: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]
[בתמונה: יחידה 101. התמונה: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]

סכנת העיקרון הפיטרי

[בתמונה: כריכת ספרו של יעקב עמידרור, "הרהורים על צבא וביטחון". להורדת עותק של הספר לחץ כאן: יעקב עמידרור - הרהורים על צבא וביטחון]
[בתמונה: כריכת ספרו של יעקב עמידרור, "הרהורים על צבא וביטחון". להורדת עותק של הספר לחץ כאן: יעקב עמידרור - הרהורים על צבא וביטחון]
הסכנה העיקרית הטמונה בליקוי, שקיים באמות מידה לשפיטת הצלחה בתפקיד, נובעת מכך, שטעות כזו מגבירה את הסיכוי, שקצינים, שאינם מתאימים לתפקידם, יהוו את עמוד השדרה שלנו. מהעיקרון הפיטרי עולה סכנה גדולה, ככל שעולים במעלות הדרגות.

הבעיה כמעט שאינה קיימת ברמות הביצוע, בהן הקשר בין המשימה לבין ההישגיות ברור ביותר. לכן, אין פלא, שבכל מלחמות ישראל, גם כשהמפקדים והמפקדות ברמות הגבוהות כשלו, החיילים והמפקדים עד רמת מפקד גדוד הצילו את המצב.

תופעה זו מדגישה את המקור ליתרוננו האיכותי. ככל שמתקדמים ברמות הפיקוד הופכים הידע המקצועי, ניסיון החיים והבשלות, הבאים עם הגיל, לחשובים יותר ביחס לכישרונות מולדים, שהחייל מביא עם גיוסו בגיל שמונה עשרה.

מכאן שהיתרון שלנו עד עתה נבע בעיקר מהיותה של החברה הישראלית חברה פתוחה, דמוקרטית ומודרנית, ולא ממה שצה"ל הקנה לקציניו הבכירים.

יתרון זה השפיע על התפקוד ברמות הנמוכות. הצבא השכיל לפתח יכולות אלו, ולא לדכאן, אך לא הוא יצר אותן. חולשתן של המפקדות הבכירות במלחמה מוכיח, שהצבא לא בנה נדבך מקצועי מספק על בסיס האיכות שהוא קיבל מהמדינה בעת הגיוס.

[להורדה חינמית של ספרו של יעקב עמידרור, לחץ כאן: יעקב עמידרור - הרהורים על צבא וביטחון]

[בתמונה: סכנת העיקרון הפיטרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: סכנת העיקרון הפיטרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

המצב הזה אינו מספק

[בתמונה: המצב איננו מספק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]
[בתמונה: המצב איננו מספק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

מחובתנו כארגון להיסמך על האיכות האזרחית שלנו כחברה, אך לא להסתפק בכך.

עלינו כצבא לקדם את בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לצלוח בשלום את העיקרון הפיטרי. את אלה אשר הצליחו לשלב כשרון מולד עם ידע מקצועי ועם יכולת יישומית (צירוף של מפקד ושל מנהל), שבלעדיהם אי אפשר לקדם דבר מעמדות פיקוד ברמות הגבוהות. 

בתחום זה אנו לוקים, והליקוי נובע משיפוט לא נכון של השאלה מהי הצלחה בתפקיד.

אנו נוטים לסכם תפקיד כ"טוב", אם במהלכו לא היו למפקד כישלונות, ואם המפקד והמערכות שתחת פיקודו עמדו במבחני היום-יום הקשים והמתישים.

המבחנים האלה אינם מספקים, ואני מניח, כי אם ניטיב להבין מהי הצלחה, וכיצד לקבוע אם אכן הייתה, נוכל לשפר את עצמנו בתחום קריטי בצבא: קידום קצינים בכירים על סמך עברם.
[בתמונה: לצלוח את העיקרון הפיטרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: לצלוח את העיקרון הפיטרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

כדי להשיג זאת מוצע לבחון כל תפקיד בשתי רמות:

[בתמונה: כדי להשיג זאת מוצע לבחון כל תפקיד בשתי רמות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]
[בתמונה: כדי להשיג זאת מוצע לבחון כל תפקיד בשתי רמות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

האחת - הרמה הבסיסית ההכרחית - האם הקצין והמערכת שתחתיו מילאו את משימותיהם כראוי. זהו תנאי הכרחי לקידום.

מבלי שיתקיים, אסור אפילו לחשוב על קידומו של קצין. אך עם זאת, אין זה תנאי מספיק. התבססות על הצלחה ברמה הבסיסית כמפתח בלעדי לקידום תוביל למימוש העיקרון הפיטרי, ותביא את הצבא לבינוניות, ללא שום יכולת להתקדם [למאמרו של האלוף יעקב עמידרור: מקורות הבינוניות הביורוקרטית, לחצו כאן].

השנייה - הרמה המתקדמת, שתבחן, האם המערכת שתחת הקצין התקדמה ושופרה בתקופת פיקודו. רק מי שיעבור את המבחן הזה בהצלחה יוכל להתקדם. יכולתו של מפקד לשפר את המערכת שהופקד עליה, היא סימן לכך, שהוא לא נמצא על סף העיקרון הפיטרי.

אם כן, השאלה העומדת על הפרק לפני שמחליטים על מינויו של פלוני לתפקיד בכיר יותר אינה, האם הכל היה בסדר בתפקידיו הקודמים, אלא האם המערכת שהוא מוסר למחליפו טובה מהמערכת שקיבל בכל הקשור לתוצר, שמערכת זו אמורה להפיק. 

מפקד, שהצליח לעבור את מבחני היום-יום, ובה בעת גם לשפר ולקדם את הנושאים ארוכי הטווח, הכבדים והגדולים, אלה הקשורים הן לאופן העבודה של יחידתו במילוי המשימות השוטפות והן להכנתה למלחמה, מתאים, ככל הנראה, להיות מקודם יותר מהמפקד, שכל יכולתו התמצתה בניהול השוטף. זאת מעצם העובדה, שהראשון הוכיח שהיקף הראייה, ההבנה ויכולת הטיפול שלו רחבים יותר מזה של השני. אם לפני קידומו של קצין הוא ייבדק על רקע שני הפרמטרים גם יחד, יפחת הסיכון, שאנשים בלתי מתאימים ימונו לתפקידים בכירים. וכאמור, הבעיה קיימת דווקא ברמות הבכירות.

[למאמרו של האלוף יעקב עמידרור: 'מקורות הבינוניות הביורוקרטית', לחצו כאן]

בכרזה - האלוף יעקב עמידרור: השאלה העומדת על הפרק לפני שמחליטים על מינויו של פלוני לתפקיד בכיר יותר אינה, האם הכל היה בסדר בתפקידיו הקודמים, אלא האם המערכת שהוא מוסר למחליפו טובה מהמערכת שקיבל בכל הקשור לתוצר, שמערכת זו אמורה להפיק]
[בכרזה - האלוף יעקב עמידרור: השאלה העומדת על הפרק לפני שמחליטים על מינויו של פלוני לתפקיד בכיר יותר אינה, האם הכל היה בסדר בתפקידיו הקודמים, אלא האם המערכת שהוא מוסר למחליפו טובה מהמערכת שקיבל בכל הקשור לתוצר, שמערכת זו אמורה להפיק]

מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"?

[בתמונה: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]
[בתמונה: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]
בהמשך לקו מחשבה זה, יש טעם לבדוק מה מסתתר מאחורי התשובה לשאלה הבסיסית: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"?

בדרך-כלל, כאמור, פירוש הדבר שאותו מפקד לא עשה טעויות גדולות, כי עמד במטלות שהוטלו עליו, והביקורות שנערכו ביחידתו היו חיוביות. אם תיאור זה נכון, נדמה שאנו מתרכזים יותר מדי ברמת הדרישות הנמוכה ביותר, ומתעלמים מהצורך לעלות כיתה.

אמנם, מי שביחידתו מרכיבים בסיסיים כגון משמעת, סדר טיפולים טכניים ונהלים בלתי תקינים, ודאי לא יוכל להבטיח שיחידתו תתפקד כראוי ביום פקודה. טנק שלא טופל - ייתקע, ויחידה שאין בה משמעת - לא תבצע את שיידרש ממנה.

אך מי שיעשה הכול לפי הנהלים, ואת זה בלבד, יישאר ברמה נמוכה של ביצוע. הוא יהיה "בסדר". בינוניותו תבטיח את שרידותו בשדה הקרב של החיים הצבאיים בין המלחמות, אך ספק אם יהיה בה משום הבטחה לניצחון במלחמה נגד אויב. הוא לא יצליח להשתפר ולשפר, ולא ינצל את אותן איכויות, שהן היתרון האמיתי שלנו מול הכמות ומול האיכות הנקנית בכסף אצל אויבינו.

[בתמונה: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

"בסדר" בחשיבה, בטקטיקה, ברעיון המבצעי ובאימון מתקדם

לכן, אני מציע, שגם את המדד הבסיסי (התנאי ההכרחי לקידום), המתמצה בשאלה "האם הוא והמערכת שלו היו בסדר", נבחן לעומק, כדי לברר במה בעצם מדובר. האם רק "בסדר" ברמת הנוהל והמשמעת, או גם "בסדר" בחשיבה, בטקטיקה, ברעיון המבצעי ובאימון מתקדם.

[בתמונה: מה המשמעות של מפקד או של קצין מטה שהוא "בסדר"? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
יש המאמינים, שקיימת סתירה בין מי שהם בעלי רעיונות מבריקים ובין מי שהם בעלי יכולת לטפל בפרטים הטכניים, בסדר, במשמעת ובביצוע נהלים. לפיכך, צריך כביכול לבחור בין מפקד מסודר לבין מפקד חכם. ולכן, מי שהוא מקורי בחשיבתו, חזקה על יחידתו, כי לא תתפקד בגלל ליקויים טכניים וביצועיים. אין פלא שרבים מבעלי אמונה זו מעדיפים פחות חכמה, ובלבד שמערכות יפעלו. הביטוי לכך הוא התירוץ המושמע כלפי קצינים בנוסח: "הוא אינטליגנטי, אבל לא מעשי".

אמנם, לעתים יש לאמונה זו סימוכין במציאות של חיי היום-יום, אך זו אינה גזירת משמים. קרוב לוודאי שקל יותר לדרוש מקצין אינטליגנטי לחנך את עצמו להיות גם ביצועי, מאשר לצפות מקצין שיהפוך לאינטליגנטי: אם יהיה ברור לקצינים, כי יקודמו על סמך היותם מפעילי מערכות, כשהם אחראים גם לנהלים, גם לחכמת הביצוע, גם לרעיון המבריק וגם למיצויו בשטח, וכי טקטיקה לא באה על חשבון טיפול שבועי, ולהיפך, הם יתאמצו ויעמדו בשני מבחנים, ומי שלא מסוגל לא יקודם.

אמנם, נוח יותר להסתפק ברמת מבחן אחת: ברמה הטכנית, המתבססת על נהלים ברורים, ומאפשרת שיפוט ברור וחד של המפקד או ברמה האחרת, המתעלמת מהנעשה ביחידה, ומתחשבת רק בכך שהקצין יודע לחשוב, ולא פחות מכך להציג ברהיטות את רעיונותיו. אם כך מובטח, כי יקרה אחד מן השניים: או שנגדל קצינים בינוניים, היודעים לעמוד בביקורות, אך חסרי רעיונות מקוריים או שנגדל קצינים שופעי רעיונות, שלא נוכל להוציאם מן הכוח אל הפועל.

הישענות על תכונה אחת בלבד כמוה כישיבה על כיסא בעל רגל אחת - גם אם הוא עומד זמן מה, חזקה עליו, שלא יהיה יציב וייפול בסוף. האמת תתגלה במלחמה, ונשלם על כך ביוקר.
[בתמונה: גנרל ג'ורג' פטון... על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה. לכן, אין טעם לאתר מנהיגים כאלה, ויש להסתפק בטיפוח הרמה המקצועית. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: גנרל ג'ורג' פטון... על סמך חיי השגרה אין אפשרות לדעת מי יתגלה כמנהיג בשדה הקרב בעת לחימה. לכן, אין טעם לאתר מנהיגים כאלה, ויש להסתפק בטיפוח הרמה המקצועית. התמונה היא צילום מסך]

סיכום

[בתמונה: עלינו למנוע את מימוש העיקרון הפיטרי בצה"ל, שעל-פיו יקודמו רבים מהקצינים הבכירים בצה"ל בתפקיד שמעבר ליכולת תפקודם האמיתית... התמונה היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
עלינו למנוע את מימוש העיקרון הפיטרי בצה"ל, שעל-פיו יקודמו רבים מהקצינים הבכירים בצה"ל בתפקיד שמעבר ליכולת תפקודם האמיתית, עלינו להביא לכך, שהצבא יהיה דינמי מתפתח ומשתפר, ולא בינוני ושוקט על שמריו. צבא המונהג על-ידי השכל ועל-ידי אנשי מעשה גם יחד.

כדי להשיג זאת, יש לשפוט את המפקדים לפי שלושה מדדים, כשההצלחה בכל אחד מהם היא תנאי הכרחי לקידום. רק מי שיענו לשלושת התנאים גם יחד ראויים לקידום:

  • עמידה קפדנית בפקודות ובנהלים ושמירה על רמה גבוהה של משמעת ושל סדר, כולל בתחום הטכני ובמה שמכונה "משמעת חיצונית".
  • יכולת חשיבה, הבנה בטקטיקה, יכולת לתכנן בחכמה ולבצע בתחבולות, ולהגיע לרמת אימון גבוהה של יחידתו.
  • יכולתו של המפקד להוכיח, כי המערכת שהוא עומד בראשה טובה באופן משמעותי מזו שקיבל מקודמו, הן בכל הקשור להכנות למלחמה והן בכל הקשור לתפקוד ולארגון השוטף.

אמנות קידומם של קצינים טובים היא הבסיס החשוב ביותר לעתיד הצבא. נדמה, כי כל מאמץ כדאי בתחום הזה. שיפור כזה אינו קשור לתוספת משאבים, אך מבטיח שנהיה צבא טוב יותר.

[לאוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “יעקב עמידרור: מהי הצלחה וכיצד לבחון אותה בין מלחמות?

  1. מנהיג הוא ההפך ממונהג.
    כלאמר מנהיג הוא ההפך מ-'יס-מן'.
    ע"ע מרשל גריגורי ז'וקוב – מי שבאמת ניצח במלה"ע השניה, ומול בוס אימתני ביותר:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Georgy_Zhukov#Relationship_with_Stalin
    "Significant to their relationship as well was Zhukov's bluntness towards his superior. Stalin was dismissive of the fawning of many of his entourage and openly criticized it.[75] Many people around Stalin—including Beria, Yezhov, and Mekhlis—felt obliged to flatter Stalin to remain on his good side.[76] Zhukov remained obstinate and argumentative, and did not hesitate to publicly contradict Stalin to the point of risking his career and life. Their heated argument about whether to abandon Kiev due to the Germans' rapid advance in summer of 1941 was typical of Zhukov's approach.[77] Zhukov's ability to remain skeptical and unwavering at giving into pressure did garner him the respect of Stalin."
    גם ארווין רומל לא היה בכיסו של היטלר, גם כן בסוף חוסל.
    פאטון היה קטן לעומתם וגם כן לא בכיסו של איזנהאואר ולבסוף פאטון חוסל.
    זאת הסיבה שלא ניתן לייצר מנהיגים אלא לפתח אותם,
    כשנותנים להם חומר בו הם יתעלו על מוריהם ומפקדיהם – שלפחות יתחזו לטמבלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *