עופר בורין: נולד הקמע הראשון…

[בתמונה: נחש הנחושת, ציור של הצייר הרוסי-נוצרי פיודור ברוני... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: נחש הנחושת, ציור של הצייר הרוסי-נוצרי פיודור ברוני... התמונה היא נחלת הכלל]

נחש הנחושת הוא הקמע הראשון... האמונה המופשטת, מוחלפת בדרך שבעיני היא הרבה פחות רוחנית. כאילו אומר יהוה – אוקיי, הבנתי, אתם יצורים שאינם מסוגלים להתרומם למעלות האמונה שציפיתי מכם, גם לאחר 40 שנה של נדודים, נסים, הסברים וכו', אז קבלו קמע!

[לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

המאמר עודכן ב- 27 ביוני 2022

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים.

היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).

החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי.

הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פרשת חֻקַּת היא פרשת השבוע השישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק א', ויש בה 87 פסוקים. (ויקיפדיה: פרשת פרשת חקת).

החל מפרשה זו מתארת התורה את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים, בשונה לפרשות הקודמות שתיארו את האירועים בשנה השנייה..

הפרשה עוסקת בחוקה, בטומאת המת, במות מרים ואהרון, במים מהסלע, בנחשים, בקמיעות, ברפואה ועוד.

במדבר, פרק יט' - מוות, טומאה, פרה אדומה ודבק לאומי

הפרשה מתחילה בהוראה של אלוהים בדבר קיומה של "חוקת תורה": א פ וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר ׃ ב זֹאת חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה'.

מיד חשבתי על כך שלמדינת ישראל אין חוקה. זו אחת המכשלות העיקריות בדמוקרטיה הישראלית, שללא חוקה הגוברת על רשויות החקיקה, הביצוע והשיפוט, היא חשופה לשיגיונות הרשויות הנ"ל.

הפרק עוסק בדרך שבה ניתן לטהר אדם או חפץ שנגעו במישהו שמת. המת מטמא את כל מי שנוגע בו ולכן נדרש לטהר את על מי שנוגע במת. הדרך לביצוע את ההיטהרות היא מאוד מוזרה. בקצרה – יש לקחת פרה שצבעה אדום שלא עשתה שום עבודה: ב זֹאת חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל.

[בתמונה: פרה אדומה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[בתמונה: פרה אדומה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

את הפרה הזו שורפים עד שהופכת לאפר, מערבבים את האפר הזה עם עץ ארז, אזוב ושני תולעים, והחומר שנוצר הוא חומר שאתו אפשר לטהר את כל מי שנוגע במת. פרה אחת כזו יכולה להספיק לכל העם לשנים רבות, כך שלמעשה צריך להכין חומר כזה בתדירות מאוד נמוכה.

כל זה נשמע מאוד משונה. מדוע דורשת התורה תהליך של הטהרות של כל מי שנגע במת? מדוע נחשב המת לדבר כה טמא?

אין לי תשובות; אבל נדמה לי, שצריך להסתכל על זה בקונטקסט של המצב בו היה העם באותו זמן – דור שלם, מאות אלפי אנשים, מתו במדבר. זה היה חייב להיות מוטיב מרכזי בחיי העם. היה כנראה צריך להוסיף מימד נוסף לחיזוק יצר החיים, לחיזוק רצון העם להמשיך ולחיות למרות האסון הכבד שקורה לעם, עת דור שלם ממנו מת במדבר.

התוספת שבוחר אלוהים לחיזוק יצר החיים של העם היא, למעשה, הפיכת המוות והמת לדבר שיש להתרחק ממנו מאוד. היה כאן חשש, שעם שלם הולך להתאבד; והדרך למנוע זאת היא לשים גבול מאוד מפחיד בין החיים למוות.

3,000 שנה אחרי, דור שלם של עם ישראל מושמד במדבריות אירופה בידי הנאצים. אין לנו אפר של "פרות אדומות" כדי להיטהר מהמוות, שמסתובב בתודעה שלנו כבר 70 שנה.

טוב לדעתי שאין "פרות אדומות" כי זה אומר שאין דרך פלאית להיטהר ממה שקרה ב"שואה". יש רק דרך אחת: דרך של עבודה קשה וחיזוק מדינת ישראל, שהיא למעשה האפר שעוזר לנו להתגבר על מה שקרה ב"שואה". אפר שהוא דבק.

נראה שבשנים האחרונות, האפר/דבק של מדינת ישראל מתפורר מעבר למה שנדרש.

במדבר, פרק כ' - על מה נענש משה

בתחילת הפרק הזה מתה מרים, אחות משה. מספרים שהעם מאוד אהב אותה. בפרק הזה זה לא ניכר. אין עצב ואין אבל. מתה מרים, קוברים אותה וממשיכים הלאה: א וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם.

בסוף הפרק הזה מת אהרן, אחיו של משה. כאן יש טקס רב רושם של העברת הכהונה מאהרן לאלעזר בנו ואח"כ העם מתאבל במשך 30 ימים;: כז וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה ה' וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶל־הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־הָעֵדָֽה ׃ כח וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר ׃ כט וַיִּרְאוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל.

בתווך, בין שני האבדנים האלה, סיפור הסלע, שממנו יצאו מים, להשקות את העם הצמא.

(הערה: ייתכן וזו הסיבה שבתורה שבעל פה נקשרה מרים ביכולת פלאית לספק מים לבני ישראל במדבר).

אלוהים אמר למשה ולאהרון לדבר אל הסלע. הסלע יוציא מים שירוו את צימאון העם ויכבו את הבעירה שיש בהם, בעירת הייאוש: ח קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֨יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם.

[בתמונה: דבר אל הסלע ויצאו ממנו מים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: דבר אל הסלע ויצאו ממנו מים... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]. עוגן ברשת]

ומשה בוחר לשאת נאום תוכחה אל העם ולהכות בסלע, פעמיים: י וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־הַקָּהָ֖ל אֶל־פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־הַסֶּ֣לַע הַזֶּ֔ה נוֹצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם ׃ יא וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם.

ואחרי זה ה' מודיע לאהרון ולמשה שהם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל עם כל העם. אומרים שזה בגלל שמשה לא דיבר אל הסלע כפי שה' הנחה, אלא הכה בו עם המטה. אני לא חושב שזה ההסבר משום שאם כך, במה אשם אהרן? ומה הקטנוניות הזו של ה'?

ההסבר בעיני הוא החלק של דוגמה אישית, הקשור למנהיגות: משה ואהרון הם מנהיגי העם, מנהיגי דור המדבר. ה' נותן פרק לעם ישראל לדורותיו על דוגמה אישית; ומשמעותה, כשאתה מנהיג, אתה לא יכול ליהנות מפירות המנהיגות שלך אם אנשיך לא נהנים ממנה!!

[בכרזה: כשאתה מנהיג, אתה לא יכול ליהנות מפירות המנהיגות שלך אם אנשיך לא נהנים ממנה!! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtsyBee לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: כשאתה מנהיג, אתה לא יכול ליהנות מפירות המנהיגות שלך אם אנשיך לא נהנים ממנה!! התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArtsyBee לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

כעת, סיפור קצר. כל קשר בינו למציאות בת ימינו מקרי בהחלט:

[תמונתו של יצחק תשובה היא נחלת הכלל]

ולא היה מים לעם ישראל ויפנו למשה לעזרה.

  • וישלח ה' את יוסי (לנגוצקי) משבט גד, וימצא יוסי מים כלואים בתוך סלע ויבוא אל משה ויספר למשה.
  • ומשה עייף היה ולא מרוכז. ויבוא יצחק בן (תשובה) משבט לוי  (ראו תמונה משמאל), ויאמר למשה – תנני ואוציא אני את המים מהסלע. הינה אני מביא איתי את נובל (האנרגי'), מומחה מארץ אדום.
  • ויבטיח יצחק בן (תשובה) משבט לוי כי המים יהיו טובים מאוד ויספיקו לעם ישראל כולו לימים רבים.
  • ויבקשו יצחק בן (תשובה) ונובל (האנרגי') אשר אתו כי יסכים משה שרוב המים יוכלו הם למכור לעמים אחרים ולעם ישראל יתנו חלק המים המספיק להם למחיה ל- 20 שנה.
  • ומשה עייף ולא מרוכז היה ויחתום משה בפני יצחק ונובל על מגילת הזכויות על המים שבסלע.
  • ויבט אלוהים על המחזה, ויהיה הדבר רע בעיני אלוהים. הנה דור המדבר גוזל את המים הטובים מדורות רבים שיבואו אחריו.

המשך הסיפור – כל אחד לעצמו.

[תמונתו של יצחק תשובה משמאל היא נחלת הכלל]

אני רק מזכיר מה קרה כל פעם שדברים היו רעים בעיני אלוהים....

במדבר, פרק כא - ניצחונות, נחשים וקמעות

הפרק מתאר את המסע שעובר עם ישראל, שנאלץ לעקוף את ארץ אדום בדרכו לארץ ישראל. במסע הזה נוחל העם מספר ניצחונות מול עמים אחרים.

  • ניצחון על הכנעני: ג וַיִּשְׁמַ֨ע ה' בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם חָרְמָֽה.
  • ניצחון על האמורי ומלכו סיחון: כג וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל ׃ כד וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן ׃ כה וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל־בְּנֹתֶֽיהָ.
  • ניצחון על עוג מלך הבשן: לג וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי ׃ לד וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן ׃ לה וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֽוֹ.
[בתמונה: עוג מלך הבשן... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: עוג מלך הבשן... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

יפה מאוד. עם ישראל מתחיל לעבוד!!

בין הניצחון על הכנעני לניצחון על האמורי, העם שוב (בפעם המי יודע כמה) פונה למשה ומתלונן על החיים הקשים במדבר: ד וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ ׃ ה וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֨חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל.

לעם אין סבלנות והוא גם לא מרוצה מהאוכל (נפשו קצה בלחם הקלוקל). כבר כתבתי בפרקים קודמים על הקשר בין אוכל ונפש. כרגיל, ה' מתעצבן, בייחוד שפוגעים ביכולת שלו כטבח (מאסטר שף מהטבע), ושולח נחשים שיפגעו בעם ויהרגו בהם: ו וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל.

ואז יש שינוי בתבנית. משה לא פונה מיד לה' ומבקש סליחה בשם העם. העם קודם כל פונים למשה ומודים בחטא שעשו ואז משה פונה לאלוהים: ז וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽה' וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־ה' וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם.

נראה כאילו התפקיד של העם בבקשת הסליחה גדול יותר מתפקידו של משה.

ה', כרגיל מתרצה, אבל גם כאן, דרך הרפוי היא שונה מבעבר. ה' מבקש ממשה להכין פסל של שרף (נחש), לשים אותו גבוה על דגל ומבטיח שמי שנפגע מנחש, אם יסתכל על הדגל שבקצהו יש נחש מנחושת, ירפא.

משה עושה את פסל הנחושת והקסם עובד: ט וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי.

צריך לשים לב – הנחשים ששלח ה' להרוג בעם הבכיין והמרדן לא נעלמו! הם נשארו! אבל יש תרופת נגד והיא מבט אל פסל נחש מנחושת שתלוי בראש הדגל.

הנה נולד הקמע הראשון! ה' טומן לעם ישראל מלכודת דבש. קשה לכם להאמין בי באופן מופשט אז הנה הפתרון: הביטו למעלה, לקצה הדגל, שם תראו נחש נחושת ואז תרפאו ואמונתכם תתחזק. הדגל - המסמל בדרך כלל את העצמאות המדינית - הופך לאביזר המשמש לחיזוק האמונה הדתית.

[תמונת סמל חיל הרפואה: אתר חיל הרפואה]

האמונה המופשטת, מוחלפת בדרך שבעיני היא הרבה פחות רוחנית. כאילו אומר ה' – אוקיי, הבנתי, אתם יצורים שאינם מסוגלים להתרומם למעלות האמונה שציפיתי מכם, גם לאחר 40 שנה של נדודים, נסים, הסברים וכו', אז קבלו קמע.

מצד אחד מתחיל העם לנצח בקרב על הארץ ומצד שני תבוסה גדולה בקרב על האמונה המופשטת.

את התוצאות אנחנו רואים עד היום.

הרמב"ם הובס עוד במדבר. הרבה שנים טרם נולד!

הערה קצרה לסיום: הנחש הורג ופסל הנחש מרפא. עכשיו אני יודע למה סמל חיל הרפואה כולל בתוכו נחש.

[תמונת סמל חיל הרפואה משמאל: אתר חיל הרפואה]

[לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

2 thoughts on “עופר בורין: נולד הקמע הראשון…

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף שלושה עשר - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת חוקת (חֻקַּת) באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *