אבי הראל: האם קטורה זו הגר?

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Tiago J. G. Fernandes לאתר flickr]

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Tiago J. G. Fernandes לאתר flickr]

בסוף פרשת חיי שרה, מספר המקרא כי אברהם לוקח אישה בשם קטורה. האם זו אכן אישה שלישית במניין או שקטורה אינה אלא הגר? על כך יש מחלוקת פרשנית עזה. ברור כי מעמדה של קטורה או הגר, הינו מעמד של פילגש, על פי הנאמר בספר דברי הימים. המדובר באישה שאינה נשואה שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא מלוא הזכויות של אישה חוקית...

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

לקרת סוף פרשת חיי שרה, בספר בראשית, מסופר כי אברהם נשא לאישה את קטורה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה"[1]. על פי פשט הפסוקים מדובר באשתו השלישית של אברהם, לאחר מות שרה וגירושה של הגר. אולם פרשני המקרא חלוקים בדעותיהם לגבי זהותה של קטורה.

ברור לחלוטין שמהפסוק האמור לא ברור מה מעמדה של קטורה, אולם בספר דברי הימים נאמר במפורש כי קטורה הייתה פילגש אברהם: "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם, יָלְדָה אֶת-זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן--וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ; וּבְנֵי יָקְשָׁן, שְׁבָא וּדְדָן"[2]. שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב.

פילגש במקרא, הינה אישה לא נשואה, שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא כל הזכויות של אישה חוקית. פרט מעניין, מקור השם פילגש איננו שמי, והחוקרים חלוקים בדעותיהם מהיכן היא לקוחה. רוב החוקרים סבורים כי מקור השם הוא כפי הנראה הודו – אירופי, ומכל מקום ככול הנראה, התיבה הלשונית פילגש הורכבה משתי מילים פלג ואישה[3].

נחזור אל דמותה של קטורה. בספר דברי הימים האמור, נמנים שבעת בניה, ושבעת בני בניה. לפי אחת הסברות, השם קטורה נגזר מהשם קטורת : "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ"[4]. היות ובשפה הערבית הדרומית העתיקה לא נקראה הקטורת בשם זה, היו חוקרים שהניחו כי השם קטורה הינו מאוחר יחסית. הן לפי הידוע מהמקרא, והן על פי תעודות מעמי המזרח הקדום, מהמאה השמינית לפני הספירה ואילך, חלק מבניה של בסוף פרשת חיי שרה, מספר המקרא כי אברהם לוקח אישה בשם קטורה.

האם זו אכן אישה שלישית במניין או שקטורה אינה אלא הגר? על כך יש מחלוקת פרשנית עזה. ברור כי מעמדה של קטורה או הגר, הינו מעמד של פילגש, על פי הנאמר בספר דברי הימים. המדובר באישה שאינה נשואה שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא מלוא הזכויות של אישה חוקית. מוזכרים עם זיקה לסחר של בשמים וזהב כדלקמן:" שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה--כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרו[5]ּ.", וכן, "רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ; בְּרֹאשׁ כָּל-בֹּשֶׂם וּבְכָל-אֶבֶן יְקָרָה, וְזָהָב, נָתְנוּ, עִזְבוֹנָיִךְ[6]". לאור זאת, ולאור רשימת התפוצה של בני קטורה, הניחו חוקרי המקרא כי רשימת בני קטורה לא נתחברה על פי מדדים גיאוגרפיים, והכי המכנה המשותף שלהם נסוב על הסחר הבין לאומי בבשמים וזהב.

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי David Stanley לאתר flickr]

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי David Stanley לאתר flickr]

[בתמונה: האם קטורה זו הגר?התמונה משמאל היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי JULIE לאתר flickr]

לטעמי, מסקנה זו איננה מוחלטת כי העובדה שבמאה השמינית לפני הספירה, עסק חלק מבניה של קטורה במסחר שכזה, איננה פוסלת את ישיבתם בקרבה גאוגרפית לחצי האי ערב, תוך שהם שומרים על הקרבה המשפחתית שלהם.

עניין הקטורת, מביא את רש"י על אתר לומר כי קטורה זו: "הגר, ולמה נקרא שמה קטורה, על שם שנאים מעשיה כקטורת". לעומתו טוען אברהם אבן עזרא, כי הכתוב מדגיש במפורש כי אברהם לקח אישה על קודמותיו, ולכן קטורה איננה הגר אלא אישה אחרת לחלוטין.

[בתמונה: האם קטורה זו הגר?התמונה משמאל היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי JULIE לאתר flickr]

אולם הוויכוח הפרשני בין רש"י לאבן עזרא אודות קטורה רחוק מהכרעה. בעוד שלגבי נשותיו הקודמות של אברהם המקרא נתן מידע מהיכן מוצאם, שרה הייתה בת אחיו של אברהם, ואילו הגר הייתה ממוצא מצרי, הרי שלגבי קטורה המקרא לא מספק שום מידע אודותיה. על פי מקור מדרשי, רב  קובע כי קטורה זו הגר:" וּשְׁמָהּ קְטוּרָה - רַב אָמַר זוֹ הָגָר"[7], ורש"י כאמור, הולך על פי פרשנות זו בפירושו למקרא.  אבן עזרא, שכבר ראינו את התנגדותו לפרשנותו של רש"י לגבי הזיהוי של קטורה = הגר, מביא ראיה נוספת לשיטתו שאין אלה פני הדברים. לדעתו, היות והמקרא אומר במפורש כי אברהם נתן מתנות "לבני הפילגשים"[8], ריבוי המילה פילגשים מראה בעליל לדעתו כי היו שתיים כאלה, הגר וקטורה. שאר פרשני המקרא מצדדים אלה בפירושו של רש"י, ואלה בפירושו של אבן עזרא.

אז מי הייתה קטורה?

יתכן שהמדרש הבא פותר את החידה:" שלש נשים נשא אברהם: שרה בתו של שם, קטורה בתו של יפת, הגר, בתו של חם"[9]. כוונת המדרש האמור הוא להציג את אברהם כאב האוניברסלי של כלל האנושות,  אולם על הדרך הוא מקבע את העובדה שאברהם נשא או חי עם שלוש נשים, שרה, הגר וקטורה.

אחרית דבר

בסוף פרשת חיי שרה, מספר המקרא כי אברהם לוקח אישה בשם קטורה. האם זו אכן אישה שלישית במניין או שקטורה אינה אלא הגר? על כך יש מחלוקת פרשנית עזה. ברור כי מעמדה של קטורה או הגר, הינו מעמד של פילגש, על פי הנאמר בספר דברי הימים. המדובר באישה שאינה נשואה שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא מלוא הזכויות של אישה חוקית.

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Angell Williams לאתר flickr]

[בתמונה: האם קטורה זו הגר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Angell Williams לאתר flickr]

השם קטורה מעלה אף הוא תהיות לא מעטות, האם הוא נגזר מקטורת, או הוא שם מאוחר יותר היות שבערבית דרומית עתיקה לא נקראה הקטורת בשם שכזה. כך או אחרת הפרשנים של המקרא אינם מצליחים להכריע את החידה מי היא קטורה, וכל אחד מתבצר בעמדתו. יתכן שבדברי מדרש ילקוט שמעוני[10], יש לנו פתח  לפתרון החידה. אברהם אכן היה עם שלוש נשים שונות, שרה הגר וקטורה. הדבר מסמל את היותו כאב האוניברסלי של המין האנושי, ובעצם לרמוז על רובד נוסף בשליחותו בעולם. בתחילה, בפרשת לך לך, אברהם צריך לבנות את זהותו הפנימית והאישית, ורק לאחר שפרק זה מסתיים בהצלחה הוא כשיר להמשיך לשלב הבא שהופך אותו מדמות משפחתית לדמות אוניברסלית.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק כ"ה, פסוק א'.

[2] דברי הימים א', פרק א', פסוק ל"ב.

[3] עולם המקרא, דודזון – עתי, ספר בראשית, ת"א, 1998, עמוד 146.

[4] דברים, פרק ל"ג, פסוק י'.

[5] ישעיה, פרק ס', פסוק ו'.

[6] יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק כ"ב.

[7] בראשית רבה, פרק ס"א, ד'.

[8] שם, פרק כ"ה, פסוק ו'.

[9] ילקוט שמעוני,  איוב, פרק רמ"ז.

[10] ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך. לא ידוע על מחברו או על זמן יצירתו. מדפיס הילקוט בוונציה בשנת 1566, רבי מאיר פרינץ, ייחסו לרבנו שמעון ראש הדרשנים מפרנקפורט, מהמאה ה- 11, ואילו  לדעת החוקרים צונץ ואברהם אפשטיין הילקוט חובר בפרנקפורט בתחילת המאה ה-13.

 

2 thoughts on “אבי הראל: האם קטורה זו הגר?

  1. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.