חגית לרנאו: לא כל כך נעים לראות בית סוהר סגור

[התמונה: חגית לרנאו, פייסבוק]

חגית לרנאו 2ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

מאבק משפטי בן חמש שנים הסתיים עתה, עת דחה הרכב בג"צ, בדעת רוב, עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לאפשר ביקורי משפחות של אסירים בימי שבת.

מי זוכר?

במשך שנים רבות, עוד מתקופת המנדט הבריטי, יכלו משפחות אסירים בבתי כלא הפתוחים לביקורים, לבקר את בני המשפחה האסירים גם בימי השבת.

בחודש אוגוסט שנת 2014 השתנתה מדיניות זה בבת אחת, עת פרסם נציב שב"ס דאז, אהרון פרנקו, "הוראת שעה" הקובעת כי לא יערכו ביקורים בשבת. מספר חודשים לאחר מכן תוקנה פקודת הנציבות בהתאם, ויום השבת נמחק ממניין הימים בהם ניתן לבקר אסירים.

כבר בשנת 2015 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה נגד החלטה זו.

מי אולי אוהב את השבת עכשיו קצת פחות? (לפחות יש לנו עתה תשובה לשאלה, למה לא כל יום שבת...)

העתירה

במסגרת העתירה נטען כי החלטת נציב שב"ס, להפסיק באחת את ביקורי המשפחות בשב"ס, אינה מידתית וסבירה וכי היא פוגעת במספר זכויות חוקתיות:

  • בזכות האסיר לחיי משפחה שהינם חלק מהזכות החוקתית לכבוד;
  • יוצרת הכבדה יתרה על בני המשפחה ומחייבת אותם להפסיד ימי עבודה;
  • בעקרון חופש הדת והחופש מדת של אסירים, שאינם שומרי מצוות או שאינם יהודים ובני משפחותיהם;
  • וגם יוצרת פגיעה עודפת בילדיהם של אסירים, בין היתר בשל הפסד ימי לימוד לצורך ביקורים בימי חול, ויצירת תיוג חברתי שלילי הנובע מהיעדרות מהמסגרת החינוכית.

מנגד העלה שב"ס שני נימוקים המצדיקים את המדיניות החדשה וצריכים, לשיטתו, למנוע התערבות של בית המשפט:

  • האחד, פתיחת שערי הכלא לביקורי משפחות ביום שבת יוצרת הכבדה על צוות הכלא, ומחייבת הגדלת כוח האדם העובד בשבת, דבר העומד בניגוד לכללי השבת הנהוגים בשירות הציבורי.
  • והשני, כי ממילא אין בקרב האסירים ביקוש רב לביקורים בשבת, בין היתר בשל היעדר תחבורה ציבורית והיקף נרחב של אסירים או משפחות שומרות מסורת. ולכן, ממילא היקף הביקוש לביקורים אלו אינו מצדיק את ההשקעה הנדרשת משב"ס.

אז מה אסירים רוצים? - בדיקה אמפירית

במהלך הדיונים התגלו מחלוקות נוקבות ביחס לטיעון השני של שב"ס, לפיו אסירים ממילא אינם מעוניינים בביקורים בימי שבת. הוויכוח הנוקב הוביל לכך שבאופן חריג ביותר הציע בית המשפט כי שב"ס יבצע מעין "פיילוט" ביקורים בשבת – במסגרתו יוכלו האסירים בבתי כלא מסוימים להגיש בקשה מיוחדת לקיים ביקורים בשבת בתנאים מסוימים. בהמשך נקבע כי שב"ס אף יערוך סקר יזום בין אסירים ובני משפחה לבדוק אם הם מעוניינים בביקורי משפחות בשבת.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay]

חלק גדול מההליך המשפטי התמקד במחלוקות אודות תנאי הפיילוט, מידת האמינות שלו והמשמעות של הממצאים שהציג שב"ס. ומכאן נחלקו עמדות השופטים:

השופט מינץ כתב את דעת הרוב וקבע כי לטעמו הפיילוט שנערך היה מעבר לדרוש ומימלא לא היה נחוץ כלל לצורך הכרעה בעתירה. לשיטתו, שלילת הביקורים בשבתות אינה עולה כדי פגיעה חוקתית בערך של חיי המשפחה או בזכות לכבוד, לנוכח האפשרות לביקורים בששת ימי השבוע האחרים. עוד קבע השופט מינץ, כי האיזון שערך שב"ס בפקודה החדשה, איזון המתחשב, בין היתר, גם בצרכי הסוהרים ובזכותם לחיי משפחה תקינים, אינו חורג מהסביר, ובסופו של דבר תיקון הפקודה אמנם ביטל, ככלל, את הביקורים בשבתות, אך לצד זאת הוארכו שעות הביקור בימות השבוע האחרים, כך שבסופו של דבר עומדים כיום לרשות האסירים ומשפחותיהם יותר שעות ביקור מכפי שהיה טרם התיקון. ולבסוף, ציין כי הפקודה כוללת חריג, במסגרתו מוסמך מפקד הכלא להתיר ביקור גם בימים או שעות חריגות אם הדבר נדרש מטעמים מיוחדים, ובמסגרת חריג זה ניתן לאשר גם ביקורים בשבת.

השופט הנדל הצטרף לפסק הדין של השופט מינץ אך הדגיש כי ממצאי הפילוט, אשר לימדו כי רק מיעוט ממשפחות האסירים ביקרו בכלא בימי שבת, תרמו לגיבוש מסקנתו בדבר היעדר צורך של ממש בהקשר זה.

דעת המיעוט של השופטת ברק-ארז הציגה עמדה שונה בתכלית: לשיטתה, תהליך קבלת ההחלטה על השינוי לא היה מבוסס ומנומק די הצורך, במיוחד על רקע העובדה שמדובר בשינוי מדיניות חד וגורף לאחר עשרות שנים בהם נהגו להתיר ביקורים בשבתות. בנוסף, ציינה השופטת ברק-ארז מספר קשיים שעלו מהפילוט שנערך, הן ביחס לאופן ביצועו והן לעניין התוצאות שהוצגו, ואף הדגישה כי לטעמה הוצג במסגרתו מידע חסר שאינו מאפשר לבחון את הסוגיה לעומקה. נימוק נוסף שנשזר בדברי השופטת ברק-ארז הוא גם הזכות של כל אדם לעצב כרצונו את יום השבת, והצורך לגבש בסיס עובדתי ראוי לפני שינוי מדיניות הפוגע בסטטוס-קוו.

הפיל שבחדר

תחום שלם של חקר המשפט עוסק בשאלה עד כמה שיקול הדעת השיפוטי מושפע מהאידאולוגיה של השופט, מעמדו החברתי ותפיסת העולם שלו, ואינו רק ביטוי מתחייב של יישום העובדות הרלוונטיות במערך החוקי שנקבע על ידי המחוקק.

לא נרחיב בשאלות אלו, אך מעניין לציין כי קיימת התאמה בין הרקע החינוכי דתי של שופטי הרוב לבין ההכרעה המבקשת להגן על מדיניות שב"ס, המוסברת בצורך לצמצם את מצבת כוח האדם העובד בשבת.

ותמצית - העתירה נדחתה בדעת רוב. אין ביקורי משפחות בשבת.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי HOerwin56 לאתר Pixabay]

3 thoughts on “חגית לרנאו: לא כל כך נעים לראות בית סוהר סגור

  1. לא התבלבלתי. היא טוענת בסיום מאמרה שדעת הרוב החליטה לסגור את בתי הסוהר לביקורים בשבת , היות והם שופטים דתיים. כלומר, שהשופט הוא תבנית נוף מולדתו וממילא יפסוק לפי השקפת עולמו.
    הדבר תואם לטענה מהצד הימני של המפה הפוליטית , שאהרון ברק ויורשיו דאגו למנות לבית המשפט העליון אנשים מהמילייה התרבותית שלהם, כדי להשפיע על תוצאות השפיטה, וההשלכה הברורה מטענתה היא, שאין לראות בבית המשפט העליון גוף שפיטה מאוזן ואובייקטיבי, הדן בסוגיות ציבוריות ללא דעות קדומות וללא משוא פנים.
    אמור מעתה, שצדקה איילת שקד , לשיטתה, ששינתה את הרכב השופטים כדי להשפיע על התוצאה…

  2. כלומר, מדברייך יוצא שאת תומכת בעמדתה של השרה איילת שקד למנות שופטים שמרניים, דתיים וימניים כי ההרכב האנושי בעבר של בית המשפט העליון נטה במובהק לטובת השמאל, וניתן היה לצפות מראש מה תהיה הכרעתם המשפטית בסוגיות ציבוריות הנתונות במחלוקת ציבורית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.