תצביעו הפוך, זה יכול להצליח לכם!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Fran__ לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על בחירות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אם אחרי שהצבעתם בבחירות קודמות, הייתם עושים רשימת מלאי - כמה המפלגה, שלה הצבעתם, באמת השיגה את מטרותיה וכמה פעלה נגדן - הייתם נדהמים...

השגת מטרות מורכבות מחייבת תכנון מורכב, אופורטיוניזם והרבה פעילות 'מתחת לרדאר'...

אבל, הצורך להיות תקשורתיים ופופוליסטים הופך את הפוליטיקאים לרדודים. הפתרונות שהם מציעים הם פשטניים וליניאריים:

  • כך מספר לנו הימין שהכל קורה לנו, כי לא בחרנו רמטכ"ל מנצח; כי לא העלינו ליהודה ושומרון שלושה מליון מתנחלים; וכי לא נתנו לצה"ל לנצח...
  • ואילו השמאל מצהיר שהכל בגלל הכיבוש. אם רק נסיר חטא קדמון זה - המכשול על דרכנו, נגיע לעולם שכולו טוב...

איך משיגים את המטרות הללו? הנה דוגמאות בסיסיות ופשטניות, בלי לרדת לפרטים:

  • כדי להשיג את רצונו ביהודה ושומרון, היה הימין צריך לדבר במתיקות על "שלום עכשיו" ולבנות בשקט, 'מתחת לרדאר' (ופעם, באמת, כך עשו). אבל במקום שקט עשו רעש; וברעש אי אפשר לבנות... ההצהרות והרעשים מיקדו תשומת לב של ארגוני שמאל שמתריעים היום על כל תזוזה בשטח. גם המערכת הבינלאומית הפכה רגישה לכל התראה כזו. זכורה גם הצהרה נמהרת על אישר בניה נרחבת, במהלך ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בישראל, מה שהבטיח פיקוח אמריקני הדוק על 'הסטטוס קוו'... משמע, היה זה הימין ש'תקע' את הסיכוי להשיג את מטרותיו...

[בתמונה: כדי להשיג את רצונו ביהודה ושומרון, היה הימין צריך לדבר במתיקות על "שלום עכשיו" ולבנות בשקט, 'מתחת לרדאר' (ופעם, באמת, כך עשו)... מקור הכרזה: פייסבוק]

  • כדי להשיג שלום בבזאר ים תיכוני צריכות מפלגות השמאל להפגין חוסר עניין מוחלט בשלום. בשוק של אזורנו, כשהקונה אדיש, המוכר רץ אחריו. אבל אם הוא משתוקק לקנות, המחיר יעלה ויעלה עד שאי אפשר יהיה לעולם לסגור עסקה; ויש גם בעיה מנטלית: ערבים לא בוטחים בכאלה שנתפסים נאיביים. הם מעדיפים לסגור עניין עם ה'חזקים'... (בעגה המזרח התיכונית: מי שאינו מכבד את עצמו אינו ראוי לכבוד...). משמע, היה זה השמאל ש'תקע' את הסיכוי להשיג את מטרותיו...
    • מה רוצים הערבים? שוויון הזדמנויות במדינה, השקעת משאבים ומדיניות אחרת כלפי הפלסטינים ברשות ובעזה. איך משיגים זאת? קודם כל מדברים ליהודים במתיקות... אח"כ חותרים לקבל תיקי מפתח בכל ממשלה, שמאפשרים השפעה על המדיניות כלפי הפלסטינים; פותחים חברות ומשרדי ממשלה לעובדים ערבים ומזרימים למגזר כסף (המודל החרדי). איזו ממשלה תשלם הכי הרבה? ממשלת ימין שהם לשון המאזניים בה. האם הם ניסו לחתור לעמדות השפעה כאלה? ההיפך הוא הנכון. משמע, היו אלה המפלגות הערביות השונות - ובשנים האחרונות, המפלגה המאוחדת, ש'תקעו' את הסיכוי להשיג את מטרותיהם...

אם תרצו, ניתן לכנות את התופעה, כ- ליניאריזציה של הפוליטיקה הישראלית... ולא רק הישראלית. התופעה מאפיינת את כל העולם הדמוקרטי, שבו פוליטיקאים מנסים להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר; ומשיגים בערבו של יום את ההיפך ממה שהבטיחו לבוחריהם.

המלכוד הזה כונה על ידי הסופרת, מגישת הרדיו והעיתונאית ישראלית, אמילי ערוסי (ראו תמונה משמאל למטה), בתכניתה השבועית בכאן ב' - 'שיח הפתרונות'. 

משמע, הפשטת הבעיות, כאילו לכל בעיה מורכבת יש פתרון ברור אחד, פשטני וליניארי, של עוד מאותו דבר...

[תמונתה של אמילי ערוסי נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ואגב, אתם יכולים לשם השוואה, לראות את התחכום שבו פועלות למשל מדינות כמו רוסיה וסין, שאינן חייבות להלהיב בוחרים בתקשורת כל יום...

יש לזה גם היבט תאורטי

המפלגות הפוליטיות לא לבד. המשגים הללו הם בעיה ניהולית מוכרת, שאובחנה כבר בתחילת החצי השני של המאה העשרים, בספרם הקלאסי של ואצלאוויקויקלנד ופיש שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות.

הספר ראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה משמאל), והביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על ההבנה של מורכבות. מעטים ספרי הניהול שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם כל כך הרבה שנים. זהו, בהחלט, אחד מהם!

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

ואצלביק ואח' מבדילים בין מה שהם מכנים: 'שינוי מהמעלה הראשונה' ל- 'שינוי מהמעלה השנייה':

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן]

ואצלביק ואח' טוענים, כי הטעות הנפוצה אצל מקבלי ההחלטות היא ההפשטה של הבעיה. משמע, זיהוי בעיה מורכבת, מהמעלה השנייה כבעיה ליניארית, מהמעלה הראשונה, ועל כן, מתן פתרון מהמעלה הראשונה. זה בדיוק מה שמפלגות עושות. ההתעלמות מהבדל זה והבלבול בין שתי רמות השינוי עלולים להתרחש בקלות; ובמצבים קשים, ננקטות פעולות, שלא זו בלבד שאינן גורמות לשינוי המיוחל, אלא מסבכות יותר את הבעיה שלמענה חיפשנו את הפתרון (ואצלויק ואח' 1979, ע' 27), אם כי יכולה להיות, בתחילה, יש הקלה מסוימת בסימפטומים של הבעיה, אולם בטווח הארוך, היא מחמירה.

אתם הבנתם את זה?

אם מפלגות משיגות את ההפך ממה שהן מבטיחות, אז למה לא תצביעו למפלגה שהיא ממש ההפך ממה שאתם מאמינים לו? כך הסיכוי שתשיגו את מטרותיכם הפוליטיות יגדל!

עכשיו מן הסתם - למרות כל הטרחה - אינכם מאמינים לי. אבל מהיום עד הבחירות הבאות, נהלו פנקסנות: רשמו כל פעם שבה המפלגה שלכם פעלה נכון והשיגה את שהבטיחה; אבל גם את ההיפך.

אם כך תעשו, יש סיכוי סביר שבבחירות הבאות חלקכם - אלה שמתייחסים לפוליטיקה במימד רציונלי, ולא בנאמנות של אוהד לקבוצת כדור רגל - כבר ינהג כעצתי...

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על בחירות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “תצביעו הפוך, זה יכול להצליח לכם!

  1. Pingback: ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על בחירות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.