עמר דנק: סנקציות – האם זה עובד?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]

המאמר עודכן ב- 23 באוקטובר 2020

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

סנקציות (Sanctions), ביחסים בינלאומיים, הם בדרך כלל הגבלות המוטלות על מדינה מצד מדינות אחרות, כדי לכפות עליה פעולות / התנהגויות מסוימות.

לסנקציות היו מטרות שונות ומגוונות – החלפת משטר (נשיאים או משטר צבאי), מניעת פלישה או ניסיון להביא לנסיגה, שחרור אסירים או פליטים או אזרחים, עצירת ניסיון התגרענות, שינוי מדיניות מסוימת, ערעור יציבות המשטר, סיום מלחמה, קידום זכויות אדם, הפסקת תמיכה בטרור, סכסוכי גבולות ועוד. אם לפני 100 שנה רוב הסנקציות היו קשורות למלחמות; הרי ש בשנות ה-80 של המאה הקודמת אלו היו זכויות אדם; ולאחרונה, סוגיות של דמוקרטיה.

יש מנהיגי מעצמות העושים שימוש בסנקציות יותר מאחרים. כך למשל, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מנהל מדיניות אגרסיבית מאוד במישור הכלכלי ביחסים עם מדינות אחרות (ידידות ויריבות כאחד) שכוללת: הטלת מכסים, סנקציות (כולל אישיות), פרוק הסכמי סחר במטרה לחתום על הסכמים בילטרליים, ועוד.

קיימים שני סוגים עיקריים של סנקציות (ויקיפדיה: סנקציה):

  • סנקציות כלכליות: בדרך כלל סנקציות כלכליות כוללות איסור על סחר בכלי נשק, נפט, או איסור כללי על סחר למעט מזון ותרופות.
  • וסנקציות בינלאומיות: אמצעי לחץ דיפלומטיים, ביניהם ביטול ביקורים רשמיים, גירוש אנשי השגרירות, וביטול אירועי ספורט.
סנקציות כמובן הן אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. לכן, הלכתי לחפש, האם זה אמצעי מוצלח להשגת מדיניות. כמובן שיש מחקרים רבים בתחום; אבל, רק אחד מוביל - שנערך באוניברסיטת קולומביה (ראו תמונת כריכה משמאל) - בוחן את שאלת החקר הזו בדיוק, לגבי 224 מקרים ב-100 השנים האחרונות. במחקר ניתן ציון להשגת המדיניות הרצויה (מ- 1 - כישלון; עד ל- 4 - הצלחה) ולתרומת הסנקציות (מ- 1 – שלילית, עד ל- 4 – חיונית), הציונים מוכפלים ביניהם וכך נוצר ציון כללי - בין 1 ל- 16 - לכל מקרה. כמובן, שניתן להעביר ביקורת על שיטת המדידה הזאת, שהרי לא מדובר בתורה משמים; אבל בכל זאת, זהו החקר המשמעותי ביותר בתחום. [משמאל: כריכת המחקר. למחקר המקורי, לחצו כאן] עיון בממצאי המחקר מלמד, שציון של 16 נקודות (הצלחה מלאה להשגת המדיניות ותרומה קריטית לסנקציות) הושגה ב-14 מקרים:
  1. 1921 – איום של חבר הלאומים על יוגוסלביה שלא תפלוש לאלבניה.
  2. 1925 – איום דומה על יוון לסגת מגבול בולגריה.
  3. 1948-1949 – סנקציות של ארה"ב על הולנד (הפסקת תכנית מארשל) לאפשר עצמאות לאינדונזיה. הסנקציות פגעו ב-1.1% מהתל"ג.
  4. 1958-1959 – סנקציות של ברה"מ על פינלנד אחרי שנבחר בה ראש ממשלה שנחשב כאנטי-סובייטי. הוא התפטר אחרי שנה. הסנקציות פגעו ב-1.1% מהתל"ג.
  5. 1961-1965 סנקציות של ארה"ב על סרי לנקה אחרי שזאת הלאימה חברות נפט בריטיות ואמריקאיות. הממשלה נפלה ב-1965. הסנקציות פגעו ב-0.6% מהתל"ג.
  6. 1965-1967 הקפאת סיוע חקלאי של ארה"ב להודו במטרה לשנות מדיניות חקלאית של הודו בזמן מלחמתה עם פקיסטן. 0.08% מהתל"ג.
  7. 1975-1976 איום בסנקציות של ארה"ב על דרום קוריאה אם זו תרכוש כור ודלק גרעיניים מצרפת.
  8. 1976-1977 סנקציות של ארה"ב על טאיוואן אחרי שגילתה שהיא בונה פצצה גרעינית. טאיוואן הודיעה שהיא זונחת את הפרויקט. 0.1% מהתל"ג.
  9. 1982-1986 דרום אפריקה הטילה סנקציות על לסוטו, כולל מצור שנועד להשבת פליטים. הפגיעה היתה ב-5.1% מהתל"ג.
  10. 1987-1988 סנקציות של ארה"ב על אל סלבאדור כדי למנוע שחרור אסירים שרצחו אמריקאים.
  11. 1992-1993 ארה"ב (ועוד מדינות במערב) הפסיקו את סיוע החוץ למלאווי כדי לשנות את מדיניות הדיכוי וזכויות האדם במדינה, ולקדם דמוקרטיה. אחרי בחירות חופשיות שנערכו הוחזר הסיוע. הסיוע שהופסק היה כ-6.6% מהתל"ג.
  12. 1993 ארה"ב והאיחוד האירופי נגד גוואטמלה. אחרי שהנשיא שחרר את הקונגרס והודיע שהוא שולט בכוח, הוטלו סנקציות שהביאו להחלפת הנשיא. 1.3% מהתל"ג.
  13. 1994-1995 – יוון נגד אלבניה. אחרי שאלבניה אסרה מספר יוונים, יוון הביאה לביטול סיוע אירופי לאלבניה (כ-2.9% מהתל"ג), שהביא להפחתת עונשי המאסר.
  14. 2003-2005 – האיחוד האפריקאי, האיחוד האירופי וארה"ב נגד הרפובליקה של מרכז אפריקה. אחרי הפיכה צבאית במדינה הופעלו נגד השלטון הצבאי סנקציות עד לעריכתן של בחירות חופשיות חדשות.

[למקור הפוסטר, לחצו כאן]

ציון של 12 נקודות הושג ב-36 מקרים, שזה 16%; וביחד עם 14 המקרים שציינתי לעיל, זה מביא לכך שאסטרטגיה של הטלת סנקציות הובילה להצלחה משמעותית ב-22.3% מהמקרים. אם מוסיפים את המקרים שזכו לציון של 9 נקודות מקבלים סה"כ 70 מקרים, כ-31% ממקרי הבוחן במחקר.

מעניין שאין שיטתיות בין עוצמת הסנקציות. אם מודדים את זה כאחוז מהתל"ג, ישנם מקרים שאיום הספיק; ויש מקרים, שרק סנקציות חמורות עבדו; וכך, לגבי מקרים שלא הצליחו. קרי, אין הסבר מתי סנקציות חריפות תורמות יותר מסנקציות עדינות.

בכל מקרה סנקציות הן בדרך כלל תהליך ממושך וגם כאשר הן נושאות פרי, זה לעיתים עניין של שנים!

רשימת מקרי החקר 1914-2006

מקורות והעשרה

One thought on “עמר דנק: סנקציות – האם זה עובד?

  1. Pingback: עמר דנק: איראן - שאלות היסוד - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *